חיבור בלתי אמצעי לאדמת הגולן ולעברו העשיר, למידה דרך החושים, דרך הידיים והרגליים. סיכום עונת החפירות בכפר יהודייה העתיק
מאת: אביגיל רוזנבאום ברכה, מנהלת שטח בית הכנסת, חפירות יהודייה
ערב מרגש של הוקרה ולימוד התקיים לאחרונה במרכז ליזמות וחדשנות בגולן ובו סוכמה עונת חפירות ארכיאולוגיות יוצאת דופן בכפר יהודייה. בערב השתתפו השותפים האמיתיים לגילויים: הסטודנטים והתלמידים הצעירים שהיו הכוח החי והפועם של החפירה.
האירוע חתם פרק נוסף בסיפור שהתחיל לפני מספר שנים. במשך חמש שנים, פרופ' חיים בן דוד וד"ר מיכאל אזבנד ניהלו סקר ארכיאולוגי מקיף ברחבי הגולן, במטרה למפות ולהבין טוב יותר מבני ציבור מונומנטליים. הסקר נולד מתוך צורך לתקן אי-דיוקים ברישומים ישנים, שבהם מיקומם של פריטים אדריכליים חשובים לא תועד כראוי.
אחת התעלומות הגדולות הייתה מיקומו המדויק של בית כנסת עתיק בכפר יהודייה. ידעו שהוא קיים, אך לא ידעו היכן. התשובה לא איחרה לבוא, בחפירה אשר מבוצעת בניהולו של ד"ר מיכאל אזבנד מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה ובשיתוף המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המכללה האקדמית כנרת ובסיוע רשות הטבע והגנים ושמורת יהודייה.
לאחר חמישה ימי חפירה בלבד, התגלה הממצא הראשון שחיבר את כל הנקודות: בסיס עמוד וחוליה שהיו מונחים במקומם המקורי (in situ) על רצפת אבן. תעלומה בת 1,200 שנים החלה להיפתר, אך נאלצה להמתין עוד מספר חודשים עד להמשך החשיפה.
הנוער חושף ממצאים
עם בוא הקיץ, בחום ובלחות של חודש יולי, הגיעו הסטודנטים ללימודי ארץ ישראל ממכללת כנרת. הם באו לחפור, ללמוד ולגלות. מה שהתחיל כריבוע חפירה קטן, 3X3 מטר, התרחב במהירות למבנה גדול ומרשים, עם שורה של שלושה עמודים. כל התפתחות הביאה עמה התרגשות חדשה. לצד הגילויים, התברר כי לאחר שבית הכנסת יצא משימוש, נעשה שימוש משני בחלק מאבניו ובפריטיו האדריכליים.
בתחילת שנת הלימודים, הצטרף כוח חדש ורענן: תלמידי מגמת ארץ ישראל מהישיבה התיכונית בחיספין. למרות החום והלחות, שהמשיכו להכביד, הם הביאו עמם רוח של שמחה ומרץ שאפשרו להמשיך ולהעמיק את החפירה. בתקופה זו, נחשפו פריטים אדריכליים מרשימים כמו משקופים, מזוזות ו"טבולה אנסטה" – לוח עם שתי "אוזניים" שנועד לשאת כתובת, אם כי הפעם הוא נמצא ריק.
אחרי החגים, הגיעו מגמת ארץ ישראל מאולפנת רגבים "עם שיר חדש". הן המשיכו במלאכת הקילוף העדינה של פני השטח, חשפו פריטים מעוטרים יפהפיים והשלימו את חשיפת הקיר המזרחי של המבנה. נראה היה שאפשר לסכם את העונה, אך אז זכינו בקבוצה נוספת של בנות נמרצות, מאולפנת קצרין-הגולן. הן התמקדו בצד המערבי של המבנה, חשפו קטעים נוספים של הרצפה ולראשונה באתר – ספסלים. ההתרגשות הייתה בשיאה.
חווית התלמיד
השבוע הראשון תמיד דורש הסתגלות. שעות ארוכות של עבודה פיזית, בתנאים לא פשוטים, אבק וזיעה בעיניים ומשימות שלעולם לא נגמרות. בסוף היום, חוזרים עייפים, מלוכלכים, לפעמים עם קצת כאבים ולא בטוחים שרוצים לחזור למחרת. ובכל זאת, איכשהו, היתרונות תמיד גוברים על החסרונות. ומה מרוויחים? עולם ומלואו. התלמידים לומדים על ערכם של עמל והתמדה, מפתחים הרגלי עבודה ומשמעת ומתנסים בעבודת צוות ובגיבוש קבוצתי. אך מעל הכול, הם יוצרים חיבור בלתי אמצעי לאדמת הגולן ולעברו העשיר. זוהי למידה דרך החושים, דרך הידיים והרגליים. הם לא קוראים על ההיסטוריה בספר, אלא מגלים אותה בעצמם ומציתים את הסקרנות.
ערב הסיכום נתן לתלמידים הזדמנות לעשות "זום-אאוט", להרים את הראש מהעבודה השוטפת ולהבין את התמונה הגדולה – את סיפורו של הכפר כולו, שהולך ומתבהר מיום ליום. להבין מדוע כפר קטן היה זקוק לחומה ושער, ומהי חשיבותו של עוד בית כנסת עתיק בגולן. זו הייתה גם הזדמנות להכיר ולהוקיר את כל השותפים ולהבין שכל צוות מכין את השטח עבור הצוות שבא אחריו. בעבודת החפירה, כמו בסיפור יהודי הגולן, אנחנו רק חוליה בשרשרת.
מעל לכול, הערב הזה היה ההזדמנות שלנו, צוות החופרים, להגיד תודה ענקית לצעירים הנפלאים האלה, שנתנו את גופם, לבם ונשמתם למען חשיפת עברו המפואר של הגולן. אנו רואים זכות גדולה בשילוב סטודנטים ותלמידים, מהגולן ומרחבי הארץ, במחקר שלנו. בכך, אנו ממשיכים את מורשתם של גדולי החופרים בגולן, כמו שמריהו גוטמן וצבי מעוז, שדגלו בשילוב הדור הצעיר ובחינוך ערכי דרך עבודת הארכיאולוגיה.
מצפים כבר לעונה הבאה.
