שני שברי אבן ייחודיים, הקשורים לעולם הפגאני בתקופה הרומית, נחשפו באזור אליעד ונחל אל-על
מאת: מיכאל אזבנד ושלום אריאל, המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המכללה האקדמית כנרת. צילום: מיכאל אזבנד
שני שברי אבן ייחודיים, הקשורים לעולם הפגאני בתקופה הרומית, נחשפו לראשונה בדרום רמת הגולן. הפריט הראשון הוא שבר המתאר ככל הנראה את ראשו של אל השמש. נראה כי מקורו בכפר הנטוש ג'דיא, שעל מצוק נחל אלעל, שבו התקיים יישוב כבר בתקופה הרומית והביזנטית. ככל הנראה, השתייך השבר למשקוף של מבנה וממנו נותרו בעיקר קרני שמש מעוצבות בחצי עיגול, לאחר שפני הדמות נשברו, או הושחתו. את הפריט זיהה לראשונה מיכאל אזבנד, בעת עבודות פיתוח חקלאיות סמוכות והוא דווח מיד לרשות העתיקות. בהמשך, נעלם הפריט, כנראה בניסיון שוד עתיקות, אך נמצא שוב, לפני כשנה, בשולי דרך סמוכה, לאחר שהשודד נטש אותו ככל הנראה בשל משקלו הרב.
אל השמש מוכר לנו מאתרים אחרים בגולן ובחורן. לדוגמה, מוכר לחלקנו המשקוף ממסחרה, המוצג כיום במוזאון העתיקות בקצרין, שבו תיאור של שלשה אלים, כולל אל השמש. בסקרי עבר, תועד גם משקוף בפיק, שבו תבליט עם קרניים, כנראה של שמש. ייתכן שמדובר באל השמש הרומי סול אינביקטוס, או מיתרס וייתכן במיזוג מקומי שלו עם אל שמים אזורי, כגון בעל-שמין, שפולחן לאל זה מוכר היטיב באתרים שונים בחורן.
דמותה של ניקה
השבר השני התגלה באזור הכפר ההרוס אל-על, קרוב לאליעד. לפי תנוחת הרגליים והבגד, מדובר בשבר פסל של ניקה, אלת הניצחון המכונפת (תודה לפרופ' עדי ארליך, על הזיהוי). את הפריט זיהה שלום אריאל, ארכיאולוג ומורה במגמת ארץ ישראל, מנוב, בעת שאסף פרות ממשק אורבך. השבר מציג את דמותה של ניקה עם רגל ימין קדימה ורגל שמאל לאחור, בזווית אופיינית.
במהלך התקופה הרומית, השתייך דרום הגולן לעיר סוסיתא ואוכלוסייתו הייתה ברובה פגאנית, לצד מיעוט של כפרים יהודיים. עדויות רבות לעולם הפגאני באזור מוכרות כבר מסקרים במאה ה-19 וגם בעשרות שנים האחרונות, במיוחד מאל-על, אז דיווחו חוקרים על שרידי פסלים דומים, מזבחות וממצאים נוספים. עם זאת, איכות הביצוע והפרטים האמנותיים של שני השברים שהתגלו כעת הם ייחודיים ומוסיפים נדבך חשוב להבנת חיי הדת והתרבות בדרום הגולן בתקופה זו.
אניה קליינר, ארכיאולוגית של רשות העתיקות, שאפסה את האבנים והביאה אותם למחסן של רשות העתיקות בקצרין, מוסיפה: "דיווח על ממצא עתיק כאשר הוא עדיין באתרו הוא מידע חשוב ביותר לשמירה על המורשת ולמחקר הארכיאולוגי. רשות העתיקות מתעדת במדויק את המיקום, האופן שבו הפריט נמצא וההקשר לסביבתו ומידע זה נשמר גם לדורות הבאים. ללא דיווח בזמן אמת, קשה לקשר פריטים להקשר שלהם. מציאוֹת פריטים אלו מאפשרת לגלות אתרים חדשים ופרטים נוספים שלא היו מתגלים אחרת".










