היא מקשיבה לגוף ולנפש ונוגעת בהם, בשילוב עיסוי, רפלקסולוגיה ונשימה – ריברסינג. מנה מועדפת? "ממולאים בכל צורה ובכל מצב, ברוטב עגבניות עשיר, אין יותר מנחם מזה". האורחת שלנו לשבת היא רוית גלוגאו, מחד נס
קצת על עצמך
"רוית גלוגאו. אימא לשלוש בנות בוגרות, שתיים מתגוררות בארה"ב ואחת בארץ".
איפה נולדת וגדלת?
"גדלתי ברמת גן, יחד עם שני אחיי והוריי. אמי הייתה ניצולת שואה ואבא – צבר שנולד בארץ. סיפורי השואה ליוו אותי מילדות. בכיתה ד', הלכתי עם כולם לצופים ונשארתי ברמת גן עד אחרי הצבא".
מגורים
"חד נס, כבר שנתיים. הגעתי לגולן מעמק חפר לבית שקניתי בחד נס".
עיסוק
"מטפלת ברפלקסולוגיה ונשימה, טיפולי גוף נפש. התחלתי את דרכי בעולם הטיפול בווינגייט, לפני 13 שנה, שם למדתי רפלקסולוגיה, עד לדרגת מטפלת בכירה.
"מאז אספתי עוד כלים לארגז הכלים שלי והיום אני בעיקר מקשיבה לגוף ולנפש ונוגעת בהם, בשילוב עיסוי, רפלקסולוגיה ונשימה – ריברסינג".
איך נראה יום שישי שלך?
"בכל שבועיים ביום שישי, אני נוסעת למרכז, לסופ"ש עם בתי. בדרך אליה, אני קונה מצרכים וכשמגיעה, מתחילה לבשל. לפעמים, אנחנו פוגשות את המשפחה המורחבת לארוחת ערב ולפעמים, פשוט נהנות מהיחד ומתענגות על אוכל טעים וביתי".
מה אוכלים בשבת?
"אני מבשלת מרק, עוף, קציצות וחמין וכל מה שמתחשק באותו סופ"ש ומוודאת שנשאר מספיק אוכל למהלך השבוע עבורה. גם לעצמי. כשאני חוזרת במוצ"ש לגולן, אני באה עם קופסאות של אוכל עבורי, כי גם לי מגיע…".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"לארח את הבנות שלי לארוחת בוקר, זה קורה פעם ב… כשכולן בארץ ואז אין אושר גדול מזה. כשאני עם הבת שלי, קמים בנחת ואני מכינה שקשוקה עם פלפלים ועגבניות, בורקסים, או חלה וכמובן עוגיות שוקולד צ'יפס. אנחנו מתענגות על בראנץ' מפנק, מתובל בשיחות נפש ושיתופים מהשבוע החולף. מעבר לכך, נהנית בשבת מהשקט".
זיכרון ילדות משבת
"בכל ערב שבת, נסענו לבית סבי בבני ברק, אזור שפעם היה ניתן להגיע אליו עם רכב בשבת. שם היה מפגש משפחתי עם הדודים והדודנים והיינו ונהנים מארוחת ערב משותפת".
מאכל אהוב
"ממולאים בכל צורה ובכל מצב, ברוטב עגבניות עשיר, אין יותר מנחם מזה".
המלצה על ספר
"'אדל', של יוכי ברנדס, דרכו נחשפתי לחייו של הבעל שם טוב המופלא, אל חיי המשפחה, השוטטות ביער, החברותא, העומק והפשטות".
עם מי הייתי רוצה לשבת לכוס קפה?
"עם אמי ז"ל. אמי נפטרה לפני שמונה שנים ממחלת ה-ALS, ניוון שרירים. בזכות המחלה, מאוד התקרבנו והיחסים בינינו היו מיוחדים ביותר. היא נפטרה כעבור שנה וחצי ואני מרגישה שהיא תמיד אתי".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"מעבר לכל מה שהמלחמה עשתה לכולנו, הדאגה לחיילים ולחטופים. באופן אישי, כעצמאית, הייתי מודאגת גם מהמצב הכלכלי. חוויתי ממש תחושה של הישרדות כלכלית, עבודתי נסמכת גם על תיירות ובצפון לא הייתה תנועה בכלל בעקבות המלחמה. זה היה ממש קשה. תודה לאל, כעת, יש תנועה חדשה ואני אופטימית".
מהו המוטו שלך בחיים?
"כל מה שקורה לי הוא לטובה".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את הנופים ואת האנשים. אשמח להכיר עוד ועוד אנשים מהגולן".
מה את מאחלת לעצמך?
"להרחיב את הפעילות שלי כמטפלת. יש לי קליניקה נעימה בחד נס ולאחרונה, הצטרפתי למרחב 'אדם אדמה שמים', במושב נוב ושם אני נמצאת בכל יום שני אחר הצהריים. אני אשמח לטפל בכמה שיותר אנשים ולסייע להם לבריאות הגוף והנפש".
