באנו חושך לגרש, מי היה מאמין שנתגעגע לבית הספר? לנשום אוויר בלי תיווך של מסכה? תושבים משתפים נקודות האור שמצאו בקורונה. יצחק כהן, גר באלוני הבשן, נשוי לטובה ואבא לחמישה. עובד כמלווה חינוכי ורכז תנועת “בני עקיבא“, במחלקת הילדים והנוער בגולן
“אפשר לקחת את הקורונה להמון מקומות והקורונה יכולה להביא אותנו לכל מיני מקומות. חלקם – טובים, חלקם – הרבה פחות.
“מתחילת הקורונה, אני עומד נפעם אל מול כמות העשייה של הקהילות בגולן ובפרט, של הנוער שלנו, בבמות החינוכיות השונות. בחברת הנוער, בהובלת המדבי“ם ובתנועת הנוער, בצוותי הדרכה ו‘נחשון‘, בהובלת הקומונריות וכל צוותי החינוך ביישובים ועל הכול מנצחים מנהלי ומנהלות החינוך.
“כולם לוקחים את הקורונה לעשייה של התנדבות, חסד, אהבה, ערבות הדדית, לימוד תורה ובעיקר – ביחד.
“הם מגבירים את האור.
“הקורונה תחלוף, ב“ה והעוצמות האלה יישארו ויוסיפו עוד המון טוב ויבנו לנו דור עתיד מדהים שיאיר את החברה הישראלית.
בין הפרויקטים המקסימים שהיו לאחרונה: ‘כסלו מכל הלב‘, שהובילו צוותי ‘נחשון‘ בסניפי ‘בני עקיבא‘ בגולן וכללו הכנת ערכות קורונה להעלאת המודעות לשמירה על ההנחיות, איסוף מוצרי מזון לנזקקים ואריזתם, שיפור וניקיון פני היישוב, הכנת צ‘ופרים לחיילים שמשרתים בגולן, הכנת מכתבי תודה לאנשי הרפואה מהגולן, דוחות תודה לשוטרים.
“עוד פרויקט נפלא הוא של נוער אלב“ש והמדבי“ם הנפלאים, אייל ושבות, שלקחו עמדת שמירה ישנה בכניסה לאלוני הבשן והפכו אותה לפינה חמה לחיילים.
“זה רק חלק קטן מעשייה מדהימה שמוסיפה המון אור לעולם“.
