מקצרין לבמה המדעית העולמית: מחקר בהובלת ד"ר נורית אליאש, מ"מכון שמיר למחקר", בקצרין, משנה את ההבנה של אחד האיומים הגדולים על דבורי הדבש
מחקר בין-לאומי, בהובלת ד"ר נורית אליאש, מ"מכון שמיר למחקר", בקצרין, שפורסם בכתב העת Nature Communications, מקבוצת Nature Portfolio, חושף מנגנון רבייה שלא היה מוכר עד היום באקרית הוורואה – אחד הטפילים המשמעותיים ביותר של דבורי הדבש בעולם. הממצאים מספקים הסבר חדש ליכולת של הטפיל לשמר מגוון גנטי, להסתגל לסביבות ולפונדקאים חדשים ולהתמודד עם לחצים שונים ובהם גם חומרי הדברה.
אקרית הוורואה (Varroa destructor) היא אחד האתגרים המרכזיים לבריאותן של מושבות דבורי הדבש בעולם. היא מתרבה בתוך הכוורת, פוגעת בדבורים ומעבירה נגיפים קטלניים לדבורה. בשל חשיבותן של דבורי הדבש להאבקת גידולים חקלאיים, להתמודדות עם הוורואה יש משמעות גם לחקלאות ולמערכות ייצור המזון.
זכרים דיפלואידיים
במשך עשרות שנים, סברו חוקרים כי הוורואה מתרבה במנגנון הקרוי הפלודיפלואידיות, שבו הזכרים מתפתחים מביציות לא מופרות ונושאים רק מחצית מהמטען הגנטי של האם. בשילוב עם דפוס הרבייה של הוורואה, הכולל זיווגים תכופים בין אחים ואחיות, המנגנון הזה היה אמור להביא לאובדן מהיר יחסית של שונות גנטית.
היכולת של הטפיל להתפשט בעולם, לעבור בין פונדקאים, להסתגל לסביבות חדשות ולפתח עמידות לאמצעי הדברה הייתה חידה לא פתורה במשך שנים, בקרב הקהילה המדעית.
המחקר החדש, שבחן אילנות יוחסין גנטיים לאורך שלושה דורות, באמצעות ריצוף גנומי, מגלה כי מנגנון הרבייה שונה מהותית מהתפיסה שהייתה מקובלת. החוקרים מצאו כי הזכרים הם דיפלואידיים ומהווים למעשה שיבוטים גנטיים של האם, תוך שימור שני העותקים הגנטיים שלה.
המנגנון שנחשף מאפשר לוורואה לשמר שונות גנטית לאורך זמן, גם בתנאים של זיווגי שארים ומסייע להסביר את החוסן ואת יכולת ההסתגלות הגבוהה של הטפיל. החוקרים מתארים את התופעה כנסיגה נדירה מהפלודיפלואידיות – מנגנון שנחשב במשך שנים למבוי אבולוציוני סתום.
מעבר לפריצת הדרך המדעית, שחשפה למעשה מנגנון רבייה חדש בעולם החי, המחקר משנה את ההבנה הגנטית של הטפיל ואת המודלים של דינמיקת האוכלוסייה של האקרית, כפי שהתייחסנו אליהם עד היום. מבחינה חקלאית, התוצאות שופכות אור על התפתחות עמידות לחומרי הדברה באקרית, אחד המכשולים העיקריים להדברתה.
ד"ר נורית אליאש הובילה את המחקר בשיתוף חוקרים ממוסדות מחקר ואוניברסיטאות מובילות בעולם, ובהם המכון למדע וטכנולוגיה באוקינאווה (Okinawa Institute of Science and Technology) ביפן, האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (Australian National University), אוניברסיטאות טקסס A&M (Texas A&M University), אריזונה סטייט (Arizona State University) ומרילנד (University of Maryland) בארצות הברית, ואוניברסיטת ג'ג'יאנג (Zhejiang University) בסין.
אליאש, חוקרת במכון שמיר מאז 2022, מתמחה ביחסים שבין דבורי דבש לאקרית הוורואה ומובילה במכון מחקר העוסק בגנטיקה, התנהגות, ביולוגיה מולקולרית ועמידות לחומרי הדברה.
מדע פורץ דרך
מנכ"לית "מכון שמיר למחקר", דינה גלעד: "הפרסום הזה הוא הישג מדעי יוצא דופן וביטוי לתהליך עמוק שמתרחש במכון בשנים האחרונות. אנחנו בונים כאן סביבת מחקר שמאפשרת לחוקרות ולחוקרים מצוינים להוביל מחקרים ברמה הבין-לאומית הגבוהה ביותר, לצד פיתוח תשתיות, שותפויות ויכולות שמחברות בין מחקר בסיסי, מחקר יישומי וחדשנות. ההישג של ד"ר נורית אליאש ממחיש את הכיוון שאליו אנחנו שואפים – מדע פורץ דרך שיצמח כאן, מהגולן, מקצרין ויהיה חלק מהשיח המדעי העולמי".
ההישג מגיע בתקופה של התרחבות משמעותית ב"מכון שמיר למחקר", הנתמך על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ובחסות של אוניברסיטת חיפה ופועל בקצרין. המכון מעסיק כיום יותר מ-100 עובדים ובהם כ-25 חוקרים בעלי תואר דוקטור.
לצד פעילות המחקר, המכון מקדם בשנים האחרונות תשתיות חדשות, מחקר יישומי ושיתופי פעולה עם תעשייה וחקלאות. בין המהלכים הבולטים נמצא המרכז הלאומי לטכנולוגיות מבוססות פטריות, שהקמתו נתמכת במימון של כחמישה מיליון ש"ח מרשות החדשנות.
המועצה המקומית קצרין והמועצה האזורית גולן פועלות בשנים האחרונות יחד לחיזוק המכון ולמיצובו כאחד העוגנים האסטרטגיים של האזור בתחומי המחקר, החדשנות והתעסוקה האיכותית, בין היתר, במסגרת המהלכים שקודמו סביב פעילות המועצות לפיתוח קצרין והגולן.
