“צמאה” – אמנים שרים את ניגוני הרבי מלובביץ’; “צמאה 2” – אמנים שרים את ניגוני בעל התניא; “צמאה 3” – ניגוני חב”ד לתהילים
תנועת החסידות קמה באמצע המאה ה-18. מחוללה העיקרי היה ה”בעל שם טוב”. זו תנועה רוחנית-חברתית-דתית המאופיינת בדבקות בה’ מתוך שמחה – “עבדו את ה’ בשמחה בואו לפניו ברננה”. אין לך שמחה אלא בניגון, גם ניגון שבלב. היו יושבים החסידים סביב הרבי בהתוועדות וזה היה מתחיל לשיר להם ניגון שחיבר, שוב ושוב, שעות רבות, עד שכולם היו יודעים הניגון לא רק בלחנו, אלא גם בשורשיו הרגשיים העמוקים, בחיבוריו אל הפסוק. זמן הניגון לא נדד בזמן, אלא בהתרחשות של דבקות עצומה, הידוק חברתי ותחושה גדולה של “ביחד”. היו, ויש, מי שמצליחים להגיע ממש לאסקטזה רוחנית משירת ניגון.
כבכל חצרות האדמו”רים, גם כבחסידות חב”ד יש שפע של ניגוני כיסופים וניגוני שמחה. “בעל התניא” הוא רבי שניאור זלמן מלאדי, מקימה של חסידות חב”ד, הנקרא גם “אדמו”ר הזקן”. נקרא על שם חיבורו החשוב ביותר “ספר התניא”, העוסק בנושאים פילוסופיים-תיאולוגיים, בהבנת נפש האדם לעומקה ובתפקידו של היהודי בעולם הזה. הדיסק השני באוסף הזה מוקדש לניגוניו.
הרבי מלובביץ’, הכתיב הנכון הוא ליובאוויטש, היה אחרון האדמו”רים של חסידות חב”ד. התפרסם בעולם כולו וחסידיו רואים בו משיח, גם לאחר מותו. עסק הרבה בהחשת הגאולה וייסד את מפעל “שלוחי חב”ד”, במסגרתו נשלחו נבחרים מחסידיו לכל קצוות העולם והקימו שם מוסדות של החסידות. האלבום הראשון שכאן מוקדש לניגוניו.
כדי שקטנותי לא תיחשף לעין כול, אצטט מגדולים. “כאשר האדם מתחיל לנגן, הוא מתעלה מההגבלות שלו, הוא יוצא מהמֵצרִים שלו, השירה עצמה מגלה חלק נוסף בנשמתו, חלק שעד עתה היה בהיעלם… את עיקר הנשמה אי אפשר למדוד ולתפוס במילים… היא מוכרחה לבטא את ההרגשים שלה באופן של שירה, על ידי ניגון…”, דברים אלו אמר הרבי מלובביץ’, בהתוועדות שבת פרשת בראשית, תשי”ט.
יש להבין את חשיבותו העצומה של הניגון בעיני, באוזני ובלבבות מנגניו. הנה “ניגון שלוש תנועות” – זהו ניגון מיוחד, הבנוי שלושה חלקים שהתחברו לכדי יצירה שלמה. החלק הראשון חובר על ידי ה”בעל שם טוב”. תלמידו הגדול, רבי דב בער ממזריטש, אחראי על החלק האמצעי וחותם את הניגון החלק השלישי, שחיבר אדמו”ר הזקן. שלושה דורות הסתובב ניגון בעולם, עד שבא על סיומו המושלם ואיש לא הרפה ממנו טרם הושלם, לשמור על מה שכבר קיים ואיש לא עזב אותו אחרי שהושלם, כדי לשמר את ההוד וההדר של שלושה דורות צדיקים אלו. זאת החשיבות שיש לניגון.
ועוד ציטוט: “הניגון מחבר. אותי לעצמי, לבוראי ובינינו. הניגון מטעין, מניע… הניגון חושף את החיסרון, את הזיכרון, את הגעגוע שנשכח בתוך האדישות והשגרה… את הניגון היהודי שרים ביחד. יוצאים זה לקראת זה. נפגשים. זה חי. חופשי. דוד המלך, גדול המנגנים, מפזז ומרקד כאחת השפחות. אין אגו. אין כוכבים… רק הניגון קיים. רק האהבה. רק התשוקה לגילוי הרחמים…” – אביתר בנאי, ל”קול דודי דופק”.
האוסף הנהדר הזה הוא בעצם שלושה ספרי-דיסקים. בדיסק – השירים. בספר – מאמרים, מכתמים, דברי המבצעים וציטוטי האדמו”רים. עבודה שלמה ויפה. נאור כרמי עיבד והפיק מוזיקלית את הניגונים.
שרים: ארז לב ארי, שולי רנד, אריאל זילבר, ישי ריבו, עקיבא תורג’מן, אברהם פריד, ברי סחרוף, אהרן רזאל, שי צברי, אביתר בנאי, רמי קליינשטיין, יונתן רזאל, דניאל זמיר, חיליק פרנק, נריה מויאל, דוד ד’אור, חנן בן ארי, אודי דוידי, עמיר בניון.
את “ניגון שלוש תנועות” מנגן ושר כאן דניאל זמיר, וירטואוז כלי נשיפה. כשסיים את ההקלטה, שאל אותו נאור כרמי מה לדעתו היה חושב אדמו”ר הזקן על הפרויקט הזה. ענה זמיר: “הוא היה בוכה מאושר”.
גם אני.
