לא לשמוע יותר מדי חדשות ולא לתת לפחד לגור בלב דרך קבע. אנחנו מנסים לשמור על שגרת חיים בתוך הבית, גם כשבחוץ רועם
השבת האחרונה התחילה אצלנו בהפסקת חשמל ארוכה בערב שבת. רגע אחרי שחזרו מבית הכנסת, הבית חשך בבת אחת. רק כמה ימים קודם, חווינו הפסקת חשמל ממושכת ולכן קיוויתי שהפעם זה יהיה עניין קצר, שמישהו ירים את השלטר והאור ישוב.
"היום, כשיש תחרות על אספקת החשמל, מפתיע שיש כל כך הרבה תקלות והפסקות חשמל ארוכות", כעסתי קצת בקול, אבל הבנתי מהר שלא יעזרו לי ההתמרמרויות. התלבטנו אם להתחיל לאכול כשהאוכל עוד חם על הפלטה, או לחכות שהחשמל יחזור. החלטנו שלא מחכים, כי אין לדעת כמה זמן זה ייקח. הייתה לנו תאורת חירום, נרות השבת עדיין דלקו והייתה לנו ארוחה באווירה רומנטית. אין ברירה, אלא לראות את היתרון. עשינו קידוש ואכלנו יחסית מהר מהרגיל, כי בלי מזגן התחיל להיות קר.
האיש התבדח שאולי האיראנים כיבו לנו את האור והיו הימורים מתי המתקפה על אירן תתחיל. רגע לפני שעלינו לישון, החשמל חזר ושמחתי שלפחות המים במיחם לא התקררו לגמרי. חוץ מהחושך והקור, דאגתי שבבוקר לא יהיה לנו קפה חם לשתות.
בבוקר שבת, התעוררנו, האיש חזר מתפילת ותיקין בשעת בוקר מוקדמת. עוד לא הספקנו לרדת לשתות קפה והטלפונים של כולנו התריעו על מצב חירום וכניסה למרחב המוגן. חשבתי בלבי שהחושך של ערב שבת היה רק הקדמה. מצאנו את עצמנו בשבת "זכור", שבה אנחנו זוכרים את אשר עשה לנו עמלק, נכנסים שוב לאווירת מלחמה.
אירוע היסטורי
בין אזעקות לרעשי מטוסים בשמים, ניסינו לשמור על שגרת השבת, אבל השקט הפנימי כבר נסדק והעובדה שאנחנו בלי טלוויזיה וחדשות השאירה אותנו קצת בעלטה עם מה שקורה.
במוצאי שבת, כשפתחנו חדשות, הבנו שאנחנו בעיצומו של אירוע היסטורי שיכול לעצב את השנים הבאות. התקווה היא שהמחיר יביא שקט ארוך, אבל שוב אנחנו בתוך סבב, כשעוד לא הספקנו להתאושש מהשנתיים האחרונות. בינתיים, יש מועקה. לאט לאט, התברר שפורים לא יתקיים כמתוכנן ובאמת חגגנו את פורים באופן מצומצם, בלי התקהלויות גדולות. שמחה מאופקת, מעורבת בדאגה. מסביב אנשים התחפשו, ניסו להקליל את האוירה ואני עם המחשבות כמה שזה חשוב לשמור על שפיות בתקופה כזאת. מצאתי שאני צריכה איזון. לא לשמוע יותר מדי חדשות ולא לתת לפחד לגור בלב דרך קבע. אנחנו מנסים לשמור על שגרת חיים בתוך הבית, גם כשבחוץ רועם.
השפיות שלנו נבנית מהדברים הקטנים. אין לנו שליטה על מה שקורה מסביב, אבל יש לנו אחריות על האווירה בבית ועל המילים שאנחנו בוחרים לומר. בתוך מציאות מטלטלת, אולי הגבורה שלנו היא להמשיך לבחור באור גם כשיש הפסקת חשמל ולהאמין שיבואו ימים שקטים יותר בקרוב ואת התקופה הזו נזכור כעוד פרק בהיסטוריה שלנו, שיביא לנו ולילדינו עתיד יותר שקט, בטוח וטוב.
