למרות שמן, הן לא רק בים. זהו מין הקרוב לשחפים, אך בניגוד אליהם, הן דקות גזרה יותר, בעלות זנב ארוך ולרוב ממוזלג כמו של סנונית והן ניזונות אך ורק מדגים, או דגיגים. פינה בטבע – סיפורים מהחי והצומח של רמת הגולן

הפעם, נרד קצת למטה, עד עמק החולה…
שחפית הים אומנם נקראת איך שהיא נקראת, אך אין זה אומר שהיא נשארת אך ורק קרובה לים. שחפית הים מקננת על איים בים, אך גם כן על איים קטנים במקווי מים, בפנים הארץ.
שחפיות הן עופות מים הקרובות לשחפים. בניגוד לשחפים, הן דקות גזרה יותר, בעלות זנב ארוך ולרוב ממוזלג כמו של סנונית והן ניזונות אך ורק מדגים, או דגיגים. לשחפית הים מראה עדין למדי והיא בעלת גוף אפרפר, כיפה שחורה ומקור ורגליים בצבע אדום.
שחפיות הים מקננות במושבות בכל החצי הצפוני של כדור הארץ. בישראל, אפשר לראות אותן בעיקר בחוף הכרמל ובחוף ראש הנקרה, היכן שיש איים סלעיים ושרטונים, אך ישנן אוכלוסיות המקננות גם במקווי מים פנימיים, דוגמת בריכות המלח של מפעל המלח בעתלית וגם בעמק החולה.
אוכלוסיית השחפיות העולמית נמצאת היום במגמת ירידה. בצפון אמריקה, למשל, דווח כי בארבעים השנים האחרונות ירדו מספרי השחפיות בכ-70%.
גם בישראל מצבן של השחפיות הופך לקשה יותר ויותר – אובדן בתי גידול בשל פיתוח חופים, שימוש במקורות מים טבעיים, זיהום וכדו', טריפה מוגברת על ידי מינים פולשים ומתפרצים כמו חתולי בית וגם הפרעה אינטנסיבית ישירה של האדם בעיקר בבית גידולן החופי של השחפיות.
בשמורת החולה מצאו להן פתרון.
אם נלך במסלול השמורה ונעלה על השביל הצף, נגיע אל המסתור שממוקם אל מול גוף המים העיקרי של השמורה ונראה אי מלאכותי ועליו בוקה ומבולקה! צרחות של שחפיות, הן באות, הולכות, מחזרות ומביאות אוכל.
אם נעצור מול האי ונתבונן בשחפיות בסבלנות, נוכל להבחין בעדינות שלהן, בדרך שבה הן צדות את טרפן ובעיקר ננסה לשים לב לדרך בה הזכר מחזר אחר הנקבה.
לשחפיות הים טקס חיזור מעניין, במסגרתו הזכר מעניק מתנות בדמות דגים לנקבה. הזכר יוצא לצוד ומביא דג במקורו. הוא מתחיל לעוף במעוף חיזור ולאחר שהנקבה נעתרת לחיזור, הזכר מעניק לה ממקור למקור את מתנת הדג שהוא הביא וכמובן מזדווג אתה.
לאחר הטלת הביצים, הנקבה ממשיכה לדגור והזכר ממשיך להביא לה דגים בעונת הקינון. לאחר הבקיעה, הזכר צריך להמשיך להביא דגים, כדי להאכיל את הצאצאים.
עובד קשה הזכר אצל שחפיות הים…