עופר מגד* | 

בכתבה שפורסמה כאן בשבוע שעבר תחת הכותרת “רוח חיובית”, התייחסו המחברים בביטול לטענות המועלות על ההיבטים השליליים של פרויקט הטורבינות והפנו אצבע מאשימה כלפיי, כמי שטועה ומטעה. הסברים ותגובה

בגליון 909 של “שישי בגולן” מהשבוע שעבר (תאריך 12/5/17), פורסמה כתבה מטעם שמונה מרכזי משקים אשר נשאה את הכותרת “רוח חיובית”. הכתבה נסובה סביב שני פרוייקטים של אנרגיה מתחדשת – “עמק הרוחות” באיזור עמק קוניטרה, ו”רוח בראשית” באזור תל פארס. באמצעות הכתבה ניסו המחברים לצקת נופך חיובי בפרויקטים המתוכננים, תוך כדי התייחסות מבטלת לטענות המועלות על היבטיהם השליליים והפניית אצבע מאשימה כלפיי, כמי שטועה ומטעה. חיבור קצר זה הוא מענה כללי לטענותיהם.

על התכנית הצפויה

בשנים הקרובות, צפויות להשתנות פניו של הגולן לבלי הכר, עת תוקמנה במרחב הפתוח מאות טורבינות רוח להפקת חשמל, חלקן בקרבת יישובים. השינוי צפוי להיות דרמטי היות שמדובר בטורבינות מודרניות, אשר חלק לא מבוטל מהן יתנשא עד לגובה של 150 מטרים – כגובה בניין בן 50 קומות – ומוטת מעגל הלהבים עשויה לעלות על 110 מטרים – כאורכו של מגרש כדורגל תקני. לידן תיראנה הטורבינות המוכרות מתל-עסנייה (רכס בשנית) כמיניאטורות חסרות נוכחות.

מדובר בטורבינות מודרניות, אשר חלק לא מבוטל מהן יתנשא עד לגובה של 150 מטרים – כגובה בניין בן 50 קומות ומוטת מעגל הלהבים שלהן עשויה לעלות על 110 מטרים – כאורכו של מגרש כדורגל תקני. לידן, תיראנה הטורבינות המוכרות מתל-עסנייה (רכס בשנית) כמיניאטורות חסרות נוכחות

אל הטורבינות הללו, תצורף תשתית נלווית דוגמת קווי מתח חיצוניים להולכת החשמל, תחנת טרנספורמטורים, דרכים מקשרות ועוד. את המרחבים הפתוחים והיפים של הגולן יחליף אם כך פארק תעשייתי ענק לכריית אנרגיה מהרוח וחלק מהיישובים הקיימים, כמו גם שכיות החמדה של רמת הגולן, יהיו נטועים בלבו. אמנם לא פארק מזהם בצורה הקלאסית, אבל בהחלט לא נטול הטרדות ומפגעים.

באילו מטרדים מדובר?

טורבינות הרוח המודרניות הן אובייקטים אדירי-ממדים. להביהם מצויים בתנועה סיבובית מתמדת ובשל כך צפוייה נִראוּתם להאפיל על כל אובייקט אחר הבולט בנוף. טורבינות הרוח אינן סתם “תרנים” בנוף אלא שבשבות-ענק, הסובבות סחור-סחור והן מחוברות לגנרטורים המונחים גבוה על גבי עמודי-ענק. המרחב בסביבת חוות הטורבינות “רוחש-ובוחש” כל אימת שרוח קלה נושבת, והיא צפויה לנשב ולנשב… כך שעה-שעה, יום-יום, עשרים שנה ויותר ושמא לדורות.

טורבינות הרוח מקימות רעש במנעד רחב של תדירויות. עדויות מרחבי העולם מורות על כך שחלק לא מבוטל מהתושבים המתגוררים בסמיכות לטורבינות סובל מהרעש הנשמע; בפרט נכון הדבר בשעות הלילה, עת רעשי הרקע שוככים ודממה משתררת. תושבים אלו מדווחים על ירידה משמעותית באיכות החיים: על לחץ נפשי, על קשיי ריכוז, על נדודי שינה וכדומה.

תושבים אחרים מדווחים על סימפטומים קשים יותר: הלוקים בם טוענים לבחילות, לחץ דם, כאבי ראש, דיכאון ותחושה כללית המזכירה מחלת-ים. הועלו טענות (לא על ידי חברות האנרגיה חו”ח) שמקור התופעות הקליניות הללו ברעש העולה מהטורבינות ואשר אינו נשמע לאוזן האדם.

על כך יש להוסיף את מטרד הריצודים (כלומר הצללות מחזוריות), שהוא חריף למדי כשהריצודים מתקיימים ממש על ובתוך בתי התושבים, אך מטריד דיו גם כשהם מתקיימים על עצמים אחרים בולטים בסביבה דוגמת מבנה נישא, גבעה רמה וכו’. היות שהטורבינות של רמת הגולן ימוקמו בעיקר בשטחי המטע והכרמים, יהיו אלו החקלאים הצפויים לסבול יותר מכולם מהריצודים המתמשכים.

לאור הצטברותן של עדויות רבות מרחבי העולם על המפגעים הנגרמים בעטיין של חוות הטורבינות, אין לנו מנוס אלא לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת, ולעשות כל מאמץ כדי למקם את הטורבינות הרחק מתחום המושב של בני האדם. כמה רחוק? כמה שאפשר. ובמקום שאי אפשר להרחיקן מספיק, פשוט לא להקימן, הואיל ובבריאות ואיכות חיים – אין מספסרים.

על הרגולציה

לעניות דעתי, הרגולציה היא לעג לרש. ככל שאוכל לשפוט, אימוץ התקנים במשרדים הממשלתיים השונים (בריאות, איכות הסביבה) נעשה בחוסר מקצועיות ובחוסר אחריות ראויה. בדיונים בהם השתתפתי, הסתבר לי שהיכרותם של חלק מהרגולטורים עם הנושאים עליהם הם אמונים היא שטחית ומן השפה ולחוץ. זאת ועוד, התקנים אינם מבחינים בין מי שגר על סיפם של נתיבי איילון, לאלו המתגוררים בפריפריה הרחוקה. בפרט, המגבלות החלות על מחוללי רעש בעיר אינן שונות במאום מאלו החלות על מחוללי רעש בכפר.

דוגמה מאלפת היא חוות הטורבינות שהוקמה לא מכבר במעלה גלבוע ובה 14 טורבינות, שגבהן 73 מטרים, רק כמחצית מגובה אלו הצפויות לקום ברמת הגולן. אף שהחווה עומדת בכל התקנים הנדרשים, מדווחים תושבי היישוב הסמוך מירב, אשר בתיהם ממוקמים במרחק של למעלה מקילומטר מהטורבינה הקרובה ביותר, על מטרדי רעש הפוגעים באיכות חייהם ודוחקים אותם מגינותיהם לתוך הבתים המוגפים. האם כך היינו רוצים לחיות ברמת הגולן?

שיעור בדה-לגיטימציה

אי אפשר לצפות מחברה עסקית שתחטא באובייקטיביות יתרה; קל וחומר, כשמדובר בפרוייקטים עתירי-הון. ייתכן שמאחורי יוזמה כלכלית כלשהי קיימים מניעים טהורים, אבל בסופו של יום שורת הרווח היא זו שקובעת, והיא זו שצפוייה להאפיל על כל השיקולים האחרים. חברה עסקית פועלת כדי למקסם רווח עבור מחזיקי מניותיה.

במסגרת מאמציה להזים טענותיי (אותן השמעתי בכמה ערבי הסברה ביישובים), שכרה החברה היזמית במחוזותינו את שירותיו של מומחה לאקוסטיקה, שהטריח עצמו ובא למפגש שהתקיים “בסוף העולם”, בלילה קר – ביונתן. הלה אכן לא איכזב וחיבר מסמך תגובה אשר תכליתו היא שלילת טענותיי, תוך שהוא מפקפק בבוטות במקצועיותי. בעזות מצחו מצא המומחה לנכון להעמידני בתגובתו על “טעויות בסיסיות” ו”קביעות מדעיות שגויות” ואף האשימני – זה המקבל שכרו מהחברה – במניעים זרים שמטרתם “הפחדת הציבור”. עתה לא נותר אלא לפרסם ברבים והרי לכם פשקוויל כדת וכדין.

ככל הידוע לי, אף אחד מבין שמונת כותבי המאמר “רוח חיובית” לא טרח להגיע למפגש המצוין שהתקיים ביונתן, ושעל בסיס הנאמר בו כתב שכיר החברה את תגובתו המלומדת. אולם על אף האחריות הגדולה הרובצת לפתחם של השמונה – הנגזרת מתוקף תפקידם ומעמדם כמרכזי משקים – הם מצאו לנכון להפיץ את תוכנה ברבים, מבלי לפקפק בטוהר המניעים של חברה עסקית ומבלי לבקש אותי, או מי מהנוכחים באותו מפגש, להגיב על דברי הלעז.

סיכום

אינני נגד פרוייקטים של אנרגיה נקייה ומתחדשת בגולן, זאת למרות שבהחלט ייתכן כי ישנן חלופות ארציות טובות יותר שפגיעתן פחותה ותועלתן רבה. חשוב ביותר להעמיד את האדם ואת ההתיישבות במרכז הבמה ולתפור את התכניות כך שפגיעתן הפוטנציאלית באדם ובסביבתו תהא מינימלית. ייתכן שזה מצריך חזרה לשולחן השרטוטים, ואולם כשמדובר בפרוייקטים בהיקפים כה גדולים ובעלי פוטנציאל השפעה רב, אין מנוס מבחינה עצמית מדוקדקת, תיקון טעויות, ועבודת שטח מקצועית ומוכוונת מטרה. ההכנסות המיוחלות ימתינו כמה חדשים כדי למנוע פגיעה אפשרית בגולן ובתושביו. כולם יצאו נשכרים מכך וזה כולל גם את האגש”חים וגם את היזמים.

ביניים: למתעניינים, להלן שני קישורים למידע ראשוני:

תחקיר טלויזיוני קנדי מקיף על הנושא בשם DOWN WIND:

https://www.youtube.com/watch?v=55-jBCjtJ88&t=1103s

(או הקישו במנוע החיפוש ביוטיוב: DOWN WIND – Wind Farm documentary)

ומה קורה באוסטרליה?

https://www.youtube.com/watch?v=LP_pV77XSgY

(או הקישו במנוע החיפוש ביוטיוב Wind Turbines & Public Health)

*עופר מגד: את הדוקטורט בפיזיקה של אנרגיות גבוהות ערך אצל פרופ’ יובל נאמן. מאז, שימש כמרצה בנושאים שונים בפיזיקה ובמתמטיקה, באוניברסיטת ת”א ובטכניון; היה מעורב ביזמות מתחום האלקטרומגנטיוּת, ובעשור האחרון שימש כמורה ומחנך למצויינות מדעית, במרכז לחינוך מדעי בתל-אביב. מתגורר באל-רום ובונה בה את ביתו.