מועצת הדבש: דבורי הדבש ממשיכות להפתיע. מחקר חדש קובע כי הארס המועבר בעקיצת הדבורה מסוגל להרוג תאי סרטן שד
השימוש בעקיצה של דבורת הדבש למטרות ריפוי אינו חדש. תורת הריפוי בארס הדבורה, אפיתרפיה, באמצעות עקיצת דבורת הדבש, ידועה כבר שנים רבות, אך עדיין אינה פופולרית, ייתכן בשל הכאב שבעקיצה. הארס של דבורת הדבש מכיל מרכיבים אנטי–דלקתיים חזקים, הפעילים בדיכוי דלקות בכל מערכות גוף האדם, דרך מערכת העצבים. הגירוי מועבר להיפותלמוס, איבר מוחי המשמש כמרכז מערכת העצבים האוטונומית והמערכת האנדוקרינית – הבלוטות ההורמונליות והאיברים הפנימיים בגוף. על פי מטפלים באפיתרפיה, הארס של דבורת הדבש עשוי לסייע ולרפא מספר בעיות ותחלואות, כגון: דלקות כרוניות, הוא מחזק ומסדיר בעיות במערכת החיסון, מחלות אוטואימוניות כמו זאבת וטרשת נפוצה, טיפול בבעיות עצביות: אלצהיימר, פרקינסון, ALS, טיפול בניוון שרירים, שיקום לאחר פציעות ועוד.
מזה זמן, כבר ידוע לחוקרים בעולם, כי לארס של דבורת הדבש יש גם תכונות שיכולות לעכב התפתחות גידולים, אולם עד כה, לא היה ברור כיצד פועל המנגנון ברמה המולקולרית. עתה, מגלים החוקרים האוסטרליים, ממכון המחקר על שם הארי פרקינס, כי לארס של דבורת הדבש סגולות עוצמתיות עוד יותר והוא מסוגל לטפל גם בתאים של סרטן השד ולחסל אותם.
מנכ“ל מועצת הדבש, זאב מידן: “ברכות לחוקרים האוסטרליים על מחקר חשוב ומכונן. עוד בימי קדם, מוצרי המכוורת וארס הדבורה תפסו מקום מרכזי ברפואה העממית. במסגרת ‘החזרה אל הטבע‘, והקניית מקום מכובד לשיטות ריפוי עתיקות בעולמנו, גם האפיתרפיה הולכת ותופסת את מקומה הנכון והמכובד. בעולם הרחב, שיטת הטיפול מפותחת ומקובלת וגם בארצנו, המודעות לטיפול הולכת וגוברת.
“לאור הצלחות הטיפול בנושאים בהם הרפואה הקונבנציונלית נותרה ללא מענה, אנו עדים להגברת ההיענות לטיפול והרחבת המחקרים בנושא ומברכים על כך. בנוסף, לשאר מוצרי הכוורת יש סגולות רפואיות רבות, ביניהם: מזון המלכות, פרופוליס ואבקת פרחים (פולן). לדבורת הדבש תפקיד חשוב בעולם להאבקת גידולי החקלאות. בלי הדבורים, לא יהיה לנו מזון מהצומח ולכן פועלים בכל העולם על מנת להגן על דבורת הדבש. עתה, גם נוסף לכך ערך רפואי מהמעלה הראשונה. אכן, דבורת הדבש אינה מפסיקה להפתיע ביכולותיה“.
נפלאות המליטין
על פי המאמר, שהתפרסם ב-“Nature Precision Oncology”, התמקד המחקר החדש במספר סוגים של סרטן השד, בהם סרטן אלים ואגרסיבי מסוג TNBC המהווה כ-15% ממקרי סרטן השד, כאשר התאים שלו מייצרים כמות גדולה של מולקולתEGFR . ניסיונות מחקריים קודמים, לפיתוח טיפול ממוקד במולקולה הזו כשלו, מאחר שפגעו גם בתאים הבריאים.
דבורי הדבש משתמשות במליטין, מולקולה המהווה מחצית מהרכב הארס, אשר גם גורם לכאב בעת העקיצה ומיוצר על ידי הדבורים במטרה להילחם בעצמן בפתוגנים המאיימים עליהן. דבורי הדבש מייצרות את הפפטיד הזה, לא רק בארס, אלא גם ברקמות נוספות, כתגובה לזיהומים.
במעבדת המחקר, חשפו החוקרים תאי סרטן שד, כמו גם תאים בריאים, לארס של דבורי דבש שהובאו מאנגליה, אירלנד ואוסטרליה. כמו כן, חשפו את התאים גם לארס של דבורי בומבוס, מאנגליה.
החוקרים גילו כי לארס של דבורת הבומבוס קיימת השפעה זניחה על תאי סרטן השד, אך הארס של דבורי הדבש מכלל הארצות השפיע על תאי הגידול של סרטן השד והשמיד אותם בתוך 60 דקות בלבד
החוקרים גילו כי לארס של דבורת הבומבוס (שאינו מכיל מליטין, אך יש בו חומרים אחרים בעלי פוטנציאל להרס תאים) קיימת השפעה זניחה על תאי סרטן השד, אך הארס של דבורי הדבש מכלל הארצות השפיע על תאי הגידול של סרטן השד והשמיד אותם בתוך 60 דקות בלבד. כאשר החוקרים חסמו את פעולת המליטין בעזרת נוגדן, תאי הסרטן שנחשפו לארס הצליחו לשרוד, מה שמוכיח שמליטין הוא החומר האחראי לתוצאות החיוביות בחלקו הראשון של המחקר.
חלק משמעותי ביותר בניסוי הוא הגילוי המהפכני כי המליטין אינו מזיק לתאים בריאים, אלא תוקף באופן ספציפי תאים שמייצרים כמות גדולה של EGFR ו-HER2, מולקולה נוספת המיוצרת בכמות גדולה על ידי סוגים מסוימים של סרטן שד. המליטין אף שיבש את יכולתם של תאי הסרטן לשכפל את עצמם.
צוות החוקרים כבר בדק השפעת שילוב של מולקולת מליטין עם תרופות כימותרפיות על עכברי מעבדה נגועים בתאי סרטן. השילוב של מליטין ותרופה בשם docetaxel נמצא יעיל בעצירת התפתחות גידולים בעכברי מעבדה. הטיפול הניסיוני הפחית את ייצור המולקולה המשמשת תאי סרטן לחמוק ממערכת החיסונים הטבעית בגוף.
ביטוי יתר של מולקולות EGFR ו-HER2 מאפיין גם סוגים נוספים של סרטן, כמו סרטן הריאות ועוד. תוצאות המחקר החדש הוכיחו כי המליטין עשוי להיות טיפול יעיל גם בסוגי סרטן נוספים.
כעת, מטרת צוות החוקרים הנה פיתוח סינתטי של מולקולת המליטין ובדיקה אם ההשפעה הסינתטית זהה לזו של הארס הטבעי של דבורי הדבש. בנוסף, ייעשה בהמשך ניסוי על בני אדם, לבדיקת השפעת החומר לא רק בתנאי מעבדה, למרות שהחוקרים האוסטרליים מציינים במאמר, כי יש עדיין לבצע ניסויים רבים נוספים שיקבעו את מידת הרעילות של הפפטידים והמינון לבני אדם. כך שעדיין יש זמן עד למצב בו ארס דבורי הדבש ישמש ישירות לטיפולים לחולי סרטן, אך התקווה כבר שם.
