עם פתיחת שנת תשע”ט: יבול התפוח השנה מסתכם ב-120 אלף טון, לעומת יבול של 100 אלף טון בשנה שעברה
יבולי ענף התפוח בישראל, עלו מאד ב-20 השנים האחרונות, מיבול ממוצע של 80 אלף טון ליבול של 115 אלף טון ממוצע רב-שנתי. בשנה שעברה, עמדו יבולי התפוח על כ-100 אלף טון, עם פרי איכותי ויפה, במחירים טובים. השנה (2018), יבולי התפוח גבוהים ועומדים על כ-120 אלף טון, נתון שהפתיע את החוקרים מכיוון שהחורף השנה היה חם יחסית והתפוח זקוק למנות קור לצורך התעוררות העצים ולהתפתחות התקינה של אברי הרבייה של הפרח, המשפיעים ישירות על כמות היבול. בנוסף לכך, איכות הפרי השנה טובה במיוחד, בעיקר כי מזג האוויר בחודשים יולי ואוגוסט היה קריר יחסית, מה שמביא לפרי צבעוני.
היבולים הגבוהים מושגים כתוצאה משיפורים בטכניקות הגידול, לאחר יישום תוצאות המחקרים שנעשו ב-20 השנים האחרונות. לדברי פרופ’ רפי שטרן, חוקר מו”פ צפון, במכון המחקר מיג”ל, של החברה לפיתוח הגליל, המחקרים העיקריים שהביאו לפריצת דרך הם שיפור ההאבקה בעזרת דבורי דבש ובתוספת דבורי בומבוס וכן שיפור ההפריה לאחר לימוד ההתאם הגנטי בין הזנים השונים ונטיעות חדשות בהתאם. שיטות אלו פותחו במו”פ צפון ובמכון המחקר מיג”ל ומיושמות היום לא רק בישראל, כי אם במדינות רבות בעולם. בנוסף לכך, מרבית המטעים החדשים נטועים היום בצפיפות גבוהה מהעבר (כ-300 עצים/ד’ במקום 100), ומעוצבים בשיטת הציר (כמו מקל) עם החידושים העדכניים מאירופה. ממחקרי ההשקיה שנעשו בשנים האחרונות החקלאים למדו ליישם את התאמת עומס היבול למנות מים ולבקר את ההשקיה בעזרת מדדים מדויקים שפותחו, כמו תא לחץ, חיישן למדידת לחץ המים בגזע וכדומה.
יו”ר שולחן התפוח במועצת הצמחים, עמוס לוין: “בשנים הקרובות, אנו מתמקדים בנושא החקלאות המדייקת, במטרה להביא לשיפור נוסף ביבול ובאיכות הפרי, ללא הגדלת הוצאות וכדי לשפר את הרווחיות לחקלאי”
“ייבוא הפרי גדל מאוד בשנים האחרונות”, מסביר יו”ר שולחן התפוח במועצת הצמחים, עמוס לוין, “מה שמחייב אותנו להשתפר עוד כדי לעמוד בתחרות מול הייבוא. בשנים הקרובות, אנו מתמקדים בנושא החקלאות המדייקת, במטרה להביא לשיפור נוסף ביבול ובאיכות הפרי, ללא הגדלת הוצאות וכדי לשפר את הרווחיות לחקלאי. לשם כך, אנו בוחנים נטיעת מטעים צפופים בהרבה מהמקובל ובצורות עיצוב שונות, שיביאו לא רק ליבולים גבוהים בגיל צעיר, אלא שיתאימו גם לקטיף מכני ועל ידי כך יוזילו משמעותית את הוצאות העבודה בקטיף”.
פרופ’ רפי שטרן מוסיף: “בנוסף לשיפורים אגרוטכניים אנו בוחנים בשנים האחרונות תתי- זן טובים יותר מהזנים הנוכחיים. לדוגמה: תת-הזן ‘ניקולאי’, עם צבע אדום עז, במקום הסטריקנג הוותיק, תתי-זן סמוטי, שרגישים פחות לחספוס במקום הזהוב הוותיק, ותתי-זן חדשים של גאלה וכן זנים חדשים נוספים מבטיחים”.
עמוס לוין מסכם: “בעזרת שיפורים טכנולוגיים כמו אלו שהשגנו עד היום, ועם לימוד שיטות ממשק לפוריות יותר גבוהה, התייעלות ומגוון זנים חדשים, נצעיד את ענף התפוח לעבר השנים הבאות. בצבע טוב, בפרי בריא, פציח ,עסיסי וטעים, המתאים ואהוב בשוק הישראלי”.
ומה בנוגע למחירים? ערב ראש השנה עומדים המחירים על 14- 16 ש”ח ל”פינק ליידי”
ו- 8-9 ש”ח לקילו לזנים: “גאלה”, “זהוב”, “סטרקינג” ו”גרניסמיט”. עמוס לוין משוכנע ששפע הפרי האיכותי הנקטף בימים אלו במטעי הגליל והגולן יביא לירידת מחיר התפוח אחרי חגי תשרי.
