שורשי האבן של ההתיישבות העתיקה בגולן מתגלים בחפירות הארכיאולוגיות בגולן ובסביבתו. בתי הכנסת של העת החדשה בגולן שואבים השראה ורעיונות ארכיטקטוניים מהממצאים
תמונה: חזית אלב”ש
חדשות בעתיקות
שורשי ההתיישבות היהודית בגולן מעמיקים עם כל מטע שניטע באדמה, אך אפשר לומר שיש גם שורשים באבן. דומה כי אין נושא מדובר יותר (ואולי יש שיאמרו נדוש), בשיח הארכיאולוגי-תיירותי בגולן, מאשר בתי הכנסת העתיקים. מה אם כן יש עוד לחדש, מה יש לומר שטרם שמענו? למרות כל זאת, השנים האחרונות הביאו עמן כמה חידושים לא קטנים בתחום.
בחפירות שנערכו באתר חוף כורסי, ממש על שפת הכנרת, התגלה בית כנסת של יישוב שכמעט לא היה מוכר קודם לכן. מבנה לא גדול, ריבוע של 11 מ’ כל צלע. בנוי מחלוקי בזלת פשוטים, אבל את רצפתו עטר פסיפס מפואר – הרכב מעורר התפעלות של תשליבים גיאומטריים. הדובדבן שבקצפת התגלה למרגלות ארון הקודש. הייתה זו כתובת גדולה, חרוטה על לוח שיש. זו כתובת הקדשה המזכירה את שם התורם (שלא שרד בשלמותו) ואת תרומתו, השיש, למקום הקדוש. לפני שאתם רצים לראות את התגלית, הפסיפס כוסה על מנת לשמור עליו והכתובת הוצאה מהאתר ונלקחה לשימור במוזאון ישראל, שם תוצג בעתיד.
פסיפס כורסי
תגלית נוספת, שמלווה אותנו כבר כמה שנים ולא מפסיקה לספק הפתעות, היא בית הכנסת של מג’דוליה, הנמצא ממזרח לנטור. בית כנסת זה, הקדום בכ-200 שנה לשכנו שממערב לנטור, עין קשתות – אום אל קנאטיר, “סובל” קצת משכנות זו, שהרי כידוע “הדשא של השכנים ירוק יותר” (הבזלת של השכנים אפורה יותר?). בעוד שאצל השכנים, אפשר לראות כיום מבנה עומד במלוא תפארתו, במג’דוליה רק מעט שרד. אף על פי כן, ולמרות מצב ההשתמרות, הולך ומתברר כי לא רק שמדובר במבנה גדול שהיה בנוי היטב, אלא שהיה גם הוא בעל רצפת פסיפס מפוארת. אמנם השתמרותה גרועה מאוד, אבל בנוף הגולני, בו פסיפסי בתי כנסת הם נדירים כל כך, יש כאן חידוש מרענן. אין ספק שאתר זה טרם אמר את המילה האחרונה.
שמונה מי יודע?
שמונה – ארכיטקטורה – עבר – הווה – גולן. מאחורי הקוד האניגמטי-משהו מסתתרת עובדה מעניינת. שני בתי כנסת בגולן, במרחק גיאוגרפי של 6.5 קילומטרים ומרחק זמן של 1500 שנה, עשו שימוש באותו רעיון אדריכלי – המתומן. בשנת 1983, נחנך בית הכנסת של רמת מגשימים, אחרי שמונה שנים בהן עמד שלד הבניין וחיכה. מתכנני בית הכנסת בחרו בצורת המתומן, שאינה אופיינית לבתי כנסת, אבל יוצרת סוג של תחושת מרכוז טבעית אל מוקד המבנה, הבימה עליה קוראים בתורה. מה שבטוח הוא שהמתכננים, הבונים וגם המתפללים לא ידעו שאותה דילמה ופתרון דומה נתנו גם אנשי הכפר היהודי שבאום אל קנאטיר (כיום עין קשתות). על ההתמודדות שלהם, אפשר לומר שזהו ניסיון לרבע את המעגל. נסביר: הפעילות בבית הכנסת נעה למעשה בין שני מוקדים. האחד הוא התפילה והשני, הקריאה בספר התורה. לתפילה יש כיוון, ירושלים. הביטוי האדריכלי לכך הוא בנייה של חלל מלבני והצבה של ארון קודש/היכל בקצהו. בתפילה, כולם משתתפים ובצורה הזו כל העיניים (והלבבות) זורמים אל נקודה אחת. אבל קריאת התורה שונה. לפעולה זו אין כיוון, המוקד הוא באמצע. במרכז החלל, עומד הקורא ורוב הציבור רק מאזין. אנשי הכפר ביקשו כנראה לתת ביטוי פיזי לחשיבות של מה שמתרחש במרכז והדרך אותה מצאו היא שבירת דפוס השורות של הריצוף וסידור מרצפות מרכז בית הכנסת בצורה של מתומן. דומה כי אבני הרצפה מאפשרות לנו להציץ אל מאחורי הקלעים ואל מערכת הערכים של יהודי הגולן בעת העתיקה.
תפילה וקולות לימוד
בית הכנסת העתיק של קצרין היה הראשון להיחפר מבין בתי הכנסת של הגולן. למעשה, רק כשליש מבין שלושים בתי הכנסת נחפרו באופן מלא, או חלקי. פתחו, שנותר שלם, הפך להיות סמל העיר קצרין ומעטר את בניין המועצה המקומית. מבנה ציבור נוסף בקצרין החדשה הנושא את זכר העבר הוא המרכז התורני ע”ש רבי אלעזר הקפר. במקרה זה, אין מדובר בבית כנסת, אלא בבית מדרש. על דרך המליצה נוכל לומר כי בתי כנסת יש רבים, אולם בית מדרש עתיק, יש רק אחד. ולא שלא היו רבים אחרים, אלא שרק זכרו של אחד צלח את דרכו בערפילי הדורות בצורה כל כך מפורשת. אי אז (על מתי בדיוק חלוקות הדעות), היה מי שקבע על המשקוף בכפר דבורה את זכרו של רבי אליעזר הקפר שפעל, או השרה מרוחו, על בית מדרש בגולן. במקרה זה, לא ידוע בדיוק היכן עמד אותו מבנה, אך בהחלט ניתן לומר כי בית מדרשו של רבי אלעזר הקפר עודנו פועל בגולן.
טעימה מהעבר
עולמנו הטכנולוגי מתחדש מבלי הרף. מוצרי חשמל שהתקלקלו כבר לא שווה לתקן, גרסת הפעלה בת שנתיים כבר לא מתאימה ורכב בן 10 או בית בן 25 נחשבים ישנים. כמה מעט יוצא לאדם מן היישוב לראות, לגעת במשהו בן אלפי שנים. במספר יישובים בגולן, בחרו להביא את העבר אל לב ההווה. תצוגות ארכיאולוגיות אפשר לראות לא רק במוזאון, אלא גם במרכז המסחרי בקצרין, בקיבוץ אפיק ליד החנייה המרכזית, או בכניסה למדרשת הגולן שבחיספין (וגם לא מעט ממצאים בגינות שונות בגולן). לענייננו, נפנה אל התצוגה הנמצאת ליד בית הכנסת שבמושב נוב. לא רק שרידי בתי כנסת תמצאו שם, אלא גם כמה חלקים מבית הכנסת הקדום שהיה בכפר פיק. היה זה מבנה מפואר ביותר ואין לנו אלא לקוות שביום מן הימים יתגלה מקומו המדויק. ממצאים אחדים ממנו נמצאים במוזאון בקצרין וכמה חלקים מארון הקודש שלו מוצגים ליד בית הכנסת של נוב. לא רק שם תמצאו את הקשר בין התקופות. גם מחוץ לבית הכנסת של אבנ”י אית”ן יש תצוגה דומה וגם באלוני הבשן, ליד בית הכנסת הזמני, שוכב משקוף מחלון בית הכנסת של עין-נשוט.
הכסף מתחת לבלטות
הדרך המקובלת בארכיאולוגיה לתארך את מועד הקמתו של מבנה היא לחפור מתחת לרצפה ולחפש מטבעות. גם בימינו, יש רבים הנוהגים, בעת בניית ביתם, להשליך כמה מטבעות לפני הנחת המרצפות, עניין של מזל כנראה. אבל בבתי הכנסת הקדומים, זוהי תופעה הרבה יותר משמעותית. חפירה מתחת לרצפה היא הימור בטוח שלא תעלה חרס בידך, אלא מטבעות רבים. מאות ולעתים אלפי מטבעות, לרוב ברונזה פשוטה, מתגלות בחפירות שכאלו. כך היה במזרעת כנף, בקצרין ובדיר עזיז (וגם באחרים). האמת צריכה להיאמר והיא שלא ברור לגמרי מה פשר המנהג, האם זה רק עניין של מזל, או שמא מתחבאות סיבות נוספות. אבל המטבעות הללו אינן היחידות שנטלו חלק בבנייה. בסופו של דבר, הרי היה מי שתכנן, מי שסיתת, מי שסחב וכמובן גם מי ששילם. כהיום כן אז, נדרשו סכומים גדולים לבניית מבנה ציבור. כהיום כן אז, נצרך היה איסוף כספים ממושך על מנת להקים מרכז קהילתי שיענה על כלל הצרכים: דתיים, חינוכיים, משפטיים ולימודיים. מוקד שישרת את הקהילה לאורך שנים ודורות.
שכלול והשלמה
מדרום לקצרין, בלב שמורת טבע, אפילו ללא דרך עפר, בצל קבוצת אקליפטוסים, שוכן אחד מבתי הכנסת המפוארים שהתגלו בגולן. שמו של הכפר, עסליה, מלשון עסל (=דבש), מעיד אולי על משלח ידם של הכפריים שחיו במקום בעבר. שרידי העבר כוללים לא רק כותרות מפוארות וחריטות מנורה, אלא גם כתובת. חורטי הכתובת בחרו באבן בזלת נקבובית המקשה על קריאת הכתובת, אך מילה אחת ניתנת לזיהוי בבירור: “ושכלל”. בעברית המודרנית שכלול פירושו שינוי וטיוב משהו קיים. אבל בעברית של ימי חז”ל, התקופה בה נכתבה הכתובת, היה לפועל ש.כ.ל משמעות שונה, זה ששכלל הוא אותו אחד שהשלים את הבניין ומלאכה נקראת על שם גומרה.
העבר יתחדש
פרק נוסף ביחסי עבר והווה בבתי הכנסת של הגולן הולך ונשלם בימים אלו ביישוב אלוני הבשן. מתוך רצון של אנשי היישוב, להנכיח את העבר היהודי של הגולן גם בהווה המתחדש, תוכנן בית הכנסת כך שכמה מרכיבים מרכזיים בו שואבים השראה מבתי הכנסת העתיקים. השוו את שחזור בית הכנסת העתיק של קצרין ואת המבנה העומד בעין-קשתות, למבנה המתוכנן באלוני הבשן. בשניהם, שורות העמודים ממקדות אל ארון הקודש המפואר.
בימים אלו ממש, מקיימת קהילת אלוני הבשן קמפיין לגיוס יתרת הסכום הנדרש להשלמת בית הכנסת הקבוע ופונה מעל במה מכובדת זו לכל החפץ להשתתף בשכלול. השלמה שהיא שילוב עבר והווה בבתי הכנסת של הגולן. http://bit.ly/Jgive_Albash
