הכרה בנקודות החוזק של הילד מעודדת אותו להצטרף למאמצים המשותפים ליצירת שינוי דפוס החשיבה. “כל הסבל שעובר בתודעתנו איננו המציאות”, אומרת ביירון קייטי

אבא מודאג הגיע אליי לקליניקה. אשתו מאושפזת והילדה היא תלמידת תיכון, בסיכון לנשירה מלימודים. הילדה לא פנויה ללמידה, אומרים בבית הספר. לא ללחוץ. לא לדרוש. לשחרר. מה את אומרת? שאל אותי האב. מבקש שיהיו לילדה כלים להתמודד עם התקופה הקשה. להכיר במציאות הלא קלה ולא לנטוש. לקבל כלים לעשייה משמעותית, שלדעתו מהווה את הכוח להתמודד עם המציאות.

המטרה של cbt היא לשנות את דפוסי החשיבה שמאחורי קבלת ההחלטות, המובילות לנזק עצמי ובמקביל, להרחיב את ההחלטות המובילות להתנהגויות יצרניות, לתוצאות פרו-חברתיות ובסופו של דבר, לחיים ללא הרס עצמי. האסטרטגיה היא לגלות יכולות, לחזק אותן ולהשתמש בהן כדי לצמצם את גורמי הסיכון.

הכרה בנקודות החוזק של הילד מעודדת אותו להצטרף למאמצים המשותפים ליצירת שינוי דפוס החשיבה. “כל הסבל שעובר בתודעתנו איננו המציאות”, אומרת ביירון קייטי. זהו רק סיפור שאנחנו מענים את עצמנו אתו. יש לה מערכת פשוטה, שניתנת לשכפול לחלוטין, ושניתן בעזרתה לשחרר את עצמנו מהמחשבות שגורמות לנו לסבול. “כל מלחמה מתחילה על הנייר”, היא מסבירה. אנחנו כותבים את המחשבות המלחיצות שלנו ואז שואלים את עצמנו את ארבע השאלות.

להפוך את המחשבה לחיובית

ראשית, חשוב להבין מה חושב האב. מה יקרה אם נשחרר ולא נלחץ על הילדה? ומאידך, מה יקרה אם, בדרך מושכלת, נביא את הילדה לעשייה משמעותית עם כלים להתמודדות עם המצב הקיים? ישבנו בקליניקה וכתבנו באופן ברור את המחשבות.

שאלה 1: האם זאת האמת? האם המחשבה שרשמת נכונה, האם זאת האמת?

שאלה 2: האם אתה יכול לדעת בוודאות של 100% שזאת האמת? למצוא את התשובות שחיות מתחת למה שאנו חושבים שאנו יודעים מהיכן מגיעה המחשבה?

שאלה 3: איך אתה מגיב – מה קורה – כשאתה מאמין למחשבה הזו? מתחיל להבחין בסיבה ותוצאה פנימית. איך אתה מתייחס לעצמך, כשאתה מאמין למחשבה הזו? ערכנו רשימה ספציפית. הרשימה הייתה ארוכה, שאם נוותר, הילדה לעולם לא תתמודד עם קושי, לא רק בלימודים ובבית ספר. זה יהיה בעבודה, זה יהיה בעתיד, כשתהיה אימא.

שאלה 4: מי אתה תהיה בלי המחשבה הספציפית על התוצאות, כפי שאתה רואה אותן? איך היית מרגיש? האב הדגיש: “אני, כאבא שלה, חייב לתכנן מסלול לחינוך נכון לילדה. לראות את כל הסיכונים”.

כשסיימנו, כהנחייתה של ביירון קייטי, הפכנו את המחשבה לחיובית: הילדה תתמודד והיא תשכיל להשיב עצמה לעשייה משמעותית. בית הספר לא יוותר על הבת שלי ויילחמו יחד אתי. כאבא, אני דואג לפרנסת הבית ובריאותה של אשתי והילדה בוגרת ולוקחת אחריות מלאה על ההתנהלות שלה.

כשיש כיווּן, נפגשנו עם הילדה ובנינו תכנית התערבות המוסכמת על האב והבת, להתנהלות נכונה בזמן משבר.

• למען הסר ספק, ד”ר מרום אינה עוסקת ברפואה