הסערה סביב ויקיפדיה, ישראל והמלחמה על התודעה. בעיניים שלנו, זה מרגיש כמו "אמת אובייקטיבית", אבל בשנים האחרונות, הולכת ומצטיירת תמונה אחרת: ויקיפדיה, במיוחד בגרסה האנגלית שלה, הפכה לזירה פוליטית טעונה
בעשור שבו כל תשובה מתחילה ב"גוגל" וממשיכה לוויקיפדיה, מתברר שה"אנציקלופדיה של כולנו" הפכה גם לשדה קרב על איך יראו את ישראל בעולם. מה באמת טוענת החוקרת ד"ר שלומית אהרוני ליר, מה אומרים מחקרים נוספים ואיך אנחנו, בגולן, אמורים לקרוא ויקיפדיה בלי ליפול לפח?
כולנו נכנסים לוויקיפדיה. השאלה היא: מי מושך בחוטים?
מסתבר שרבים מחפשים ב"גוגל":Zionism", "war in Gaza", "Israel–Hamas" war"…
לוחצים על התוצאה הראשונה – ויקיפדיה.
בעיניים שלנו, זה מרגיש כמו "אמת אובייקטיבית", אבל בשנים האחרונות, הולכת ומצטיירת תמונה אחרת: ויקיפדיה, במיוחד בגרסה האנגלית שלה, הפכה לזירה פוליטית טעונה.
במרכז הדיון הזה, נמצאת עכשיו חוקרת ישראלית, ד"ר שלומית אהרוני ליר, שחיברה נייר מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), תחת הכותרת: "הוויקיפדיה האנגלית כזירת מאבק אנטי ישראלית".
הטיה ברורה
היא לא היחידה. ארגונים יהודיים בין-לאומיים, חוקרי תקשורת וגופים שמרניים וליברליים כאחד, בודקים את ויקיפדיה בשנים האחרונות ומזהים בה דפוסים של הטיה פוליטית.
השאלה הגדולה היא: האם באמת "כבשו" את ויקיפדיה גורמים כמו קטאר, או חמאס, כפי שטוענים חלק מהקולות, או שמדובר בתמונה מורכבת הרבה יותר?
מה ד"ר אהרוני ליר טוענת על ויקיפדיה האנגלית?
במחקר שפרסמה ב-INSS, בנובמבר 2025, אהרוני ליר טוענת שבשנים האחרונות, הפכה ויקיפדיה האנגלית לזירת מאבק נגד ישראל. לדבריה, יש שם "נוכחות דומיננטית של עורכים אנטי-ישראליים", שמייצרים לאורך זמן נרטיב חד צדדי.
לפי המחקר שלה: ערכים שקשורים לישראל, ציונות והמלחמה בעזה נוטים להציג את ישראל כתוקפן ואת הצד השני כנפגע בלבד.
עריכות שמנסות לאזן או להכניס מקורות פרו-ישראליים נתקלות, לעתים קרובות, בחסימות ובמחיקות מצד עורכים ותיקים.
יש סימנים לפעילות מתואמת של קבוצות עורכים, שמתנהלות כמעט כמו מטה הסברה, רק מהצד השני.
אחת הדוגמאות הבולטות שהיא מציינת: בפתיח של הערך "Zionism", בוויקיפדיה האנגלית, הציונות מוגדרת כתנועה ששואפת להקים בית לאומי יהודי "באמצעות קולוניזציה של פלסטין". זו מילה טעונה מאוד, שממקמת את התנועה מראש בשדה של "קולוניאליזם" ולא, למשל, בשדה של זכות להגדרה עצמית, אחרי מאות שנות רדיפה.
לא קול בודד
ד"ר אהרוני ליר מצביעה גם על דוגמאות של שינוי ניסוחים מ"טבח" ל"מתקפה", כשמדובר על פיגועים נגד ישראלים; הקטנה או דילול של אזכורים לפעולות טרור של חמאס; הדגשה של ביקורת על ישראל, לצד צמצום המסגור של האיום הביטחוני עליה.
לפי אהרוני ליר, התוצאה המצטברת היא שמי שנכנס לוויקיפדיה כדי להבין "מה זה ציונות", או "מה קרה בשבעה באוקטובר", מקבל תמונה חלקית מאוד.
לא רק היא: דו"חות בין-לאומיים שמדברים על הטיה נגד ישראל. הקונגרס היהודי העולמי (WJC) פרסם, במרץ 2024, דו"ח שמצא "הטיה נגד ישראל" בערכים שונים בוויקיפדיה האנגלית, במיוחד אחרי השבעה באוקטובר. הוא הצביע על ניסוחים שממעיטים בחומרת הפיגועים ועל בחירת מקורות שמדגישים האשמות נגד ישראל.
הליגה נגד השמצה (ADL) פרסמה, ב-2025, דו"ח חריף, שטען כי יותר מ-30 עורכים היו מעורבים בקמפיין מתואם, ארוך שנים, להכניס ניסוחים אנטישמיים ופרו-חמאסיים לערכים שקשורים לישראל ולסכסוך. חלק מהעורכים האלה הושעו או נחסמו על ידי מנגנוני הבוררות של ויקיפדיה.
אפילו ג'ימי וויילס, אחד ממייסדי ויקיפדיה, יצא לאחרונה באופן פומבי נגד ערך בשם "Gaza genocide". לדבריו, הערך הוצג כאילו האשמת ישראל ב"ג'נוסייד" היא עובדה סגורה, בלי לציין שמדובר במחלוקת חריפה בעולם. בעקבות הביקורת שלו, הערך ננעל לעריכה לתקופה, כדי לנסות לכתוב אותו מחדש בצורה מאוזנת יותר.
כל אלה יחד מציירים תמונה מדאיגה: לא מדובר רק בעריכה אחת בעייתית, אלא במאבק מתמשך על איך נראה הידע על ישראל באחת הפלטפורמות המשפיעות בעולם.
רגע, אבל אולי גם הצד השני צועק "הטיה"? פה צריך רגע לעצור ולהיות הוגנים.
ויקיפדיה היא לא האתר היחיד שמואשם בהטיה. מחקרים מראים שבנושאים פוליטיים בכלל, יש בה הטיה קלה לכיוון ליברלי יותר, בעיקר כי רבים מהעורכים מגיעים מרקע אקדמי, או ממדינות שבהן העמדות האלה נפוצות יותר.
מחקר של החוקרים גרינשטיין וז'ו, מאוניברסיטת הרווארד, שבדק אלפי ערכים פוליטיים והשתמש במדד "הטיה שמאלית/ימנית", מצא שוויקיפדיה נוטה יותר לעמדות דמוקרטיות לעומת אנציקלופדיה בריטניקה, אם כי עם הזמן חלק מההטיה הזו נחלשה.
מחקר חדש יותר של דוד רוזאדו, שפורסם דרך מכון Manhattan Institute, ב-2024, ניתח את הרגש סביב מונחים פוליטיים. הוא מצא שמונחים שמזוהים עם ימין (במיוחד אמריקני) מקבלים יותר הקשרים שליליים ומונחים שמזוהים עם שמאל מקבלים יותר הקשרים חיוביים.
מצד שני: יש גם מאמרים ופעילים שטוענים שהטיה בוויקיפדיה היא דווקא פרו-מערבית או פרו-ישראלית בנושאים אחרים.
במקרים כמו ויקיפדיה בקרואטית, התגלה שהגרסה המקומית "נחטפה" במשך שנים על ידי עורכים מהימין הקיצוני והציגה גרסה משוכתבת של ההיסטוריה. רק אחרי התערבות חריגה של ויקימדיה, חלק מהעורכים האלה נחסמו.
כלומר, מי שמחפש הטיה ימצא אותה כמעט בכל צד. איך זה עובד בפועל: לא כפתור "חסום ימין", אלא כוח של מי שיושב על הערך.
מלחמות עריכה
כדי להבין מה קורה, צריך להבין בקצרה איך עובדת ויקיפדיה: כל אחד יכול לערוך, אבל… יש היררכיה. יש עורכים ותיקים, יש מנהלים ויש ועדות בוררות. מי שיש לו יותר ותק והרשאות, יכול לבטל עריכות, לחסום משתמשים ולנעול ערכים.
יש רשימות של "מקורות אמינים" ו"לא אמינים". קהילת העורכים מחליטה אילו אתרי חדשות, או בלוגים, נחשבים "בעייתיים". מחקרים ועיתונאים מציינים, שבשנים האחרונות, יותר אתרים שמרניים וימניים נכנסו לרשימת ה"בעייתיים" מאשר אתרים שמאליים.
ערכים נפיצים כמו "Israel–Hamas war" ,"Zionism" ועוד נכנסים למצב של עריכה מוגבלת. רק עורכים עם ניסיון רב יכולים לגעת בהם. מצד אחד, זה מגן מפני ונדליזם. מצד שני, זה מקטין עוד יותר את מספר האנשים שיכולים לאזן ניסוחים.
יש גם מה שנקרא "מלחמות עריכה". קבוצות של עורכים מנסות למשוך את הערך לכיוון שלהם, מוחקים ומחזירים, עד שמישהו נועל את הערך. דיווחים שונים תיארו בדיוק כך את המאבק בערכים הקשורים למלחמה בעזה, כולל חסימה של לפחות 14 עורכים.
התוצאה: אין כפתור רשמי שמונע "מקורות ימניים" או "תוכן פרו-ישראלי", אבל יש מערכת שלמה של נורמות, כללים וכוח אדם, שבפועל יכולה לדחוק עמדות מסוימות החוצה.
להיכנס למשחק
מה עם הטענה הקיצונית: "קטאר וחמאס כבשו את ויקיפדיה"?
כאן חשוב להיות מדויקים. המחקרים והכתבות שראינו מדברים על קמפיינים מתואמים של עורכים בעלי אג'נדה אנטי-ישראלית, ניסיונות מכוונים להחליש את הנראות של טרור חמאס ולהעצים את האשמות נגד ישראל. חשש מצד גופים במערב מפני "שחקנים זרים" שמנסים להשפיע על התוכן.
מה אין כרגע: א. הוכחה פומבית שקטאר, חמאס, או מדינה אחרת יושבים רשמית מאחורי החשבונות האלה ומפעילים אותם ישירות. ב. מסמך משפטי שמראה העברת כסף מסודרת לגורמים מסוימים כדי לערוך ערכים.
כלומר, אפשר בהחלט לומר שיש שדה קרב תודעתי סביב ישראל בוויקיפדיה ויש תיעוד לפעילות פרו-חמאסית ולערכים שמוטים נגדה. אבל המשפט "ויקיפדיה נכבשה על ידי קטאר וחמאס" הוא כרגע סיסמה פוליטית חריפה, לא ממצא מוכח.
אז מה עושים עם זה כקוראים בגולן, בארץ ובעולם? בואו נעזוב רגע את האקדמיה ונרד לקרקע. מה זה אומר עבורנו? האנשים, שבסוף פשוט רוצים להבין מה קורה בעולם, מתייחסים לוויקיפדיה כנקודת פתיחה, לא כספר קודש, במיוחד בנושאים פוליטיים, דתיים, ישראל-פלסטין, מגדר, גזע.
הקוראים מבינים את הקווים הכלליים, אבל יודעים שזה לא סוף הסיפור. בודקים את המקורות בתחתית הערך. אם ערך על ישראל נשען כמעט רק על מקורות כמו "Guardian" ,"CNN", או "אל ג'זירה", בלי מקורות ישראליים או פרו-ישראליים – זה דגל אדום.
רצוי להשלים קריאה גם במקורות כמו Jerusalem Post"", "ישראל היום", ערוץ 12, מחקרים אקדמיים, דו"חות של ארגונים ועוד.
מציצים לדף "שיחה" ולהיסטוריית העריכות – שם רואים את המחלוקות. אם יש ויכוחים אין-סופיים, חסימות ועצבים, זה סימן שמדובר בערך נפיץ, שיש עליו מאבק תודעתי.
משווים בין שפות. שווה לפתוח גם את הערך בעברית, לפעמים גם בערבית, או בשפה נוספת שאתה קורא ולראות אם הסיפור נראה אחרת.
מי שרוצה – יכול גם להיכנס למשחק. ויקיפדיה פתוחה לרבים. אפשר ללמוד את כללי העריכה, להצטרף לקבוצות עורכים שמנסות לאזן ערכים על ישראל ולהוסיף מקורות וניסוחים שקופים יותר. זה לא קל, אבל בדיוק שם מתנהלת היום חלק מהמלחמה על התודעה.
ולמה כל זה אולי עדיין לא "פותח לנו את הבעיה"?
גם אם נבין שיש הטיה, ונלמד לקרוא ביקורתית, יש כאן קושי עמוק יותר. רוב בני הנוער בעולם, וגם הרבה מבוגרים, לא עושים את כל התהליך הזה. הם קוראים את הפסקה הראשונה בוויקיפדיה וסוגרים את הסיפור.
האלגוריתמים של "גוגל", צ'אטבוטים ובינה מלאכותית ניזונים גם הם מתוכן של ויקיפדיה. אם שם יש הטיה, היא מחלחלת הלאה, לשאר הרשת.
גם אם נצליח "לתקן" ערך אחד, מחר יקום מאבק חדש על ערך אחר.
לא להאמין על-עיוור
גם חשיפה של ההטיה וגם עוד גופי פיקוח לא הופכים את העולם לפשוט, אבל יש בכל זאת נקודת אור אחת חשובה: ויקיפדיה היא לפחות שקופה. לדבריהם… אפשר לראות מי ערך, מתי ובאילו מקורות השתמש. זה הרבה יותר טוב מטוקבק אנונימי או סרטון טיקטוק ויראלי, שאין לך מושג מאיפה הוא הגיע.
לסיום: לא לפחד מוויקיפדיה, אבל גם לא להאמין לה בעיניים עצומות. ויקיפדיה האנגלית נמצאת היום במוקד של כמה חזיתות: חוקרים שמזהים הטיה ליברלית, ארגונים יהודיים שמזהים הטיה נגד ישראל, פעילים פוליטיים מכל הצדדים ואפילו מייסדים שלה, שמבקרים את מה שיצרו.
האם זה אומר שצריך לזרוק את ויקיפדיה לפח? כנראה שלא, אבל זה בהחלט אומר שאנחנו, הקוראים, צריכים לעשות צעד אחד נוסף: לקרוא לאט. לשאול מי כתב. לבדוק מאיפה באים המקורות. לא לפחד לצאת מהמסך ולחפש עוד זוויות. במיוחד כשמדובר בישראל, בציונות ובמלחמות שאנחנו חיים אותן ביום-יום, אסור לנו לתת לאחרים לכתוב לנו את הסיפור בלי ביקורת.
מקורות מרכזיים לקריאה נוספת (באנגלית):
Shlomit Aharoni-Lir, The English Wikipedia as an Arena of the Anti-Israeli Struggle, INSS, 2025.
World Jewish Congress, In October 7 Aftermath, Wikipedia Entries in English Show Anti-Israel Bias, 2024.
WJC Organization
ADL, דו"ח על פעילות מתואמת של עורכים אנטי ישראליים בויקיפדיה, 2025.
ניו יורק פוסט
Shane Greenstein & Feng Zhu, מחקרים על הטיה פוליטית בויקיפדיה לעומת בריטניקה.
ספריית HBS
David Rozado, Is Wikipedia Politically Biased?, Manhattan Institute, 2024.
Manhattan Institute
