אסון הגז שאירע בירושלים בשל צנרת גז פגומה, מחדד בעיה רחבה יותר – צוברי הגז התת-קרקעיים הנבנים על-ידי חברות הגז, לעתים מבלי שלרשויות המקומיות יהיה מושג באשר למיקומה המדוייק של הנצרת מהם לבתים, בעיה חמורה פי כמה במקרי חירום. מי בדיוק מפקח על הנושא?
בתחילת השבוע עלה לארבעה מספר הנספים באסון, שנגרם בירושלים בשל צנרת גז פגומה.
בעת הקמת הרבעים הראשונים של קצרין – גמלא ונווה, המרכז המסחרי ואזור התעשייה, הוטמנו כאן צוברים תת-קרקעיים לאספקת גז מרכזית לתצרוכת ביתית ותעשייתית. עד כמה שזה נראה מוזר, הידע שיש בידי הרשות המקומית קצרין על מיקום הצנרת מהצוברים למשקי הבית, חלקי בלבד.
ואם חלילה בעת חירום ייפגע צינור שאין לדעת את מיקומו? נצטרך ככל הנראה לעזרתה של שיטת ה”סמוך” ונפעל בהנחיות ה”פרטאצ'”. לא יאומן.
מסביר מנחם אריה, מהנדס המועצה המקומית קצרין: “הצוברים הם של שלוש חברות, ‘אמישרגז’, ‘פזגז’ ו’סופרגז’, בשתי השכונות נווה וגמלא. בארכיון המועצה לא נמצאו עד כה היתרי בניה לצוברים אלה. ייתכן וכאשר נבנו, לא הייתה חובת היתר בנייה לצוברים. בניגוד לכך, לצוברים במרכז המסחרי יש היתר.
“מי שמפקחים על נושא הגז הם משרד העבודה והתמ”ת. הצוברים לא מטרידים אותי אלא הצנרת שעוברת בשכונות הוותיקות ביישוב ובמרכז המסחרי, אין לי מידע עליה, כי אומרים שזו סודיות מקצועיות. הבעיה היא כלל ארצית, וצריך להחליט ולעגן בחקיקה, שכל חברות הגז בעלות הצוברים ימסרו מידע ודיווח לרשויות המקומיות והממשלתיות, כי הרי אין כאן שום סודיות מקצועית.
“צריך לסייג ולהסביר, כי גז שדולף מצנרת הצוברים, דולף לתוך האטמוספרה, ומתאדה. בנוסף, הן למיכלי בית והן לצוברים יש מנגנוני אבטחה”.
רק שני פקחים ברשויות המקומיות ברחבי המדינה
גם העיתון “דה-מרקר” נדרש לסוגיית הצוברים ובכתבתו מציין אבי בר-אלי, כי “ראש מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה, ורדה אדוארדס, ציינה כי משרדה, שאחראי למתן אישורים להקמת צוברי גז ברשויות המקומיות, מעסיק לצורך זה שני עובדים בלבד. לדברי בר יוסף, המדינה מתקשה לגייס מהנדסים לצורך פיקוח ובקרה, מכיוון ששכרם במגזר הפרטי גבוה ב-70%.
בדיון הוועדה, שנערך בעקבות אסון דליפת הגז שהביא בתחילת השבוע למותם של שלושה בני משפחה בירושלים, אמר היו”ר, ח”כ אבישי ברוורמן (העבודה), כי ‘במצב כיום, רמת הפיקוח היא אפסית. שישה אנשים לא יכולים לפקח על מדינה שלמה. בנוסף, בדו”ח מבקר המדינה אודות הליקויים בענף מוזכרים 21 מפקחים’.”
האם מישהו בכל זאת מטפל בנו?
ברחוב סנונית, מתחת למדשאה שאינה רחבת ידיים, בסמוך לבתי מגורים, נמצא אחד מצוברי רובע נווה, עד כמה מבקרת אצלו חברת הגז האחראית?
יובל ארד, דובר חברת “סופרגז”: “יש נהלים קבועים בהתאם לחוק על תחזוקת הצוברים, והם נבדקים על ידי החברה בהתאם להנחיות משרד האנרגיה. בימים האחרונים נאמר חזור ואמור, כי אזרח שיש לו חשד לריח גז בדירה או במתקן בסביבתה, צריך לפנות לחברת הגז או גם לכיבוי האש. בדיקות מתקני הגז נעשות בהתאם לחוק במרבית המתקנים הביתיים אחת לחמש שנים ובנהלים האלה מתקיימים בהקפדה יתרה.
יש חקיקה, נהלים ותקנות לגבי בדיקת מערכת הצוברים והיא מתבצעת בהתאם להנחיות, החברות לא יכולות לקבוע זאת בעצמם אלא בהתאם להנחיה”.
מנהל מחלקת השירותים העירוניים, חיים אלמליח מוסיף לענין זה ומוסר, כי בכל חשד של ריח גז או דליפה, יש להתקשר מיד למוקד 102 של כיבוי האש. “הם הגוף היחיד שמוסמך, כרשות, לטפל בנושא חומרים מסוכנים במדינה ובידיהם כל הציוד המתאים. מגיע ראש צוות עם עוזרים, אם יש דליפה הם סוגרים הכל, מוודאים שטכנאי מגיע וכו’.”
