היא מחלקת את זמנה בין בית החינוך “מעיינות” לקליניקת הנשים שלה. קצת טלוויזיה וכשיש זמן, קפה עם חברות. האורחת שלי לשבת היא זהבית קבסה, נטור
קצת על עצמך
“זהבית קבסה, בת 38. נשואה לשאולי, אח אחראי במחלקה פנימית בבית החולים ‘זיו‘, בצפת. אימא לשלוש בנות יעלה – 12.5), כרמל – 10 והלל, בת חמש“.
איפה נולדת וגדלת?
“בחצור הגלילית“.
מגורים
“נטור. הגענו לפני תשע שנים למושב קהילתי, המשלב דתיים וחילונים“.
עיסוק
“מזכירה בבית החינוך ‘מעיינות‘ בחצי משרה ובחצי השני, יש לי קליניקה לנשים. אני מטפלת ברפלקסולוגיה, עיסוי, פרחי באך, פדיקור ולק ג‘ל ומשווקת מוצרים טבעיים של חברת ‘שלוס‘.
“לפני כשנה, נטענו כרם זיתים, יחד עם עוד ארבע משפחות מנטור וזאת בהחלט תוספת מרגשת לחיים שלנו בגולן“.
איך נראה יום שישי שלך?
“מתחילה את הבוקר בטיפול, או שניים ואז, עוברת למרתון של יום שישי, שכולל בישולים וניקיונות. בקיץ, משתדלים לקפוץ לבתי קפה באזור ואם יש זמן, נוסעים לפעמים לכנרת ובחורף, אם מספיקים, אז הולכים לראות זרימות“.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“סיר דגים – חובה כל שבת. לחמניות מעולות, שכרמל הבת האמצעית שלי אופה וסלטים כמובן. כל השאר משתנה. בשר, עוף ותוספות, מה שמתחשק באותו יום להכין ועוגה טובה לקינוח“.
זיכרון ילדות משבת
“שבת אצל סבא וסבתא, שכוללת שירי שבת, עם הרבה דודים ואחיינים. אוכל פרסי טעים ותה חזק בסוף הארוחה“.
ספרים, או עיתונים לשבת
“חובה! זה הזמן היחיד שלי בשבוע לשבת ולקרוא ואני מאוד אוהבת. הספר האחרון שקראתי הוא ‘הליכה על החוף‘ וגם הסדרה של ‘שבע האחיות‘ מומלצת מאוד“.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“שאפשר לעצור את השגרה ל-24 שעות ולהיות בנחת, בלי המרדף היום–יומי. זמן משפחה וחברים“.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם סבתא זהבה, שעל שמה נקראתי ולא הספקתי להכיר“.
מה עושה בשעות הפנאי?
“קצת טלוויזיה ואם מצליחה, גם קפה עם חברות, מדי פעם“.
איך השפיעה עלייך הקורונה?
“העסק שלי היה מושבת בכל תקופת הסגר ומעבר לזה שהתגעגעתי מאוד לטפל, הייתה אי–ודאות גדולה. בסופו של דבר, נשים התגעגעו כל כך לרגע של פינוק ואז באה קפיצה משמעותית בעבודה, אחרי הסגרים, כך שבסופו של דבר, הכול התאזן וחזר למסלול“.
מהו המוטו שלך בחיים?
“תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה“.
מהו החלום שלך?
“להמשיך לגדול ולהתפתח“.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“את השקט והמרחבים“.
מה את מאחלת לעצמך?
“בריאות! כל השאר זה בונוס“.
