תלמיד כיתה ט‘ סטר למורהו וזכה לתשואות משאר הכיתה. מיד נאמר: איזה  חינוך הוא קיבל? אבל אנחנו לא תמיד יודעים מה מתחולל בנפש של הילדים שלנו

שמעתי השבוע בחדשות על תלמיד כיתה ט‘, באחד מבתי הספר בארץ, שסטר למורה שלו והחברים מסביב מחאו לו כפיים. בתכנית הבוקר, היה דיון מי אשם בזה שילדים מתנהגים ככה. המסקנה הייתה שהאחראים הראשיים על החינוך הם ההורים ואם יש ילדים שמתנהגים כך, משהו בחינוך שלהם לא הצליח. מישהו שם גם אמר שהנער שסטר למורה הוא בעצמו די מסכן, כי לא זכה לחינוך טוב ויד מכוונת. ברור שמדובר במקרה קיצון ואפילו לא שמעתי באיזה בית ספר מדובר ומאיזה בית הגיע הילד.

לא פעם אנחנו שומעים על בני טובים שהיו מעורבים בכל מיני תקריות. כהורים, אנחנו תמיד שואלים את עצמנו אם אנחנו עושים נכון, הרי אין איזו תורה חינוכית שקיבלנו ברגע שהבאנו ילדים לעולם.

כבני זוג, כל אחד מאתנו בא עם החינוך שקיבל בבית ומצאנו לעצמנו דרכים משלנו ועשינו הרבה ניסויים וטעינו לא פעם. כל אחד מילדינו הוא שונה והגישה אליו היא אחרת. כלילדנולדעםמורכבותשמשפיעהעליווגםעלדרךהחינוךשלנווהגישהכלפיו

כבני זוג, כל אחד מאתנו בא עם החינוך שקיבל בבית ומצאנו לעצמנו דרכים משלנו ועשינו הרבה ניסויים וטעינו לא פעם. כל אחד מילדינו הוא שונה והגישה אליו היא אחרת. כל ילד נולד עם מורכבות שמשפיעה עליו וגם על דרך החינוך שלנו והגישה כלפיו.

בושות בקניון

אני זוכרת שהייתי צעירה, אימא לבת בכורה, ראיתי אימא אחת עם ילד בקניון. הילד נשכב על הרצפה וצרח שהוא רוצה משהו וראיתי שהאימא, צעירה מאוד בעצמה, התביישה ולא ידעה איך להתמודד עם הילד, ואני מסתובבת עם בת בכורה שהייתה מחונכת להפליא. אמרתי לעצמי בלבי: לי זה בחיים לא היה קורה… אחרי כמה שנים, אחד הילדים שלי, שהוא קסם אמתי, רצה משהו בקניון ולא הסכמתי והוא קצת עשה לי בושות.

מה שאני רוצה להגיד זה שבעצם אנחנו לא תמיד יודעים מה מתחולל בנפש של הילדים שלנו. הם חווים משברים ואתגרים, חלקם מולדים, כמו כל מיני לקויות, חלקם קשורים במצבים בחיים וגם אם אנחנו ההורים הכי טובים, וקראנו מיליון ספרים ומחקרים, לא תמיד אנחנו יודעים מה נכון ואיך לפעול. לא תמיד אנחנו מצליחים לזהות מה עובר עליהם.  אנחנו עושים מאמצים מרובים לתת לילדינו הכול, בנפש, בחומר ובהקניית כלים וערכים ומתפללים להצליח.

החינוך מתחיל בבית

נכון, אני מסכימה לגמרי שהחינוך מתחיל בבית. לצערנו, יש גם הורים שלא ממש יודעים לחנך, אבל תמיד תמיד, זה צריך ללכת יד ביד עם הצוותים החינוכיים, מהגן ועד סיום התיכון ובכלל, חינוך והכוונה ממשיכים גם הלאה, לאורך החיים. כל ילד צריך את החיבוק והמילה הטובה והתחושה שמאמינים בו, שרוצים בטובתו, שאוהבים אותו. חלק מהחינוך שאנחנו מקנים לילדינו הוא דוגמה אישית. הוא גם ללמד אותם להיות ערים לסביבה, לְמה שעובר על החברים שלהם, שישימו לב אם מישהו מתנהג שלא כראוי, שלא ייסחפו לשם. שישימו לב, אם מישהו חווה משבר, שיהיו ערניים ושיהיו טובים ושמחים. כשהילדים שלנו שמחים, הכול יותר פשוט וקל להם והם מתייחסים בפרופורציות נכונות גם לקשיים.

השבת חל ראש חודש אדר ופורים מתקרב. פורים הוא החג של הילדים. כבר יש התרגשות באוויר והם מתכוננים לכל החגיגות ומה שאני הכי רוצה בעבורם, לא רק בחודש אדר ובפורים, זה שיהיו בריאים ותמיד בשמחה.

חודש אדר שמח!