איתן רילוב 1935-2019
“אתה מכיר את איתן רילוב?”, שאל אותי, לפני שנים אחדות, איתן סט.
“מעולם לא שמעתי את השם”, השבתי.
“שמע, זה בחור שאתה צריך להכיר. הוא עבר לאחרונה לעין זיוון והוא רוצה לפגוש אותך. צור אתו קשר. לא תצטער”.
איתן סט, שרילוב היה פקודו בצה”ל, לא הרחיב, אך הרגשתי שכנראה יש כאן באמת משהו מיוחד. כשנפגשתי אתו, לראשונה, בביתו בעין זיוון, הדבר הראשון שלמדתי הוא ש”הבחור” הוא בן יותר משמונים. אדם בן 80 שעולה להתיישבות בגולן, ולא כדי לגור ליד הילדים, זה לא הדבר השגרתי ביותר. הדבר השני שלמדתי, הוא שבן ה-80+ הזה רץ 200 ק”מ (!) בחודש, ריצות שדה, לילה ויום, לבד, בעליות ובמורדות של הרי הגולן. חלק מן הריצות, כשתרמיל עם אבנים על גבו. בקיצור, לא מדובר באדם קונבנציונלי. מיד הבנתי, שמדובר באדם שלוקח דברים עד הקצה.
בשיחותינו, הוא גילה טפח וכיסה טפחיים, אך מן המעט שבמעט, נפרשה באוזניי מסכת חיים מרתקת, של יזם בנשמה, הרפתקן, מוח קודח ברעיונות, יזם עסקי וביטחוני, ועסקי-ביטחוני, שהרפתקאותיו העסקיות, הביטחוניות והדיפלומטיות חובקות עולם.
מה הוא רצה ממני? איתן סיפר לי על הנושא שלמענו סגר את כל עסקיו והוא ובת זוגו, אופיר, מקדישים לו את כל זמנם ומרצם והוא משקיע בו את כל יוזמתו, התלהבותו ויצירתיותו – מלחמה כלכלית בטרור. מלחמה שמטרתה היא ייבוש הטרור באמצעות תביעות אישיות גדולות, נגד המפגעים עצמם, כל שרשרת הפיקוד שמעליהם וכל הסייענים שלהם ושותפיהם.
הוא בנה מודל לייבוש הטרור והקים עמותה – העמותה לייבוש כספי הטרור, שלימים, שינתה את שמה ל”מגן נפגעי הטרור”; עמותה א-פוליטית, שלא למטרות רווח, היוזמת, מקדמת ומיישמת מודלים וכלים אזרחיים למאבק כלכלי בטרור
הוא בנה מודל לייבוש הטרור והקים עמותה – העמותה לייבוש כספי הטרור, שלימים, שינתה את שמה ל”מגן נפגעי הטרור”; עמותה א-פוליטית, שלא למטרות רווח, היוזמת, מקדמת ומיישמת מודלים וכלים אזרחיים למאבק כלכלי בטרור. בין השאר, העמותה פועלת להקמת מטה ממלכתי שיספק את מלוא המידע והמודיעין לכל נפגע טרור, כדי שיוכל להצליח בתביעתו את הנוגעים בדבר, נגד כל מי שפגע בו. העמותה מגייסת עורכי דין בהתנדבות לייצוג נפגעי הטרור, יזמה וכתבה הצעת חוק חסר-תקדים שיקדם את הרעיון וכן שינויי חקיקה קיימת, כדי להסיר חסמים המקשים על הגשמת הרעיון. איתן ביקש לרתום אותי לפעילות. לא יכולתי להתמסר לפעילות, אך סייעתי לחבר את העמותה לבוגי יעלון ותל”ם, שאכן נרתמו לקידום החקיקה ולאחרונה הגישו את הצעת החוק, ומפעם לפעם, פרסמתי בעיתונות מאמרים ברוח הרעיון.
פעילות חובקת עולם
לאחרונה, העתיקו אופיר ואיתן את מגוריהם דרומה, למושב ניר ח”ן, כדי לקדם מקרוב את היוזמה הגדולה הקרובה – גיוס מאות מתושבי עוטף עזה להגשת תביעות נגד הטרוריסטים. איתן לא הספיק ליהנות מביתו החדש. ימים אחדים לפני המעבר, החליק איתן ומעד באתר בנייה בעין זיוון. הוא לא היה מודע לכך שנפגע גם בראשו. לאחר המעבר, הידרדר מצבו, הוא נאלץ לעבור ארבעה ניתוחי ראש ונפטר מפציעתו. בן 84 היה במותו.
איתן נולד בתל אביב, ב-1935. הוריו התגרשו בילדותו והוא גדל אצל סבו וסבתו, בנהלל. אביו, זאב, נהרג במלחמת השחרור. כשסבו וסבתו הזדקנו ולא יכלו להמשיך לגדלו, הוא עבר לקיבוץ שפיים, כילד חוץ.
איתן היה יזם בנשמתו, אמן היצירה של “יש מאין” – בעל ראייה אסטרטגית רחוקת-טווח, אדם שחלם והגשים רבים מחלומותיו. תקצר היריעה מלתאר את יוזמותיו. אזכיר אחדות מהן:
חוות “מקורה” בכרמל – 1,650 דונם, שבהם גידל בקר וייבא לישראל זנים חדשים של בקר, שלא היו עד אז בארץ.
בית הספר הראשון לטיסה בישראל, “כנפי טיס בע”מ”. איתן ייבא את מטוס הססנה בעל גלגל חרטום, הראשון לישראל.
עסקים רבים בסיני, הן במרחב שלמה והן באזור אל-עריש, בתחומי הסעדה, תחנות דלק, מפעל תפירה עבור צה”ל ועוד (עם שלוחות בתל-אביב של חלק מעסקיו).
חברת “ICTS” – חברת אבטחה בין-לאומית, הגדולה ביותר שצמחה מישראל. החברה העסיקה למעלה מ-10,000 עובדים ובכלל זה, בכירים בגופי הביטחון, המודיעין והאכיפה בישראל ומחוצה לה; עם 22 חברות-בנות בעולם
חברת “ICTS” – חברת אבטחה בין-לאומית, הגדולה ביותר שצמחה מישראל. החברה העסיקה למעלה מ-10,000 עובדים ובכלל זה, בכירים בגופי הביטחון, המודיעין והאכיפה בישראל ומחוצה לה; עם 22 חברות-בנות בעולם. החברה סיפקה שירותי אבטחה לחברות התעופה המובילות בארה”ב ובאירופה ובמסגרתה, הוביל איתן חקירות כלכליות חובקות עולם.
מתוך קשריו הענפים, ולבקשת המדינה, פעל איתן בהתנדבות לאיתור מידע על שבויים ונעדרים ישראלים.
הוא הוביל יוזמה להקמת מנגנון בין-לאומי למזעור זליגת כספים לטרור מן התרומות וכספי המסים המועברים לרשות הפלשתינית. פעילות זו הובילה אותו לעיסוק לו הקדיש את השנים האחרונות בחייו ולהקמת העמותה.
אין בעובדות אלו כדי להמחיש את דמותו הססגונית של איתן. אולי סיפורים ואנקדוטות ייטיבו להציג את האיש.
“מרחב שלמה, פיורד1”
בתחילת שנות ה-60′, איתן קרא ידיעה בעיתון, שבגן החיות בירושלים, נולדו גורי אריות והגן מתקשה לגדל אותם. כיוון שהוא גידל בקר והיה בעל שטח גדול, יצר קשר עם מנהל הגן וזה מסר לו גורה-לביאה, שאיתן כינה בשם קוּפָּה. איתן גידל את קופה חופשייה לגמרי בחווה. כשהייתה קטנה, בילתה זמנה עם חבורה של שני כלבים, עז וחמור. כאשר התבגרה, נהגה לעלות בבוקר לגבעה בחווה, שם ישנה תחת עץ מסוים במהלך היום ולעת ערב, ירדה בחזרה לאזור הבתים בחווה. בשלב מסוים, הפועלים שעבדו בחווה, פחדו להגיע לעבודה ואיתן חשש שציידים יפגעו בקופה. בצער רב, הוא העביר אותה לגן החיות בתל אביב. שם, זווגה עם אריה ונולדו להם גורים. איתן נהג לבקר את קופה בגן החיות, קפץ מעל המעקה וקרא לקופה שנענתה לקריאתו והוא ליטף אותה, את בן זוגה מאן ואת הגורים. איתן הפסיק את הביקורים, כשנוכח שהוא הפך להצגה עבור המבקרים.
איתן רצה לגור ב”פיורד” – מפרצון במפרץ שלמה, כ-15 ק”מ מדרום לטאבה, אבל ידע שאף אחד לא יתיר לו לבנות בית במקום שהוגדר כשמורת טבע. הוא השיג רישיון להקמת קיוסק במקום ובקומה השנייה, בנה לעצמו חדר המשקיף אל ים סוף
איתן רצה לגור ב”פיורד” – מפרצון במפרץ שלמה, כ-15 ק”מ מדרום לטאבה, אבל ידע שאף אחד לא יתיר לו לבנות בית במקום שהוגדר כשמורת טבע. הוא השיג רישיון להקמת קיוסק במקום, שהפך לאתר עצירה פופולרי לתיירים, בדרכם מאילת לנואיבה, דהב ושארם א-שייח’. בקומה השנייה, מעל הקיוסק, הוא בנה לעצמו חדר המשקיף אל ים סוף. איתן היה האזרח היחיד במדינת ישראל שנשא תעודת זהות עם הכתובת: “מרחב שלמה, פיורד1”.
סיפוריו של בנו, גיא, בהספד שנשא על קברו, ממחישים את טיפוס האקסטרים שאיתן היה: “טיסה בססנה 152, מחיפה לאן שהוא. אתה עייף. אומר לי לקחת את ההגה. ואני ילד בן 8-9, מטיס את המטוס לאט לאט, מושך עד שצפצפת ההזדקרות מעירה אותך, ואתה מייצב את המטוס… המון זיכרונות מסיני. תחילה באל-עריש, במסעדה מול השקם. אנחנו על הווספה, רודפים בלילות אחרי גנבי הנחושת, שהיו מנתקים את חוטי החשמל לתחנת דלק ולמסעדה. נסיעה מטורפת בדיונות ליד רפידים, שהסתיימה בהתהפכות הג’יפ בקצה דיונה ואנחנו תקועים במרכז סיני, עם ג’יפ שבור והמון בקבוקי בירה חמה בלי מים… הסיפור ההזוי במלחמת יום כיפור, כשקראת לי לפיורד, נתת לי קלצ’ניקוב וכמה רימונים (אני בכיתה ט’), ואמרת לי: ‘אני נוסע לצבא ואתה נשאר עם דיאנה לשמור שהבדואים לא יגנבו את הציוד במקום’, והוספת ואמרת שאם הצבא המצרי יגיע, לא לברוח לכביש, אלא להרים”…
צוק איתן
קֹדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶּה,
וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה.
מילותיו אלה של ביאליק, מוקדשות לרוב לזכרם של אנשים שהלכו לעולמם באמצע החיים. במקרה של איתן, אף שבימי חלדו הספיק לעשות כמי שחי כמה מחזורי חיים, הוא היה איש ללא גיל ואף שהיו לו נכדים ונינים, הוא היה סקרן, פעיל והרפתקן כנער.
לאחר מותו, אופיר ממשיכה להוביל את העמותה והיא נחושה לממש את חזונו ומורשתו של איתן.
על המצבה של איתן, תחרוט אופיר את המשפט הבא:
מַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת יֵשׁ מֵאַיִן,
הַטֶּבַע – מֶרְחֲבֵי נִשְׁמָתְךָ וְרַגְלֶיךָ,
צוּק אֵיתָן לְאוֹהֲבֶיךָ.
