נפשו של יהודה קמראן אייל, מבני יהודה, נקשרה בעץ האיקלפטוס. הוא מפסל בו, כמו בחמאה קפואה. בכניסה לבית, ממתינים בולי איקליפטוס להיות אמנות
דניאלה פרל
יהודה קמראן אייל מתגורר בבני יהודה כבר מעל 40 שנה. עוד לפני הכניסה לבית, ניתן לראות חתיכות עץ גולמי, שממתינות להפוך לפסל ומגוון פסלי עץ מרשימים בגודלם ובמראם.
יהודה, יוצר מלידה עם קשר של חיבה ואהבה לעץ האיקליפטוס, הפך את הפיסול למוקד חייו, לאחר יציאתו לפנסיה. הוא יוצר פסלי עץ עם סיפור ואמירה ולנו נותר רק להנות.
ספר קצת על עצמך
“קוראים לי יהודה קמראן אייל, אני בן 70, יליד פרס. עליתי לארץ לבד, כילד, בשנת 1963, בעודי בן שלוש עשרה וחצי. עליתי לארץ מתוך יצר המרדנות וההרפתקנות וכמובן, ציונות. הגעתי לפנימיית בן שמן, שם התחברתי לאדמה. זהו אחד החיבורים היפים בחיי. שאר המשפחה הגיעו לארץ בשנת 1982 ואחרי כמה שנים, אבי, אמי, אחיי ואחיותיי עזבו לארה”ב. דוד שלי, בני זוהר, הקים את גבעת יואב, יחד עם עוד שבעה צנחנים, חיילים של המג”ד יואב שחם, שעל שמו קרוי היישוב.
“במאי 68′, הוא שאל אותי אם אני בא לעזור. צמצמתי את לימודיי ובאתי לעזור לפרק זמן קצר בכפר סקופייה, שעליו קמה בני יהודה. באותה תקופה, הבנתי שאחיה בגולן לעד. לאחר שירותי הצבאי, התחתנתי ובשנת 1976, עברתי לגור בבני יהודה ופה הקמתי את משפחתי. יש לי שתי בנות ובן. בת אחת גרה במעלה גמלא, השנייה סטודנטית לומדת במכמורת והבן הואט דוקטור לביולוגיה ימית, מתגורר באוסטרליה ועושה שם את הפוסט-דוקטורט שלו. יש לי גם חמישה נכדים. ‘שוקולדים לנשמה’, שאוהבים להיות אתי, כי אתי עושים שטויות.
“במשך ארבעים שנה, עבדתי בתעשייה האווירית. היינו שם כמשפחה עם ים של אהבה, חיבה ולימוד הדדי. עד עכשיו, אני בקשר עם המפעל והעובדים ומאחל להם הצלחה בהמשך.
“לפני שנתיים וחצי, יצאתי לפנסיה ומאז, אני מקדיש את עצמי לפיסול, תאטרון וטיולים בחו”ל ובארץ. יש לי גיפ שמוביל אותי לנחלים וכמובן, נהנה מהנכדים.
“מילדות, בניתי משהו מכלום. לפני כעשרים שנה, התוודעתי לעץ האיקליפטוס. גיליתי שבנוסף לגווניו, חוזקו וגודלו, יש לו תכונה נהדרת לפיסול. הוא מתנהג כחמאה קפואה. ניתן לנגוס בו בלי שיתפרק וייסדק ובעצם, ניתן ליצור ממנו הכול.
“את העצים, אני רוכש מאנשים שכורתים אותם ולפעמים, מוצא בשטח. לעולם לא אהרוג עץ, או אפגע בעץ. יש קשר של חיבה ואהבה ביני לעצי האיקליפטוס. יש לי, למשל, תנור עצים ואני לא מסוגל לשרוף ולהשתמש באיקליפטוס לחימום. האיקליפטוס נועד מבחינתי לפיסול בלבד ורק לאחר שכבר נכרת. הנחמה שלי היא שגם אם כורתים, יצמח ליד עוד איקליפטוס.
“הפיסול הפך לחלק מרכזי בחיי. אני רואה בזה ייעוד וכלי להעברת מסרים. מעבר לאירוח מבקרים בביתי, יש לי גם תערוכות, כאשר האחרונה הייתה בבית גבריאל”.
מהו החלק האהוב עליך בבית?
“פינת העבודה שלי היא המקום האהוב עליי, עם האבק, הרעש וניחוח העץ. סדנת העבודה ממוקמת בגינה, שם אני שומר את חלקי העץ שממתינים להיהפך ליצירה. זה המקום שבו אני מפסל ויוצר. מבחינתי, כל יצירה היא הטובה ביותר שנוצרה לפני היצירה האחרונה”.
האם יש לך פריט אהוב במיוחד?
“הפריט האהוב עליי הוא פסל שיצרתי לפני כעשר שנים. הפסל בעצם מתאר את החיבור בית שלושת ילדיי. חיבור נפלא, שבו יש לכל אחד יש מקום עם קשר נהדר, בינם לבין עצמן ובינם לביני. כל חלק בפסל הוא חתיכת עץ. כל חלק מייצג את אחד מילדיי, כאשר לשני חלקים יש תווי פנים שמייצגים את הבן והבת וחלק נוסף הוא עץ חלק ויפהפייה, עם לב אדום, שמייצג את בתי, שגרה בגמלא. בת שכולה לב.
“מרבית הפסלים שאני יוצר הם פסלים דינמיים שניתן להזיז, לשחק בהם ולראות דברים שונים מכיוונים אחרים”.
מהי הקנייה האחרונה שלך לבית?
“באופן פרדוקסלי, אני אוהב לקנות ספרים ומרבה לקנות אותם, אבל האמת היא שאני לא מצליח להגיע לקרוא אותם. אין לי זמן ונותר לי אוסף ספרים שלא קראתי. כשאזדקן אעשה גם את זה”.
מהו החלק בבית שמייצג אותך?
“החלק שמייצג אותי זה הסלון, שמכיל את מרבית הפסלים שלי. הסלון הוא גם המקום בו אני מרבה לבלות עם נכדיי. מעבר לפסלים, יש בו פריטים כמו תמונות המשפחה, צעצועים, אורות שאפשר לשחק אתם ומזכרות מתקופות שונות ומקומות בעולם. צלחות נחושת מפרס, מתנות שקיבלתי מרוסיה, כובע סומבררו מטיחואנה במקסיקו ועוד.
“הסלון הוא גם המקום שבו אני מארח אנשים ומבקרים שבאים להתרשם מעבודותיי. הפסלים שאני יוצר כמעט כולם דינמיים, בכולם ישנה אמירה חזקה וסיפור משמעותי, אם זה מחיי האישיים, חיי כישראלי וחיי כיהודי”.
האם היית משנה משהו בבית?
“אני אוהב את הגינה שלי, כשהיא פורחת ומניבה. הייתי רוצה להוסיף עוד פרחים. כיום, יש לי דיירים בבית, שמגדלים סוקלנטים ויש להם גם חממה. בזכות זה, אני נהנה מהיצירה שלהם. אני מבקר בחממה שלהם והם מבקרים בסדנת העבודה שלי. זוהי הפרייה הדדית”.
יש משהו שחשוב לך להביע?
“אני מאחל לעצמי, קודם כול, כוח בידיים ובאצבעות, על מנת שאוכל להמשיך לפסל ושהראייה החדה שלי לראות מצבים ואנשים תמשיך ללוות אותי. זה מה שעוזר לי ביצירת הפסל. הפסל מסביר את האירועים שקורים בחיים, התנהגויות של בני האדם והתמודדות עם מצבים ותהליכים בחיים. אני מאחל לכל אדם שישפוט בחיוב את האחר ושינסה ללמוד את האחר.
“בנוסף, הייתי שמח אם יוקם מקום בגולן, שיירכז וייתן מענה להצגת העבודות המופלאות של כל האמנים בגולן. יש לנו הרבה מה להראות ולהציג”.
