במחלקה ללימודי ארץ ישראל, באקדמית כנרת, התקיים בשבוע שעבר כנס חוקרים צעירים, בו התאפשר לבוגרי תואר להציג את מחקריהם. רבים מהדוברים עסקו בגולן
ביום רביעי שעבר, התקיים במכללה האקדמית כנרת כנס ראשון, במסגרתו הציגו בוגרים וסטודנטים מהתואר השני (והראשון), במחלקה ללימודי ארץ ישראל, את מחקריהם שנכתבו במסגרת הלימודים וגם מחקרים חדשים שמתבצעים זה עתה. בכנס עמוס ועתיר הרצאות, הוצגו 12 מחקרים שעסקו במגוון רחב של נושאים, ביניהם מפות ומיפוי, חברה והתיישבות, אקולוגיה וסביבה וגם מושב שלם שעסק במחקרים חדשים בגולן.
מחצית מההרצאות נגעו במישרין במחקר על הגולן. יוני בן ארי, מנוב, הציג מבט חדש על קרב הבלימה שניהלה חטיבת "ברק", בדרום רמת הגולן, במלחמת יום הכיפורים. דבריו כללו מבט על היערכות כוחות צה"ל ברמת הגולן לפני המלחמה, תכנית המלחמה הסורית וניהול קרב הבלימה של צה"ל והשלכותיו; שלום אריאל, מנוב, דיבר על מה ניתן ללמוד מהארכיטקטורה של בית הכנסת במג'דוליה, שבמחקרו התמקד באפיון הפרטים האדריכליים, בתכנית האדריכלית של בית הכנסת ובמשמעויות העולות ממידע זה להבנת תקופה עלומה במחקר בתי הכנסת בגולן; רחלי קדמן, מאלוני הבשן, הציגה את ממצאיה אודות סוקרים וסקרים לאורך השנים בכפר העתיק יהודייה ובעיקר, את הקטלוג והתיעוד המחודש של הפריטים העתיקים בכפר והדרך לשלב נתונים ישנים וחדשים על מנת ללמוד על אופי הכפר ותוכנו העתיק.
שי תמאם ניתח מבחינה טופוגרפית את הדרך העתיקה שעברה בין צמח לחאן אל עקבה, ניתוח שכלל גם שימוש במקורות היסטוריים, במקורות טופוגרפיים ונתוני GIS ובעיקר, בסיורי שטח וניתוחם; רובי גולדשטיין סיפר על כמה סוגיות פיקנטיות בעיצוב גבול הצפון, כולל חלקה של רמת הגולן בקביעת הגבול בתחילת המאה ה-20, הגישות של הבריטים והצרפתים כלפי תא שטח זה וההשפעות המקומיות על מקבלי ההחלטות.
גולדשטיין: למרות שהסכם סייקס–פיקו הוא ההסכם המוכר יותר, דווקא הסכם ניוקומב–פולה, שנעלם מהתודעה הציבורית (ולעתים, גם המחקרית), הוא ההסכם שרובו ככולו מהווה עד היום את גבול הצפון, למעט גבול רמת הגולן והחרמון
גולדשטיין ציין כי "למרות שהסכם סייקס–פיקו הוא ההסכם המוכר יותר, דווקא הסכם ניוקומב–פולה, שנעלם מהתודעה הציבורית (ולעתים, גם המחקרית), הוא ההסכם שרובו ככולו מהווה עד היום את גבול הצפון, למעט גבול רמת הגולן והחרמון". עוד הוסיף גולדשטיין ש"קו הגבול, בהסכם סייקס–פיקו, ממישור החוף אל הכנרת, המתואר בתכניות הלימודים של משרד החינוך ואף במאמרים אקדמיים, איננו מדויק". גולדשטיין חזר להסכם המקורי והראה את הקו המקורי המתואר בהסכם, שמשאיר את הכנרת מחוץ לגבולות שטח המנדט הבריטי.
בכנס, הרצו תושבים נוספים מרמת הגולן, ביניהם הראל גוטפריינד, מגשור, איירין אורלאנסקי, מקצרין ומנחם ימיני, מנוב.
הכנס, שאורגן על ידי עופר שטיין וד"ר מיכאל אזבנד, אִפשר לחוקרים הצעירים, חלקם מרצים בפעם הראשונה בכנס אקדמי–מחקרי, להציג את ממצאיהם לקהל הרחב ולהתנסות באחד הכלים החשובים שיש לחוקרים כיום – הרצאות מחקריות, שמשתפות את הציבור המתעניין בנושאי ידיעת הארץ, היסטוריה, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה ואקולוגיה בארץ ישראל, בכלל וברמת הגולן, בפרט.
אזבנד הסביר: "אצלנו במחלקה, אנו מעודדים את הסטודנטים לא רק ללמוד, אלא גם לחקור. זוהי דרך הלימוד הטובה ביותר וגם מכשירה את הבוגרים למקצועות השונים בתחום".
בסיום, יצאו באי הכנס לסיור בתל רקת, מצפון לטבריה, שנסקר לאחרונה על ידי מרצי המחלקה, ד"ר מיכאל אזבנד וד"ר חיה כץ. אזבנד הראה את הממצאים שנתגלו בסקר האחרון והתקיים דיון ער בין המשתתפים. עופר שטיין הדריך אודות הכבישים הרומיים מסביב לכנרת, עם שימת דגש על הכביש שעולה לרמת הגולן מהחוף המזרחי של הכנרת.
השאיפה של המחלקה ללימודי ארץ ישראל היא לקיים כנס מסוג זה בכל שנה אקדמית ולאפשר לחוקרים צעירים, גם אם לא בגילם, להתנסות ולהציג את מחקריהם בפורום מדעי ורחב.
אנו מזמינים אתכם, המתעניינים, לתקשר אתנו, אנשי המחלקה ללימודי ארץ ישראל באקדמית כנרת, להגיע ולהתרשם מתכניות הלימודים שלנו לתואר הראשון והשני וכך להכיר את הארץ שלנו מזוויות מעמיקות ומעשירות וגם להתחיל ולחקור בעצמכם את נבכי ארץ ישראל ואפילו להציג את תוצריכם, בכנס חוקרים צעירים הקרוב.
