כמה שיתפתח למסורת גולנית מבורכת, נפתח כנס הסטודנטים השני של "מכון שמיר למחקר". ההרצאות עסקו באדם, בטבע וביחסים ביניהם
באירוע שכבר הפך למסורת, בדייקנות של שעון ישראלי (דהיינו שנה בדיוק, עוד יומיים), נערך בשבוע שעבר, כנס הסטודנטים השני של "מכון שמיר למחקר". כקודמו, אודותיו דיווחנו מעל במה זו, גם הכנס השנה הכיל מגוון הרצאות של דור ההמשך במכון, סטודנטים לתארים שני ושלישי, המקיימים את מחקריהם בין כותלי המכון ובשיתוף פעולה עם המכללות והאוניברסיטאות השונות. את הכנס פתחה מנכ"לית המכון, דינה גלעד, שבירכה על המסורת המתהווה.
אז מה היה לנו? הרבה גנטיקה, הרבה אקולוגיה, קצת חינוך וקצת חקלאות. במעבדתו של ד"ר אייל קורצבאום מנסים לתרום, ולו במעט, לבעיה סביבתית קשה, השפכים. אורי שפירא הציג נתון מדהים ולפיו רק אחוז אחד (1%!) מחומרי הריסוס בחקלאות מגיע בסופו של דבר אל יעדו, הצמח. מוריה סנדלר הציגה את מחקרה שעסק בנזקים הנגרמים לשדות ומטעים על ידי דרבנים, תנים וחזירים. ויטלי אוסטיאטינסקי חקר האם פחי המחזור מפוזרים בצורה המתאימה לצרכים של התושבים. ורד לנס הציגה מעט מתוצאות המעקב שנערך על כיתות "גוונים". רחלי גבריאלי פתחה לנו חלון אל היחסים שבין הפרות במרעה.
ד"ר ירון דקל, המנהל המדעי, חתם את הכנס בציינו כי המכון מרחיב את שורותיו ואת מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים. בשנה הבאה, תושק תכנית להענקת מלגות מלאות לתלמידי מחקר לתארים מתקדמים, בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה.
