שלישי בטבע מס‘ 2 – למורדות הגולן בואכה גשר בנות יעקב ועמק החולה. הטבע ירוק ורטוב וההיסטוריה מתכתבת עם פרקי התנ“ך. טיול במרחק נגיעה
רחלה ליפשיץ
טיול היוצא מדרום ומרכז הגולן ויורד בזהירות במורדות הכביש, בואכה גשר בנות יעקב, מזמן בהכרח מפגש עם כל העולמות… הטבע ירוק ורטוב, מאיר פנים ומשיק כנפיים, מורשת הקרב מבצבצת כמעט בכל פינה, ההתיישבות וההיאחזות בקרקע מוטבעות על השלטים והשדות, ההיסטוריה מתכתבת עם פרקי התנ“ך ואחרונים חביבים, הדרוזים, גם הם נוכחים בשרוואל ובכיפה הלבנה, מבלי שנדע את סודות דתם…
אז איך מצליחים לחוות וללמוד את כל היופי הזה? לוקחים מדריך מנוסה ואחראי, היודע לתבל את משנתו בהומור ובחן (יצחק רונס), עולים על אוטובוס המיועד לגיל השלישי בימי שלישי, פרויקט “שלישי בטבע” ומשתתפים בקבוצה מנוסה לא פחות, טיילים מאז ומעולם (כ-50 במספר) ויוצאים לדרך.
באוטובוס, שומעים הסבר על סיפורם של חיילי גולני הי“ד שנקלעו למלכודת מוות בבית המכס העליון, במלחמת ששת הימים וכיום נבנה שם מלון מפליא ביופיו בסגנון הבאוהאוס. כשמגיעים לאזור החולה, מעיפים מבט לשמים כדי לזכות ולראות מעוף מרשים של עגורים ותוך כדי, מקבלים הסבר על נדידת הציפורים בארצנו.
ואז, מרחק של כשעה מנקודת היציאה, מגיעים למקום מקודש לדרוזים, נבי יהודה שמו. אל תשאלו אותי, או את המדריך, מיהו אותו הנביא יהודה, כי גם המקומיים משנים גרסה מדי פעם, אבל המקום הזרוע במנגלים משומשים משמש לנו כנקודת הפוגה לארוחה קלה ולשמיעת דברים על קהילת הדרוזים.
לא רחוק משם, נמצאת נקודת תצפית על שם אורי אילן. כדאי לרוץ, להיות, לראות, לשמוע (יש הדרכה קולית במקום) ולהתייחד עם מי שהכניס לחיינו את המשפט – “לא בגדתי“.
בהליכה מהוססת–משהו מטפסים (ועל אף שתועים בדרך, לא מתייאשים) ועולים לנקודה מהממת, מפתיעה, אין שנייה לה. הגענו לעומרית. כן, כן, זה השם. במקום, בעזרת שרידי מקדש מרשימים ביופיים ובעזרת תמונת שחזור, רואים בדמיוננו אקרופוליס מרשים ביופיו. זהו מקדש שנבנה בדרך לבניאס לכבוד הקיסר אוגוסטוס.
ביניים: כתובת תל דן
נסיעה קצרה ואנחנו בשמורת דן. נכנסים לנושא בעזרת השיר “תל אל קאדי” ורק כשעוקבים אחרי המילים מבינים מדוע המקום הוכתר בשם זה. מישהו שפט שם בין שלושה נחלים שרבו על הכתר… ולא תאמינו, גם לכאן חב“ד הגיעו, עובדה: ר“ת של הנחלים חצבני ובניאס ודן…
ההליכה בשמורה המוצלת, כשמכל עבר שוצפים קוצפים המים, מרחיבה את הלב עד שקשה להכיל את היופי. מיד אחר כך, ממהרים לחומה הכנענית הענקית שנבנתה שם, ומתחברים לסיפור שסופר דקה קודם על פסל מיכה ומעבר שבט דן לאזור הזה
ההליכה בשמורה המוצלת, כשמכל עבר שוצפים קוצפים המים, מרחיבה את הלב עד שקשה להכיל את היופי. מיד אחר כך, ממהרים לחומה הכנענית הענקית שנבנתה שם, יושבים בשער העיר, מתחברים לסיפור שסופר דקה קודם (אחרי הקריאה בספר שופטים) על פסל מיכה ומעבר שבט דן לאזור הזה ויותר מהכול, מתרשמים מהממצא הארכיאולוגי הכי הכי משמעותי שנמצא שם – כתובת תל דן המפורסמת ובה מוזכר “בית דוד” (בתוך ניצחונות חזאל בן הדד). מה נאמר ומה נדבר.
כל אלו, בצירוף ארוחה נפלאה לסיום, שהוכנה על ידי המשתתפים (וכללה אפילו מרק חם שהשתמר בסיר לחץ, עד שלוש וחצי…) העלו את הרגשתנו לגבהים.
יצאנו מהטיול שמחים, נרגשים, קצת יותר מלומדים ובעיקר, מחכים לפעם הבאה… הכינו את עצמכם והצטרפו אלינו ב-3.3, נרשמים אצל אורה אורבך מחספין.
