בשגרה הוא רכז מעורבות חברתית וצעירים ב”מרכז צעירים” גולן. במלחמה, הוא במרלו”ג גולן. פוגש מאות ועונה לאלפים. המסקנה שלו: “אנחנו משלימים אחד את השני וככה אנחנו חזקים, ביחד”. האורח שלנו לשבת הוא שגיא סרמגון, מגבעת יואב
קצת על עצמך
“שגיא סרמגון, נשוי לדגנית ואב לשלושה ילדים רון (5), עפרי (3) ותומר (8 חודשים) . אני הצעיר במשפחה, מבין ארבעה אחים ואחיות”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי בקיבוץ להבות הבשן. בגיל שנתיים, עברנו לארצות הברית וחזרנו לארץ, כשהייתי בן שמונה”.
מגורים
“גבעת יואב”.
עיסוק
“רכז מעורבות חברתית וצעירים ב’מרכז צעירים’ גולן. עוסק במיפוי צרכים, מתן מענים וקידום יוזמות חברתיות של צעירים וצעירות בגולן”.
איך נראים הימים שלך בשבוע האחרון? מה אתם עושים? תחומי הסיוע?
“מאז פרוץ המלחמה, אני עובד ביחד עם בעלי תפקידים ברשות ומתנדבים רבים, להקמה ותפעול של מרלו”ג גולן, שהוקם למתן מענה מידי, סיוע ותרומות לצרכי החיילים באזור ולתושבי הדרום המתארחים בגולן. למלרו”ג חיברנו את חמ”ל ‘לב אחד’ (התארגנות ארצית) ויצרנו יחד מערך מרוכז של פניות, גיוס תרומות והפצתם ברחבי הגולן. אני אחראי בעיקר על החיבור לצעירים וגיוס מתנדבים מהיישובים”.
מי נרתם לסייע?
“ממש מחמם את הלב, כולם רוצים לסייע, מכל הגילאים ומכל המגזרים באים לעזור, ממתנדבים אשר תופסים עמדה בחמ”ל, לכאלו שעוסקים בסידור והכנת התרומות למשלוחים, עד למתנדבים שעוזרים לשנע את התרומות ליעד שלהם. כמובן שבכל יישובי הגולן קמו קבוצות של תושבים שנרתמו לבשל ולהכין אוכל חם לחיילים וגם לגייס תרומות. באמת כולם מתנדבים. זה באמת מעיד על רוח הגולן, ערבות הדדית, סולידריות. יש פה אוכלוסייה מדהימה שתמיד נרתמת לעזור אחד לשני”.
איך אתה מגיע, למתנדבים ולאנשים הזקוקים לסיוע?
“אנו נעזרים בקשרים שיצרנו גם כ’מרכז צעירים’. יש לנו את היכולת להגיע לתפוצה רחבה של צעירים ותושבים והפניות שלנו בחיפוש אחר מתנדבים הצליחו ממש טוב. תוך דקות ספורות החלו לפנות אליי תושבים. להגיע לאלו שזקוקים לסיוע, אנחנו נעזרים במערך הארצי של חמ”ל ‘לב אחד’, בעזרת הפצת טופס בקשת סיוע, שעובד ממש טוב. גם מפה לאוזן, פניות מגיעות מכל כיוון. המרלו”ג פועל לספק את צרכי הסיוע במהירות. בנוסף, יצרנו קבוצת וואטסאפ של הרשות והיישובים וגם משם אנחנו מקבלים פניות רבות”.
סיפורים מיוחדים שנחשפת אליהם בימים האחרונים?
“בכל יום, יש סיפורים מדהימים. למשל, צעיר שנוסע להביא ציוד חם לחיילים בחרמון ומיד אחר כך, מעמיס אוכל חם ומעביר לחיילים אחרים, לקראת השבת. משפחה מאחד היישובים שפתחו מערך בישול בבית ומשנעים ארוחות חמות אל מול בקשות ספציפיות ועוד”.
מהן נקודות החוזק של אנשי הגולן, לדעתך?
“אנחנו כל כך מגוונים וכל יישוב יש לו משהו אחר להציע. זה יוצר מצב שאנחנו משלימים אחד את השני וככה אנחנו חזקים, ביחד”.
מרגישים מתח לחץ בקרב המתנדבים שאתה פוגש?
“המתנדבים כרגע עם מוטיבציה כל כך גבוהה, שהם מסוגלים להתעלות על כל לחץ ומתח. אנחנו בקשר אישי מול כולם, לתת להם באמת את ההרגשה שיש למי לפנות, כשהמתח והלחץ כן יופיעו”.
זיכרון התנדבותי שלך כילד?
“כקיבוצניק בקיבוץ, לא באמת חשבת שאתה מתנדב. בתור ילד, היו משבצים אותך לתורנות והיית מגיע. אני חושב שמאז יש בי את ההבנה שקהילה חזקה זו קהילה שהתושבים לוקחים בה חלק”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם האחים שלי, שכולם גרים בארצות הברית, כל אחד במקום אחר ולא ישבנו ביחד כולנו כבר הרבה זמן”.
מה אוכלים אצלכם בשבת?
“בתור אחראי הבישול בבית, כל פעם זה אחר, אבל המילה הסופית היא של הילדים. משתדלים לגוון”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“מאוד אוהב לבשל. הבילוי שלי זה לגלות מתכון חדש ולנסות אותו בעצמי”.
מהו המוטו שלך בחיים?
“לא לפחד מכישלונות, בסוף מצליחים, כל עוד לא מוותרים”.
מהו החלום שלך?
“לגדל את משפחתי בגולן, לשבת במרפסת עם הילדים בבגרותם וליהנות מהמזג אוויר הנהדר בערב”.
מסלול, מעיין, או פינת חמד שאתה אוהב בגולן?
“עין פיק לא מפסיק להפתיע אותי. מים ונוף עוצר נשימה”.
מה אתה מאחל לעם ישראל?
“שנדע למצוא את הזמן לרפא את עצמנו”.
