לאחרונה, נחשף בחדשות כאן 11, כי נרקמת אפשרות להשעיית הדרישה הסורית לקבל את הגולן, בתמורה להעברת הר דב לידי סוריה. האם הר דב בסכנה?
חשיפה במהדורה המרכזית של כאן 11: בין ישראל לסוריה התקיים שיח על אפשרות להסכם היסטורי – השעיית הדרישה הסורית לקבל את הגולן, בתמורה להעברת הר דב לידי סוריה. המו"מ נעצר בעקבות הטבח בהר הדרוזים, אך לראשונה, מאשרים גם בישראל וגם בסוריה כי מדובר באפשרות לשלב הבא של השיחות, לאחר ההסכם הביטחוני שנדון בימים אלה.
אלו חדשות מדאיגות מאוד. אין דבר כזה "הגולן תמורת הר דב", כי הר דב הוא חלק בלתי נפרד מהגולן. הר דב הוא שטח ריבוני של ישראל. כדאי לזכור שנסיגה משטח ריבוני מחייבת משאל עם, אלא אם יש לכך רוב של 80 ח"כים בכנסת.
הר דב, החלק המערבי של החרמון, הוא בעל חשיבות עליונה בהגנה על עמק החולה והגליל העליון. כאילו לא די באיום עליהם מלבנון.
תמורת מה? על פי הפרסום, רצו למסור את הר דב לג'יהאדיסט אל ג'ולאני? אפילו לא תמורת הכרה בריבונות ישראל על שאר הגולן וביטול כל דרישה לגולן בעתיד, אלא רק תמורת "השעיית" הדרישה.
האם נתניהו מתכוון למסור לג'יהאדיסט-בחליפה את הר דב, תמורת פרס נובל לטראמפ?
ההתנחלות היחידה
כבר שנים, אני מתריע על כך שאיננו מיישבים את הר דב ובכך איננו מיישמים את ריבונותנו וההתייחסות שלנו אליו היא כאל רצועת ביטחון מעבר לגבול.
כך כתבתי במאמר "התיישבות בכתב שיאון", בטור זה, באוגוסט 2020, לאחר חדירה של חוליית מחבלים וניסיון פיגוע באזור: "הר דב הוא שטח בריבונות ישראלית. למעשה, ישראל מתייחסת אליו כאל שטח צבאי. אין בו שום סממן של ריבונות. בכך משדרת ישראל שזהו אזור שמותר לפגוע בו…
"רק התיישבות אזרחית ישראלית תממש את הריבונות הישראלית על הר דב. העיקרון, שאותו ניסח טרומפלדור, שעל פיו במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו, הוא העיקרון הציוני הראוי והנכון; וכפי שהוא נכון בעוטף עזה, בבקעת הירדן, בגליל המערבי, בגליל העליון ובגולן – כך הוא תקף גם בהר דב.
"ב-1979, הוקמה על הר דב היאחזות נח"ל שיאון, שנועדה להפוך ליישוב אזרחי. כעבור שבע שנים, ב-1986, פורקה ההיאחזות. הסיבה לכך הייתה התנגדות צה"ל ומערכת הביטחון להקמת יישוב אזרחי במקום, כיוון שהוא מסוכן.
"הייתה זו טעות ולא מאוחר לתקן אותה. מן הראוי להקים בהר דב את היישוב שיאון ויישובים ישראליים נוספים".
ישראל לא עשתה כן והמשיכה לא לממש את ריבונותה על הר דב, וכך, ההתנחלות היחידה בהר דב בשנים האחרונות הייתה של חיזבאללה, שאותה ממשלת המחדל הכילה במשך חצי שנה, עד התגובה על הירי מלבנון, בשמונה באוקטובר.
יש לפעול בדחיפות להקמת יישוב אחד לפחות בהר דב. אם לא ניישב אותו – נאבד אותו.
לא סומך עליו
האם יש אמת בידיעה על מו"מ בין ישראל לסוריה על מסירת הר דב לסוריה? איני יודע. ניסיונותיי לדלות מידע בנדון לא העלו דבר.
אבל ההכחשה הגורפת של לשכת נתניהו, שעל פיה מדובר ב"פייק ניוז מוחלט", ממש לא הרגיעה אותי, כי נתניהו… איך נגדיר זאת בעדינות? מערכת היחסים שלו עם האמת, היא… לא משהו. כך באופן כללי וכך באופן ספציפי, גם במה שנוגע למשאים ומתנים שניהל עם סוריה.
נתניהו ניהל מו"מ והסכים לנסיגה מכל הגולן, הן בקדנציה הראשונה שלו, מול חאפז אסד והן בקדנציה השנייה, מול בשאר אסד, שהופסק רק בפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. בכך, הוא דומה לרבין, פרס, ברק ואולמרט, שאף הם ניהלו מו"מ על מסירת הגולן כולו לסורים. אלא שבניגוד לרבין, פרס, ברק ואולמרט, נתניהו סובב בכחש את הציבור, את הממשלה ואת הקבינט וניהל את המו"מ מאחורי גבם.
מתוך ספרי "יהודה הראל – ביוגרפיה: "האופטימיות שחש יהודה הייתה מעט מופרזת, בהתחשב בעובדה שעם תום אותה קדנציה, התברר שנתניהו ניהל משא ומתן רציני עם אסד, בתיווך ידידו, הטייקון היהודי-אמריקני, רון לאודר, במהלכו הביע נכונות לסגת מהגולן. אף כי 'הדרך השלישית' הייתה חברה בקואליציה, אביגדור קהלני היה שר בממשלה וחבר קבינט, יהודה הראל היה חבר כנסת שנפגש עם נתניהו לעתים קרובות, בין השאר כדי לעמוד על משמר הגולן, לא הבחין איש מהם במשא ומתן המתנהל מאחורי גבם. כל תחכומו וחוכמתו של יהודה לא עמדו לו מול להטוטיו של נתניהו.
"היה זה דווקא אריאל שרון, שר התשתיות הלאומיות, שהזהיר את קהלני ואת יהודה שמשהו מתרחש. הוא חזר ואמר, 'שימו לב לקו הסורי'. יהודה זוכר, שלא שעו לאזהרותיו, למעשה חשדו בו שהוא מנסה לסכסך. באותה תקופה, נרקם קשר קרוב בין יהודה ליועצו המדיני של ראש הממשלה, עוזי ארד. השניים הרבו להיפגש ובצד שיחות הרעים, ניהלו גם שיחות מדיניות. בדיעבד, מתברר, שמפגשים אלה היו פחות חבריים מכפי שחשב ונועדו להרדים את יהודה, את 'הדרך השלישית' ואת תושבי הגולן.
"עוזי ארד היה איש הקשר של נתניהו ללאודר. הם נהגו להיפגש באירופה, ובפגישותיהם שמע לאודר את מסריו של נתניהו לנשיא אסד והעביר במקביל את מסריו של הנשיא אסד לנתניהו. בין פגישה לפגישה עם לאודר, נפגש ארד עם יהודה, שבה את לבו ועורר בו תחושה שהוא שותף קרוב. יהודה חש כאילו ארד הוא האיש שלו בסביבת נתניהו.
"מפעם לפעם, ניסה יהודה לגשש האם התחדש משהו בנושא הגולן, וארד היה מרגיע אותו. ארד הבטיח ביוזמתו ליהודה, שאם יהיה משהו, הוא יזהיר אותו. הדברים התגלו רק בתום הקדנציה של יהודה, כאשר נתניהו כבר לא היה ראש הממשלה ויהודה כבר לא היה חבר כנסת. יהודה המשיך לפקוד את הכנסת בתקופת המאבק נגד המשא ומתן שניהל ברק. באחת הפעמים, הוא מספר, פגש את ארד במזנון הכנסת. 'איך שיקרת לי ככה?', שאל אותו וארד השיב שהיה חייב, אחרת הכול היה נופל. הממשלה הייתה נופלת. בתגובה השיב יהודה, ש'כל הזמן שהיינו בקונפליקט עם רבין, הוא לא שיקר לי אפילו פעם אחת. לא פעם הוא אמר לי, 'על זה אני לא אדבר אתך'. הוא לא סיפר לי הכול, אך לא שיקר לי אפילו פעם אחת. מי חייב אותך ללכת מיוזמתך ולומר שאין כלום? למה שיקרת לי באופן אקטיבי, ביוזמתך?' על כך לא היה לו מענה".
ארד לא שיקר ליהודה ביוזמתו. הוא נשלח בידי נתניהו לשקר.
מישהו היה קונה מנתניהו מכונית יד שנייה? ודאי שאיני קונה את הכחשתו.