ההתנהגות שלנו והחינוך שלנו, מטבע הדברים, מתגלגלים מהשורשים שלנו. אפשר להוכיח את זה מתחום המוזיקה, מחלקת גרסאות הכיסוי
בספר "גלגולו של חינוך", אני מבקשת להוכיח באופן שאינו משתמע לשתי פנים שההתנהגות שלנו והחינוך שלנו, מטבע הדברים, מתגלגלים מהשורשים שלנו. בשיר "שבט אחים", כתוב "וַאֲנַחְנוּ הפרחים, המנגינות". כיוזמת תכנית הלימודים "שיר עברי", בבית הספר היסודי ברמת הגולן, אני לא מקבלת באהדה גדולה את הטרנד החדש לעיבודים חדשים לשירים שבנו כאן מדינה. יצאתי לחקור את דעותיהם של גדולי הזמר העברי.
הזמרת אילנית אומרת שניתן לקחת שיר שהוא אוצר מהמדינה ולתת לו עיבוד חדשני יותר, אבל לא משוגע, להישאר באותה אווירה ולתת לו את הרגש ואת העכשוויות. "שיר של יום חולין" קיבל עיבוד חדש ורחל שפירא המשוררת מאוד אהבה את זה. אבי טולדנו מסכים אתה ואומר: חופש היצירה צריך להיות מוחלט ללא הגבלה. אם כותב או מלחין חושב שיש לו מה לתרום לשיר ישן, אז למה לא? לרוב, זה לא ממש "משדרג" ומעטים השירים שיוצאים נשכרים מהחידוש. אבל זה לשיפוטו של המאזין.
קובי אושרת, המלחין הלאומי שלנו, כותב: "השיר הראשון שלי שהתפרסם היה 'העולם כולו נגדנו', למילותיו של יורם טהר-לב, בביצוע להקת פיקוד דיזנגוף. הסולן היה ששי קשת. לפני כחודשיים, סיפר לי ששי שהוא, יחד עם דורי בן-זאב ושלומית אהרון, מכינים תכנית של שירים ישנים עם קטעי קישור וביניהם גם את 'העולם כולו נגדנו'. כאמצעי חיבור לדור הביניים, הצעתי לששי להפיק גרסה יותר עכשווית וגם כאמצעי ריענון לשיר ולמילותיו. ששי הוסיף, "למשל ל'שיר הרעות' (גורי וארגוב), שהוא לטעמי, אם הייתי צריך לבחור, השיר הכי מושלם שנכתב, לא הייתי עושה עיבוד מחודש, כי הוא כמו מקדש של תקופה ותמיד ארצה לשמוע אותו בגרסת המקור".
"המילה קודמת לכול"
חנן יובל, הזמר שעושה את החיבור שבין התוכן של השיר למנגינה, כתב: "כמי שבא מצד המוזיקה ומלחין למילים, אני מכיר הרבה מלחינים שקודם מחברים את המנגינה ואליה הפזמונאי/המשורר כותב את המילים. כשזה ממש מצליח – ישנה התפעלות איך המלחין הבין כל כך יפה את המילים ושיקף אותם במנגינה. עבורי, המילה קודמת לכול. היא מכתיבה את האווירה, עם זאת, אין ספק כלל שהקשר המידי לשיר, ובהמשך גם הרגשי, הוא למנגינה. היא זו שנתפשת בזיכרון וגם מרגשת. אם העיבוד החדש שומר על רוח השיר המקורית וכן על המילים ורק מוסיף לו נופך עכשווי, הרי הוא עושה שירות טוב לשיר ואולי מקרבו לכאלה שכלל לא הכירו אותו קודם. 'אומרים ישנה ארץ', של טשרניחובסקי, הוא שיר ישן שנחשף לרבים בגרסה חדשה. לעומת זאת, אם העיבוד החדש לשיר הישן לא מתחשב כלל בעבר ובא להפוך ולהפגין את כישרונו הגדול של המעבד, כאן מתחילה לצוץ בעיה, כי בעיני רבים ואוהבים – התוצאה צורמת".
אסכם עם הזמרת אופירה גלוסקא, שליוותה את להקת הנח"ל שנים: "באופן כללי, אני תמיד מתחברת ליצירה המקורית, היא נטועה בעורקיי וקשה לי לקבל ורסיה אחרת, אלא אם כן זה משהו יוצא דופן. כסוגדת לשיר העברי וכחווה את הילדים שרים שירי ארץ ישראל, במנגינות המקוריות, אני מקווה שאת המנגינה של 'ירושלים של זהב' ושיר הפלמ"ח, לא יעבדו מחדש".
אני מאמינה כפי שכתב יורם טהרלב בשירו "הדגל שלי" – "אסור לשכוח את המנגינה". לטעמי, למנגינה יש משמעות. לחינוך שלנו מהבית יש משמעות.
- למען הסר ספק, ד"ר מרום אינה עוסקת ברפואה
