אחרי ההכרה האמריקנית ותוך כדי כהונה, ראש המועצה המקומית קצרין, דימי אפרצב, ממשיך לקדם את קצרין בהילוך גבוה. ראיון חגיגי מסורתי עם ראש המועצה
דניאלה פרל
לקראת חג הפסח, פגשתי את דימי אפרצב, ראש מועצת קצרין – לריאיון חג. תפיסת העולם המובילה של דימי לפיתוח הישוב היא בעיקר יוזמות מקומיות ואיכות חיים. אנשים כאן דואגים אחד לשני וזה מה שיוצר קהילה חזקה. הרבה תושבים חולקים גאווה לקצרין ומרגישים חלק מקהילה נהדרת.
דימי זוכר את ימיו כמורה ב”נופי גולן” ושומר על קשר עם תלמידיו. רואה בנים שחוזרים לעיר ואת אלה שלא, מחוברים חזק לחוויות ילדות, שכוללות את החברים, הסביבה, בתי הספר והגנים.
דימי: “הדגם שרצינו לפתח בקצרין הוא יישוב קהילתי גדול, שמספק שירותים מוניציפליים ברמה גבוהה ובמחירים לא גבוהים עבור התושבים. הארנונה בקצרין היא מהנמוכות בארץ ויחד עם זאת אנחנו מספקים חינוך, תרבות, קהילה ורווחה ברמה גבוהה מהממוצע בארץ”.
“מה שיקדם את קצרין יהיה גידול משמעותי של האוכלוסייה, על מנת שתהיה יותר תרבות, יותר חינוך ויותר רפואה, בנקים, ותחרותיות. צריך ליצור איזון בין שירותים מוניציפליים גבוהים לאווירה כפרית
המהלך של נשיא ארה”ב להכרה בגולן מהי המשמעות המעשית שלו לדעתך?
דימי: “ההכרה בגולן היא אבן דרך משמעותית להפיכת האזור למרכז חיים משגשג, מתפתח ומשמעותי באזור הצפון. זוהי הזדמנות לקדם השקעות משמעותיות בגולן ובקצרין בפרט. ההצהרה תעזור לקדם החלטת ממשלה המשכית, שכל מטרתה תהיה פיתוח מוקדי תעסוקה איכותיים בעיר ובאזור”.
ההכרזה על 250 אלף תושבים בגולן עד 2048 מהי המשמעות?
“ללא הקמת מנועי צמיחה בהשקעות ממשלתיות ופתרונות תחבורתיים הולמים, הן ברמת הגולן והן בצפון בכלל, לא תהיה ייתכנות.
“אין ספק שמה שיקדם את קצרין יהיה גידול משמעותי של האוכלוסייה, על מנת שתהיה יותר תרבות, יותר חינוך ויותר רפואה, בנקים, ותחרותיות. רק מספר גדול של תושבים יוביל את זה. צריך ליצור איזון בין שירותים מוניציפליים גבוהים לאווירה כפרית. הכפריות תבוא לידי ביטוי באווירה ובלכידות. קצרין תמיד הצליחה בהיבט החברתי והאחריות של האנשים לעשות למען עצמם.
“כבר קיימת החלטה על 4000 יחידות דיור חדשות ועכשיו יצאו לשיווק כ-500 יחידות דיור שכוללות כ-9,000 מטר רבוע לשטחי תעסוקה ומסחר. 120 להשכרה ו-380, שחלקן במחיר למשתכן. חשוב לנו לספק רמת חיים גבוהה עם אווירה כפרית, צמיחה ושירותים. האוכלוסייה המקומית וההנהגה צריכים להתחבר לחזון ולהוביל זאת. לשמחתנו, יש גם חיזוק מארה”ב שמעודד גם את הממשלה לקדם את קצרין והגולן ולהעביר כספים. בנוסף, קיים תיאום ושיתוף פעולה מוצלח ביני לבין חיים רוקח ראש המועצה האזורית גולן ואני מקווה שזה ימשיך וכך נוכל להוביל את קצרין והגולן”.
הלב והדלת – פתוחים
מה דעתך על תרבות השיח, בעיקר ברשתות החברתיות בארץ?
דימי: “שאלה חשובה מאוד. במערכת הבחירות, גם לרשויות המקומיות וגם לממשלה, אנחנו פוגשים בשיח פוגעני ומעליב. אנשים לפעמים שוכחים שמולם עומדים בני אדם ומשפחות. המקלדת יוצרת נתק בין הכותב לאדם עליו הוא כותב. חשוב לחדד את השיח בנושא. למזלנו, זכות הבעת הדעה שמורה לכולנו במדינה דמוקרטית, אך יחד עם זאת, יש לשמור על תרבות השיח. אני קורא לכולנו להיות שותפים ליצירת תרבות סובלנית ומכבדת”.
מולך ניצבת אופוזיציה, איך מתפקדים במצב שאין רוב, ואיך מאחדים כוחות?
“הכול עניין של רצון טוב ואמיתי לעשות טוב ליישוב ולכל התושבים. חשוב להבין, שרוב התושבים בחרו בי גם לראשות המועצה וגם למועצה. קונסטלציה פוליטית ספציפית לא משנה את העובדה. האחריות על כל מה שקורה בעיר, כמו גם הסמכות, היא עליי, כראש הרשות. אפשר לעזור לי, או להפריע. לא ניתן לקדם דבר ללא הסכמתי. מכאן, או שחברי המועצה הם שותפים לעשייה, או מעכבים את העשייה. מי שמפסיד מכך הינם התושבים.
כח פוליטי צריך להיות מנותב למען הישוב ותושביו, אנו חייבים לפעול יחד למען המטרה המשותפת.
“חשוב שכל נבחר ייקח אחריות ויחליט על כל נושא לגופו של עניין, כאשר טובת קצרין לנגד עיניו”.
מה אתה יכול לעשות על מנת לשפר את מערכות היחסים עם נבחרי המועצה?
“הדלת שלי והלב שלי פתוחים לכל אחד, יש לי סבלנות להמתין, אם צריך, גם חמש שנים”. “אין לי שום עויינות כלפי אף אחד ביישוב, ללא קשר לתמיכתו בבחירות האחרונות. ההפך הוא הנכון. קל וחומר כשמדובר בחברי המועצה.
פניתי לחברי האופוזיציה, פעם אחרי פעם, עם הזמנה לבוא ליישר את ההדורים, לתאם דברים, ללמוד נושאים, לקבל הדרכה נכונה בהתנהלות כחברי המועצה. אפילו נפגשתי עם כמה מהם, אך לצערי, עדיין אין סימנים של להפשרה, למרות ההזמנות החוזרות והנשנות שלי.
בסיס לתעשיית ההייטק
האם יש צפי להמשך קליטה בקצרין?
“בקצרין מתגוררים כיום כ-20% עולים. 6% מארגנטינה, 6% ארצות דוברות אנגלית, 5% מארצות מערב אירופה וכ-80% מברית המועצות לשעבר. מדי שנה, נקלטות בקצרין כחמישים משפחות חדשות”.
אם היית מקבל תקציב של מיליון ש”ח, מה היית עושה אתו במידי?
“מיליון ש”ח זו עלות הקמת מגרש סקייטפארק. הייתי מקים מגרש כזה ונותן מענה לנוער לשעות הפנאי”.
מה צפי הפיתוח התעסוקתי בעתיד הקרוב, בכלל זה התיירות?
“בחמש שנים האחרונות, קצרין נכנסה לתהליך המראה. לא הכול מושלם, אבל לקחת ספינה ששטה 40 שנה ולהזיז למסלול אחר זה לא קל. כאשר קל לך, אז סביר שאתה במגמת ירידה, כמו ברכיבת אופניים. כדי לעלות צריך להתאמץ ולשלם לעתים מחיר בזמן הקצר.
“אחוז האבטלה בקצרין נמוך מאוד, קיימות 50 משרות פתוחות באזור התעשייה: פועלי ייצור, מתכנתים ואף דוקטורים לכימיה. כ-17,000 מטרים רבועים עתידיים להיבנות באזור התעשייה, התכניות בתהליכי אישור שונים. יוקמו עסקים כמו ‘זלסמן קפיטל’, מחלבות, מפעל שבבים אלקטרוניים ובתי מלאכה שונים.
“יש יזמים בקנה עם מפעלים שיגיעו לאזור התעשייה. גם בתחום האלקטרוניקה, ביו-רפואה, ביו הייטק ועוד.
“האיחוד של מכללת ‘אוהלו’ ומכללת תל-חי הוא חלק מהמהלך של יצירת בסיס לתעשיית ההייטק. השילוב של הכול יאפשר לבעלי השכלה גבוהה להישאר ולהגיע לקצרין.
“מקור נוסף וחשוב בקידום התעסוקה הוא יזמות פרטית ואמיצה. אני מאמין שיזמות פרטית היא מנוע צמיחה. כיום, יש עזרה לעסקים. תמכנו בהקמת ‘מעו”ף לעסקים’ ויש כמובן את החברה לפיתוח קצרין ו’מרכז צעירים’ פעיל.
“בתחום התיירות, המועצה בראשותי, בהובלת החברה הכלכלית, פועלת לקידום תחומים נוספים באופן נמרץ. תכניות בית המלון הוגשו על ידי היזם וממתינות לאישור וכן הקמפינג בפארק קצרין נמצא בהליכי תכנון”.
אשמח אם תרחיב בנושא התרבות בקצרין
כולם בודאי חשים בקפיצת המדרגה המשמעותית בתרבות בקצרין ובכל גווניה. “איכות חיים כוללת תרבות. תרבות מקומית מתרחשת, כאשר יש אנשים שדורשים תרבות, אלו צרכני התרבות ויש שיוצרים תרבות. קצרין חזרה להיות בירת התרבות האזורית, המשרתת את תושבי העיר וגם את תושבי האזור.
“סוד ההצלחה הוא מנהל המתנ”ס, גילי פורת, מקצוען-על ומנהיג אמתי. צוות המתנ”ס מלא רצון, מוטיבציה והתגייסות מלאה. חברי הנהלת מתנ”ס מחויבים לעשייה הקהילתית.
יש לנו עוד הרבה תכניות טובות ומגוונות. אם לא יהיו קיצוצים נוספים, בגלל קבלת החלטות במליאת המועצה, נוכל להמשיך את השיפור המתוכנן”.
שיטת מרחבי הלמידה “גוונים” היא השיטה המובילה בנופי גולן. האם השיטה הזו תמשיך להתקיים פה?
“כיום, שיטת הלימוד בתיכון נופי גולן היא שיטת ‘גוונים’. צריך להכין את הנוער למציאות המודרנית. שיטת ‘גוונים’ היא אקטואלית ומודרנית.
“הגמישות של ‘גוונים’ היא יותר גדולה. אני משוכנע שהשיטה הזו של מרחבי למידה, וההבנה שמורה הוא מדריך, שמלווה תהליך ולא רק ספק הידע – היא השיטה הנכונה וזה גם מגובה בתוצאות מחקרים שבוצעו ב’מכון שמיר למחקר’ ובמשרד החינוך”.
חצי שנה לאחר הבחירות – סכם את התקופה
“יש לא מעט דברים שקידמנו והתחלנו: הקמת מוקד רואה ופריסת מצלמות. 18 אתרים, מתוכם 15 כבר עומדים, 42 מצלמות כבר מותקנות;הקמת קריית ממשלה על ארבעה דונם נמצא בשלב סופי של האישורים של התכניות; הקמת ‘מיניפיץ’ ברובע 10; גן משחקים ב’מיקולוב’ והקמת משחקייה במתחם גמלא ‘הדור הבא’ נמצאים בשלב לקראת ביצוע; חניון לרכבים כבדים בשלב ביצוע ומקווים לסיים עד הקיץ; הקמת מרכז מבקרים באזור התעשייה ומפעל לייצור ערק בתהליך לקבל אישורים; סיום פרויקט השילוט התיירותי והקמת סניף רשות האוכלוסין וההגירה אשר נמצא כבר בשלב עבודה ומקווים לסיים עד הקיץ”.
האם יש פרויקט מיוחד בקצרין שקרוב ללבך?
“יש מספר פרויקטים שקרובים לליבי, חלק כבר מומשו וחלקם עוד ימומשו. המוקד הרפואי, הרחבת התחבורה הציבורית, החניון לרכבים כבדים, שבילי אופניים ויום לימודים ארוך, הפרדת פסולת ופינוי אשפה, שיקום שכונות… ועוד ועוד ועוד”.
מה אתה אוהב בקצרין ובגולן, במה אתה מתגאה במיוחד?
“קצרין זה בית, משפחה, חברים, ארץ ישראל, עבורי זה הכול.
“אני מאוד אוהב את אנשי קצרין ושום דבר לא ישנה את הרגש החיובי שלי לקהילת קצרין. טיילת ‘גמלא’, ‘נווה’, ‘אפק’ ו’בתרא’, אני מאוד אוהב לסייר שם כל שבוע ובכל הזדמנות, לוקח את האורחים שלי להצטרף לסיור בטיילת.
“בחורף, אני אוהב את מפל קצרין, מקום קסום בפני עצמו”.
יציאת מצרים הפרטית
איך מתנהל החג בביתך הפרטי, נשמח אם תספר על משפחתך ועל ההכנות לחג
“באופן מסורתי, סדר פסח תמיד אצלי בבית. כל המשפחה מתכנסת ואנחנו תמיד מארחים משפחה או שתיים של עולים חדשים, זאת מסורת.
“עבורנו חג החירות הוא גם מסמל את יציאת המצרים עבור שתי המשפחות, שלי ושל אשתי. חשוב לנו להעביר את הקשר בין שני האירועים לילדים הצברים שלנו”.
מה אתה מאחל לתושבים ולקוראים לחג הפסח?
“אני מאחל לתושבי קצרין חג חירות שמח וכשר. הרבה בריאות ופרנסה טובה, אהבת חינם אחד לשני והמון אהבה לקצרין, לגולן ולארץ ישראל כולה”.
