הטמפרטורות הגבוהות גורמות לנזק בענפי החקלאות ובעיקר לפירות הקיץ, שגם סבלו מחורף עם מעט מאוד ימי גשם וחוסר במנות קור. גם בעלי החיים סובלים
כבר בחודש יולי הופיעו גלי חום כבדים עם טמפרטורות מקסימליות גבוהות מהממוצע הרב–שנתי ב-0.5 עד 3 מעלות וטמפרטורות מינימליות גבוהות ב-1 עד 4 מעלות. המגמה של עומס חום וטמפרטורות מעל 40 מעלות נמשכת בימים האחרונים וצפויה לפחות עד אמצע חודש אוגוסט.
ענף הפירות, שנמצא בשיא עונת קטיף התפוח, האגס, הליצ‘י והמנגו ועודנו מתמודד עם נזקי החורף האחרון, עלול להיפגע עוד יותר, עקב הימשכות גלי החום הנוכחיים.
מנכ“ל ארגון מגדלי הפירות בישראל וחקלאי מרמות נפתלי, ירון בלחסן: “טמפרטורות גבוהות מהממוצע, במיוחד בעונת הקיץ, עלולות לגרום ל‘התבשלות‘ הפירות בעיקר בגלעיניים כמו שזיף, אפרסק ונקטרינה. החום הכבד מאיץ את ההבשלה ועלול לגרום להתרככות של הפירות על העץ ולמכות שמש קשות הנראות על הפרי. גלי החום עלולים להביא לעיכוב בקבלת צבע בזנים מסוימים של התפוח, נזק המתבטא בעיקר באופן חיצוני, אך במקרים קיצוניים, הבשלת–יתר של פרי תפגע באיכותו, פציחותו, מרקמו וכן בכושר האחסון שלו, כמו גם הבשלה שאינה אחידה על העץ ופגיעה בגודל הפרי, בשל חוסר גדילה בזמן גל החום.
“גלי החום אותם אנו חווים כעת מגיעים לאחר חורף שהתאפיין גם הוא בטמפרטורות גבוהות וכמות משקעים ממוצעת, עם מעט מאוד ימי גשם וחוסר במנות קור, שהנן הכרחיות לעצי פרי הנשירים – תפוח, דובדבן, משמש וכדומה. בנוסף, חודש ינואר היה חם במיוחד והביא לשינויים בזמני הפריחה, שהתאפיינו בימים סגריריים וגשם לפרקים במרץ, דבר שמנע משלב החנטה להתקיים כנדרש. כבר אז, ראינו את ההשפעה השלילית של ההתחממות הגלובלית על ענף הפירות, שכן החורף האחרון הביא בסופו של דבר לירידה חדה בכמות היבול של פירות הקיץ בכ-40% לפחות ביבול האגס, המשמש, האפרסק והנקטרינה ובאחד הפירות האהובים ביותר על הציבור הישראלי – הדובדבן“.
מנהלת מו“פ צפון במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל, חיה רק יהלום, אומרת כי השרב הנוכחי והטמפרטורות הגבוהות עלולים לגרום למכות חום, עם תוצאות קשות של פחיתה ביבול והפרי שיקבל מכת חום עלול להיות פסול לשיווק. בנוסף, עלול החום לגרום למצב בו זני פירות מאוחרים ינשרו מהעץ טרם הבשלתם כראוי ויגרמו לפחת נוסף.
במו“פ צפון, בשנים האחרונות, מאוקלמים זנים חדשים, עמידים לחום, של משמש, אבוקדו, תפוחים ועוד. החברה לפיתוח הגליל מקדמת כניסה של ענפי גידול חקלאיים נוספים לאזור הגליל ועמק החולה, כמו שקד וחרוב, העמידים לחום ולמיעוט במים
במו“פ צפון, נערכים כבר מספר שנים לקראת משבר האקלים הגלובלי והעלייה בטמפרטורות. בשנים האחרונות, מאוקלמים זנים חדשים, עמידים לחום, של משמש, אבוקדו, תפוחים ועוד והחברה לפיתוח הגליל מקדמת כניסה של ענפי גידול חקלאיים נוספים לאזור הגליל ועמק החולה, כמו שקד וחרוב, העמידים לחום ולמיעוט במים.
זמיר כרמי, מרכז משק בקיבוץ שמיר, אומר כי רוב שטחי העגבניות, אלפי דונמים, שהיו מיועדים לתעשיית המזון, רסק ומיץ, לא ייקטפו, מאחר שגלי החום גרמו לבישול יתר שלהן.
הודים, פטמים ודגים
גם בעלי החיים עלולים להיפגע, מעומס החום הגורם לעקות המשמעותיות ביותר, המאתגרות את מגדלי העופות בעולם כולו. השילוב של טמפרטורה ולחות גבוהה משפיע על מטילות, פטם ורבייה וגורם לירידה בתפוקה, העלולה להסתיים גם במוות של עופות. טרייסי ויזמן, משירות השדה של בעלי הכנף ב“צמח תערובות“, מיצרניות מזון לבעלי חיים הגדולות בישראל, המתמחה בתזונה ייחודית לבעלי כנף, מזהיר כי צפיפות–יתר בלול מגבירה את הסיכון לעודפי חום ואוורור לקוי גורם לרטיבות משטחי העופות ובעקבותיו להופעת דלקות רגליים וחזה.
ויזמן: “להודים ופטם, בבתי הגידול, קיימת בקרה אקלימית, אוורור אורך ורוחב, מזרנים לחים והמטרת פנים, אך במצב של עומס חום כבד, הטמפרטורה בבתי האימון עלולה לעבור את ה-33 מעלות צלסיוס, סביבה שמהווה סיכון ממשי לבריאות העופות ואף עשויה להיות קטלנית. לכן, על מגדלי העופות להיות עם יד על הדופק ולוודא שיש אוורור תקין, בשילוב זהיר של מזרנים לחים והמטרת פנים וכן להיות מוכנים עם גנרטור למקרה של הפסקות חשמל ולוודא שאין תקלות בכלל המערכות“.
הטמפרטורות הגבוהות לא פוסחות גם על הדגה, בפרט בבריכות הגידול שחשופות יותר לעומסי החום.
פז גורן, מנכ“ל “דג–סוף“, חברת בת של “צמח תערובות“, מציין את הנזקים שעלולים להיגרם בהיעדר טיפול מתאים: “ביום שרבי, טמפרטורת המים בבריכות הדגים עומדת על מעל 31 מעלות בממוצע. זו טמפרטורה גבוהה, אבל הדג לא ימות וידע להסתדר. מגדלי הדגים משתדלים שלא להציק לדגים בחום, לא להעביר מבריכה לבריכה ולא למיין, אלא לתת להם לנוח ולצבור אנרגיה, כך שיוכלו לצנן את עצמם. עם זאת, בטמפרטורות גבוהות, אוזל החמצן מהמים והדגים עלולים לרדת בקצב הגדילה, בעיקר בבריכות, במידה שלא יינתן להם חמצן מלאכותי באמצעים כמו מאווררים וחמצן נוזלי. בדגי ים, המצב יותר פשוט, כי הים הוא אגם גדול והדגים יודעים להצטנן“.
