באוניברסיטאות ובמוסדות השכלה גבוהה רבים במערב, בצפון אמריקה ובאירופה, השבוע הוא "שבוע האפרטהייד הישראלי". BDS הוא איום אסטרטגי על ישראל
באוניברסיטאות ובמוסדות השכלה גבוהה רבים במערב, בצפון אמריקה ובאירופה, השבוע הוא "שבוע האפרטהייד הישראלי". ייתכן שאחת התוצאות הברוכות של הקורונה היא שחלק מאותם מוסדות סגורים. אולם מאז 2005, השבוע הזה הוא גולת הכותרת של פעילות תנועת BDS, התנועה המובילה את תהליכי הדה-לגיטימציה לישראל.
בשנים האחרונות, יש התעוררות נגד תופעת BDS. מדינות חשובות בעולם החופשי, ובהן ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה, הגדירו את BDS תנועה אנטישמית; הגדירו את האנטי-ציונות – אנטישמיות. הציונות היא התנועה הלאומית של העם היהודי ומי ששולל את הציונות, שולל את זכותו הטבעית של העם היהודי להגדרה עצמית, במדינת לאום ריבונית, במולדתו. שלילת זכות זו, המוגדרת בכל העולם כזכות טבעית, מן העם היהודי בלבד, אינה אלא אנטישמיות לכל דבר ועניין.
אולם לעת עתה, ההחלטות של אותן מדינות הן בגדר הכרזות בלבד והן אינן מלוות בצעדים מעשיים להדברת הנגע ולא בחקיקה המוציאה אותו אל מחוץ לחוק. ההסתה הזאת בקרב צעירים, בעיקר באוניברסיטאות, נמשכת, מחלחלת וקוצרת אהדה והצלחות. גם באוניברסיטאות, סטודנטים יהודים וישראלים ואף שוחרי חירות וצדק שאינם מבני עמנו, מנהלים מאבק נגד התופעה.
אסור לנו לזלזל ב-BDS. זהו איום אסטרטגי על מדינת ישראל, לא פחות חמור מטרור פיזי ורקטות וחשוב שנכיר ונבין את האיום הזה.
דווקא אפרטהייד
לא בכדי, ממוקדת תנועת הדה-לגיטימציה לישראל בטענת האפרטהייד. ההשוואה לנאצים נתפסת כפרובוקציה. לעומת זאת, ההשוואה המופרכת לאפרטהייד מצליחה לשכנע רבים. גם בתוכנו היא נשמעת ואין יום שבו קוראי "הארץ" אינם נחשפים לה
לא בכדי, ממוקדת תנועת הדה-לגיטימציה לישראל בטענת האפרטהייד. ההשוואה של ישראל למדינת אפרטהייד מסוכנת יותר מן ההשוואה לנאצים. את ההשוואה לנאצים, אף אחד כמעט אינו קונה והיא נתפסת כפרובוקציה. לעומת זאת, ההשוואה המופרכת לאפרטהייד מצליחה לשכנע רבים. גם בתוכנו היא נשמעת ואין יום שבו קוראי "הארץ" אינם נחשפים לה.
ההשוואה הזאת היא החביבה על התועמלנים האנטישמים וכל שוחרי ה-BDS למיניהם. למה דווקא ההשוואה הזאת? הרי הם מכנים את ישראל גם קולוניאליסטית, לאומנית, גזענית, פשיסטית. אבל אין "שבוע הקולוניאליזם הישראלי". מהי הסיבה לכך?
המדינות הקולוניאליסטיות לשעבר חיות וקיימות – בריטניה, צרפת, ספרד, איטליה וכו'. גם ההשוואה של המתנחלים הציונים שהתנחלו בפלשתין, למתנחלים הלבנים שהתנחלו באמריקה ובאוסטרליה וביצעו שם טיהור אתני, חביב עליהם, אך גם הוא אינו עומד בראש טבלת השנאה. למה? כי ארה"ב ואוסטרליה קיימות.
ההשוואה לאפרטהייד בדרום אפריקה נועדה ליצור קשר תודעתי בין מדינת ישראל לדרום אפריקה הלבנה, שאינה קיימת עוד. המטרה היא להציג את ישראל כמדינה זמנית, שניתן לחסל אותה. איך? באותם האמצעים שחוסלה דרא"פ הלבנה ובראשם – חרם.
זאת האסטרטגיה שנקבעה בוועידת האנטישמיות והגזענות, בדרבן ב-2001 והיא מיושמת באדיקות, עד היום. הם מציגים את המדינה הציונית כמדינת אפרטהייד ומנסים להפיל אותה, כדי שבמקום ישראל, תקום מדינת פלשתין "הילידית", המקבילה, כביכול, לדרא"פ של היום.
בניגוד להשוואה לנאצים, שעליה לדעתי אין להתווכח, כי עצם הניסיון להוכיח את מופרכותה נותן לה לגיטימציה, אני חושב שחובה עלינו להתייחס לטענת האפרטהייד ולהפריך אותה, כי היא חסרת שחר וניתן להוכיח זאת בקלות ומצד שני, היא פופולרית ויש לה קונים רבים.
בימים אלה, אני מגויס למיזם של תנועת "מילואמיניקים בחזית" – כתיבת ספר, שינתח את טענות BDS נגד ישראל וייתן את התשובה הישראלית לתעשיית השקרים הזאת. הספר נועד לספק תחמושת לישראלים וליהודים הרבים, שניצבים בחזית המלחמה ב-BDS, באוניברסיטאות וברשתות החברתיות.
