הפרסומות של "נייקי" ו"קוקה קולה", לאולימפיאדת פריז 2024, מראות איך שימוש נכון ברגשות ובמיינדפולנס יכול להוביל את הצרכנים לקנייה. מה ניתן ללמוד מהגישה של כל מותג?
פרסומות לאירועים הגדולים ביותר בעולם, כמו הסופרבול והאולימפיאדה, נוטות להתרכז סביב נושאים רגשיים מסוימים. בסופרבול, זה בדרך כלל הומור והפתעה ולעתים, גם נוסטלגיה. לעומת זאת, באולימפיאדה, הרגש המרכזי הוא רוח התחרות והאחדות האנושית. הנושאים הללו מצליחים ליצור חיבור חזק עם הצופים, אך השאלה היא איך ניתן להשתמש ברגשות האלה, יחד עם עקרונות המיינדפולנס, כדי לעשות יותר מסתם חיבור – אלא גם להוביל לרכישה בפועל.
מיינדפולנס, מושג שמדגיש את המודעות הרגעית והחיבור לכאן ועכשיו, יכול לשמש ככלי חזק בפרסום. כשאנחנו מדברים על חיבור רגשי בפרסומות, זה לא רק על איך הפרסומת גורמת לנו להרגיש, אלא גם על איך היא מצליחה ליצור תחושת נוכחות והזדהות עמוקה יותר עם המותג. פרסומות שמשלבות מיינדפולנס מצליחות להביא את הצופים להתרכז ברגע ובחוויה שהמותג מציע ולהרגיש חלק ממשהו גדול יותר.
שתי דוגמאות מהאולימפיאדה הנוכחית מראות את ההבדלים בגישות. "נייקי", עם הקמפיין "ניצחון לא מיועד לכולם" ו"קוקה קולה" עם "זה קסום כשהעולם מתאחד". ניתוח של הפרסומות הללו מראה כיצד כל אחת מהן מצליחה, או לא מצליחה, ליצור חיבור רגשי עמוק עם הצופים וכיצד ניתן לשלב את עקרונות המיינדפולנס כדי להגביר את ההשפעה.
ונעבור לפרסומות
הפרסומת של "נייקי" מציגה ספורטאים מכל העולם כשהם מתאמצים להגיע להצלחה ומדגישה את הדרישות הגבוהות ואת התכונות האובססיביות הנדרשות כדי לנצח. זהו מסר שמעביר תחושה של נחישות ורצון עז לנצח בכל מחיר.
אך כאשר אנו מתבוננים דרך עדשת המיינדפולנס, עולה השאלה אם הצופים יכולים באמת להתחבר למסרים כה עוצמתיים ואגרסיביים. "נייקי" בחרה בגישה נועזת, אך החיבור הרגשי נשאר מוגבל, מכיוון שהוא לא מצליח ליצור תחושת נוכחות ורוגע – יסודות מרכזיים במיינדפולנס.
לעומת זאת, הפרסומת של "קוקה קולה" מציגה את השחיינית הדרום-אפריקאית, טטיאנה שואנמייקר, כשהיא מגנה על תוארה בפריז 2024. במהלך הפרסומת, אנו רואים חיבוקים של הספורטאים זה עם זה, מה שמוביל לשרשרת של חיבוקים בכל מקום, בליווי מוזיקה שמעצימה את התחושות. זהו סיפור של אחדות, חיבור אנושי ורגעי שמחה פשוטים – בדיוק הרגעים שמיינדפולנס מבקש לשמר ולהעצים.
לפי הניתוח שלKantar" ", לפרסומת יש השפעה חזקה על הון המותג והיא גורמת לצופים להרגיש חיבור רגשי עמוק למותג, לאחר הצפייה. באמצעות גישה שמדגישה את הקשר האנושי והרגעי, "קוקה קולה" מצליחה ליצור חוויה שמחברת את הצופים, לא רק למותג, אלא גם לעצמם ולרגע הנוכחי – וזוהי המהות של מיינדפולנס.
רוצים לראות את הפרסומות?
https://www.youtube.com/watch?v=pwLergHG81c&t=68s
https://www.youtube.com/watch?v=yYokUnh4i-I
מה ניתן ללמוד?
"נייקי" בחרה בגישה נועזת, המציגה נחישות חסרת רחמים בקרב הספורטאים. זהו מסר עוצמתי על פניו, אך קשה להתחבר אליו רגשית, במיוחד כשמדובר ברוח האולימפית, שמדגישה אחווה ותחרות ברוח ספורטיבית. גם בהקשר של מיינדפולנס, מדובר בגישה שמרחיקה את הצופה מהחוויה הרגעית והאנושית.
לעומת זאת, "קוקה קולה" בחרה בסיפור שמדגיש את התקווה, האחדות והרצון להשתפר, רגשות שקל יותר להתחבר אליהם. השילוב הזה, יחד עם מסר התחרות והאחדות, יוצר חיבור רגשי עמוק יותר ומסייע לצופים להישאר נוכחים ולחוות את הפרסומת במלואה.
בעידן שבו מיינדפולנס תופס מקום מרכזי יותר בחיינו, מותגים יכולים להפיק תועלת רבה מהשקעה בפרסומות שמקדמות נוכחות, רוגע וחיבור אנושי. זה יכול להיות ההבדל בין פרסומת שמעבירה מסר לפרסומת שמשנה את הדרך בה אנשים רואים את המותג, ואפילו את עצמם.
בפעם הבאה שאתם רואים פרסומת לאולימפיאדה, זכרו: לא כל מי שמתחרה בבריכה באמת זוכה, אבל תמיד יש מי שמנצח בלב.
