כבר כילדה נמשכה למטבח ולבישולים. היום היא מבשלת אוכל ביתי לפרטיים ואירועים ובבית, מפתיעה עם קינוחים. השבת שלה – נטו מנוחה. האורחת שלי לשבת היא בתאל סעדון
קצת על עצמך:
“בתאל סעדון, בת 32. נולדתי בטבריה, לאימא עליזה הטבחית ואבא מוטי (עליו השלום) חשמלאי. ילדה שלישית מתוך חמישה, סנדוויץ’. בית מרוקני חמים ושמח עם אוכל טוב. כבר בילדותי, חלמתי על מטבח גדול שאבשל בו מטעמים וכילדה, תמיד עזרתי לאמי במטבח ובעבודות הבית.
“אחרי הצבא, כל החברות הלכו ללמוד הנהלת חשבונות, או חינוך. אני העדפתי לנסוע לאילת והתמקצעתי במטבחים שונים. חזרתי לטבריה כדי ללמוד ב’רימונים’. אחרי שסיימתי את הלימודים, עברתי לעוד שנתיים בחיפה, במסעדת ‘ספגטים’ וכמו כולם… בסוף, חזרתי לעיר הולדתי טבריה ולבית הוריי. עבדתי בקפה ‘גרג’ כשנתיים ובהמשך, בחדר האוכל בקיבוץ בית זרע, שם הכרתי את משה, בעלי ואבי ילדינו. הוא עבד במפעל והיה מגיע כל יום לאכול מהאוכל שבישלתי ומאז אנחנו יחד. באותה שנה, נפטר אבי וגם התחלתי את מסע החזרה בתשובה שלי ובשנה ההיא, גם החלטנו להתחתן.
“היום אנחנו הורים ל-3 ילדים, ברוך ה’, ישי בן 3.5 רפאל – 2.5 והילל – 6 חודשים”.
“מבשלת אוכל ביתי לאירועים ולפרטיים. כבר 15 שנה, שאני מבשלת ואוהבת את המטבח והיצירה. לאחרונה, הרגשתי שאני רוצה לפרוש כנפיים בעולם העצמאי ולנסות להביא משהו חדש, אחר, טעים ביתי, כמו שהייתי רוצה לקבל בעצמי”
מגורים:
“גרים בקצרין, כבר 4 שנים נפלאות”.
עיסוק:
“טבחית. מבשלת אוכל ביתי לאירועים ולפרטיים. כבר 15 שנה, שאני מבשלת ואוהבת את המטבח והיצירה. לאחרונה, הרגשתי שאני רוצה לפרוש כנפיים בעולם העצמאי ולנסות להביא משהו חדש, אחר, טעים ביתי, כמו שהייתי רוצה לקבל בעצמי.
“טעמתי כל כך הרבה מטבחים, ניסיתי, חוויתי, הכרתי המוני אנשים, חלקם אף עזרו לי להתקדם והיום, אני נהנית לבשל מהמטבח שלי ולהאכיל אנשים”.
איך נראה יום שישי שלך?
“התרגשות לקראת המלכה. קמים מוקדם, כמו בכל יום, מתארגנים ושולחים את הילדים לגנים, מוזיקה ברמקולים חובה. ריחות מעורבים של בישולים וניקיונות באוויר. משתדלת תמיד לקבל את השבת לפני הזמן להקדים קודש לחול”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“מנה ראשונה של חריימה, לא מוותרים וח”י סלטים כמו מחצית עם ישראל. מנה שניה – מנת בקר, עופות ופחמימה מתחלפת לילדים.
בשבת, כדרך קבע, זה חמין, שלעתים רחוקות מאוד משתנה וקינוח, כמובן. כל שבת מנסה להפתיע במשהו חדש, שיעלה להם חיוך”.
איך נראה שולחן השבת שלכם?
“מפה לבנה, חלות ביתיות, סלטים, דגים ובשר ובעיקר, קולות הילדים ששולטים ומחכים לאבא שיחזור מבית הכנסת לקידוש ומתפנקים במטעמים.
“עונג שבת, שירים וסיפורים על פרשת השבוע והרבה התלהבות, הלב על השבת שבאה”.
מאכל אהוב במיוחד?
“מרק ‘לחשו’ של אימא. מרק סולת עם המון שום, כוסברה, גזר מגורד וכורכום, מרק שהייתה מכינה לנו כשהיינו חולים. הכי טעים שאכלתי ועדיין, גם כשאצלנו בבית הילדים מתחילים להרגיש חלשים, זה ‘מרק החיזוק’ שהם מקבלים”.
זיכרון ילדות משבת?
“גדלתי בבית מסורתי. היינו מחכים לאבא שיגיע מבית הכנסת, עושים קידוש ואחר כך, נדלקה הטלוויזיה.
“כשאבי חלה, כל מה שהוא ביקש בימיו האחרונים זה שנשיר לו שירי שבת בשולחן. אחותי ואני, בוגרות אולפנה, אספנו לנו כמה שירים מהאמפי של ימי שישי, שאתם הכי הזדהינו ושרנו לו. אני זוכרת את פניו של אבי מתמוגגות מקולות שירי השבת שלנו”.
ספרים/עיתונים בשבת?
“לא. בעיקר, משלימים זמן איכות. מטיילים הרבה ברגל, בית כנסת, אוכלים ונחים”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“הכי כיף לי זה השקט והאווירה המיוחדת, הלחץ שיורד מעומס השבוע, זה הזמן הכי טוב עם הבעל והילדים, שבמשך השבוע קשה מאוד להשיג. בלי טלפונים ובלי דברי חול, נטו מנוחה, נפש ונשמה”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם אבי עליו השלום, בלי שום ספק. בטוחה שהוא רואה אותי מלמעלה ומתמלא נחת רוח”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“אין הרבה כאלו וכשיש, מדברת הרבה עם ה’ ומנסה בעיקר לנוח”.
מה לא יודעים עלייך?
“שאני אוהבת מאוד מוזיקה, חיה ונושמת מוזיקה. הדבר הראשון שאני עושה בבוקר, לאחר התפילה, זה מדליקה את הרמקולים. לכל תקופה יש את הסגנונות שלה. כל שיר מזכיר תקופה”.
מהו החלום שלך?
“רוצה לעשות לאנשים טוב ומי כמוני יודעת כמה אוכל עושה טוב. שה’ הטוב יזכה אותנו בשפע ונפתח פה מקום שמוכר אוכל ביתי טעים וטוב, שאנשים באים לאכול ונהנים”.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“היופי בבריאה הצבעונית שרואים כשנוסעים ממקום למקום. את זה שאנשים לא רצים פה. כל חיי גרתי בערים. פתאום, השקט הזה, הירוק מסביב מפעים כל פעם מחדש. מעבר לזה ויותר: הקהילה המדהימה שפגשתי פה זה משהו חדש שלא הכרתי באף מקום”.
מה את מאחלת לעצמך?
“קודם כול, שנעלה מעלה מעלה בעבודת ה’, שלום בית תמידי ושנזכה לגדל את הילדים ברוב נחת ושמחה לעבודתו כמובן, שה’ הטוב ישפיע עלינו שפע של בריאות, ברכה וטוב”.
