רשות העתיקות ממשיכה בפרויקט הצלת אתרים ברחבי הגולן והפעם, מבנה ביזנטי באתר חספיא, ליד רמת מגשימים
חיים ממליה, ארכיאולוג נפת הגולן
בתמונה: קשת האבן וטבלית הצלב האיכותי, לאחר עבודות ייצוב, תמיכה וחיזוק. צילום: ג’מיל נחלה, שימור רשות העתיקות
מספר אתרי עתיקות חשובים בגולן אותרו כאלו שפגעי הזמן נתנו בהם את אותותיהם והם נזקקים למעשה ל“עזרה שימורית ראשונה“, שמא מצבם הפיזי ימשיך ויתדרדר, יקרסו, יתמוטטו ויהפכו לחורבות ובכך תיעלם התרבות החומרית האדריכלית הייחודית שאפיינה את המבנים בתחומם. אתרים אלו הם חלק מפרויקט “הצלת אתרי מורשת“, כמיזם ארצי להצלת אתרי עתיקות, ביוזמת רשות העתיקות, יחד עם תכנית “ציוני דרך“, של אגף המורשת, במשרד ראש הממשלה.
במסגרת פרויקט זה, סיים צוות המשמרים מרשות העתיקות, בראשות ג‘מיל נחלה, שיקום וייצוב חלל הבנוי בתת–הקרקע באתר חיספין, השוכן מצפון למושב רמת מגשימים.
בחקר עתיקות הגולן, מייחסים לאתר חיספין חשיבות ארכיאולוגית רבה. במסעות מחקר מהמאה ה-19, שנעשו על ידי החוקרים אוליפנט ושומכר, זוהו באתר מצודה מבוצרת רבת מידות ופריטים אדריכליים ייחודיים, המעטרים חלק מאבני המבנים הקדומים. פסלונים ייחודיים וממצאים ארכיאולוגיים חשובים שנמצאו בבית קברות קדום באתר, שספק נחפר, ספק נשדד, בשנות ה-30′ של המאה ה-20, הוצגו בעבר במוזאון בדמשק.
סקרים ארכיאולוגיים שנערכו באתר, בשלהי שנות ה-60′ וחפירה ארכיאולוגית שנערכה באתר בשנת 1975, על ידי ש‘ בר לב, הלא הוא סמי בר לב, הבהירו מעט את תמונת הממצא הארכיאולוגי באתר. מתברר כי שכן כאן יישוב נוצרי גדול מהתקופה הביזנטית, במאות ד‘-ח‘ לסה“נ. לתושביו, נדרשו לא פחות משלוש כנסיות שהתגלו בשטח האתר, חלקן מרוצפות בפסיפסים מעוטרים ופריטים אדריכליים רבים מאוד, בעלי תבליטי צמחים ואותיות. בחיספין התגלתה אף מאגר מים תת–קרקעי גדול ובחלק מבתי הכפר הגדול, נבנו מרתפים שתקרתם נתמכה במערכת קשתות אבן. קשת אחת מהמרתפים שנותרה באתרה עוטרה בתבליט צלב. בקשת זיהו כשלים בהם ביצעו את עבודות שימור.
