עסק בביטחון, עדיין נותן 50 יום בשנה מילואים ופעיל בתחום התיירות. מגדל עזים כדי לגבן גבינות מהחלב והמטבח הוא החלק המרכזי בבית. האורח שלנו לשבת הוא דוד פלד, אניעם
קצת על עצמך:
“דוד פלד, בן 44, נשוי כבר 21 שנה למירב, בת 42, אשת חינוך, שעוסקת בחינוך והוראה בכיתות ‘גוונים’, בתיכון ‘נופי גולן’, אב גאה ליולי בת 14, אורי בן 12 ויואב בן
10, כולם לומדים בבית ספר ‘שורשים’, בנטור.
“משנת 2007, אנחנו מתגוררים בהרחבה באניעם”.
עיסוק:
“עד לפני חמש שנים, עסקתי בתחום האבטחה. ביצעתי תפקיד של קב”ט השגרירות מטעם משרד החוץ בבאקו, אזרבייג’ן ולאחר מכן, בשיקגו. כשחזרנו לארץ, עבדתי כמאבטח אישים בשירות המדינה ובהמשך, בתפקיד מנהל אבטחה של שרי השיכון.
“במסגרת זו, גם הגעתי לגולן ולהרחבה באניעם, כאשר שר השיכון בזמנו, יצחק הרצוג, הגיע לאשר את תקציב ביצוע ההרחבות. אז נוצר ניצוץ שהוביל אותנו להקים את ביתנו בגולן. כיום, אני עורך דין שמתמחה בתחום התכנון והבנייה, חוזים לבנייה ובמקרקעין. כחלק מעיסוק זה, רכשתי השכלה גם בתחום הנדסת הבניין והשנה, אני מסיים את הלימודים כהנדסאי בניין, במכללת כנרת. מעבר לכך, ישנו עסק משפחתי – סוויטת אירוח בשם ‘קוקוריקו’.
“כבן למשפחה ממוצא טוניסאי, ארוחת שבת הייתה תמיד ארוחה מושקעת, שכללה קוסקוס והמון סלטים טעימים וכמובן כינוס משפחתי. הארוחה תמיד נפתחה בקידוש ובברכות של אבא שלי, שהיה מברך אחד אחד, לפי הסדר”
“בנוסף, אני פעיל בהתנדבות בתחום התיירות, בקרב בעלי הצימרים בגולן. בפעילות זו, אני מנסה להוביל תהליכים ולרתום את אנשי הגולן העוסקים בתחום להתאגד ולפעול בשיתוף פעולה לרווחת כולם. הקמתי קבוצת ווטסאפ של מעל 100 בעלי צימרים שחולקים מידע וגם מפרגנים זה לזה, כאשר הם בתפוסה מלאה ובכך אנחנו מסייעים אחד לשני ללא תמורה ובנוסף, מסייעים למעגלים הנוספים שמתפרנסים מתיירות. אנחנו מהווים סוג של קבוצת תמיכה וחשיבה סביב העיסוק של האירוח וכך פעלנו, למשל, גם באופן וולנטרי, לשנות את התב”ע של בריכות השחייה בגולן.
“במקביל, אני משרת כקצין במילואים ובכל שנה אני משרת מעל 50 ימים. עד לא מזמן, ביצעתי תפקיד של מ”פ שריון במילואים. השנה, סיימתי קורס מג”דים ואני מתוכנן להתמנות למג”ד שריון, בעוד כשנה. אני שמח להמשיך ולתרום למדינה ומודה גם לרעייתי ולילדיי, על התמיכה בהמשך העשייה בתחום הזה.
“עיסוק נוסף, שהוא תחביב מורחב שלי, הוא גידול עזים לחלב והכנת גבינות עזים. מי שהדביק אותי בעניין הוא חבר טוב, השף יאיר בן פרץ ומכיוון שקשה להשיג חלב עזים, אני מגדל ארבע עזים, שמספקות לי חלב המאפשר לי להכין גבינות מסוגים שונים ובאיכות וטעמים נפלאים. אני מכין גבינות רכות וחצי קשות, כמו צפתיות ובולגריות וגבינות קשות, כמו חלומי וגאודה וכל הזמן, לומד ומשפר את המתכונים שלי. החליבה היא ידנית, מוקדם בבוקר ובשקט של רמת הגולן, היא סוג של מדיטציה עבורי”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי ב-1973, בקריית מלאכי לאורי, מורה ומחנך ובת שבע (ז”ל), מנהלת ספרייה. אני מגיע ממשפחה דתית-ציונית ואני הבכור מבין שבעה בנים. בגיל חמש בערך, עברנו למרכז שפירא, שם התחנכתי מהגן עד לתיכון, כולל לימודים בפנימייה הצבאית ‘אור עציון’ ופרויקט שמיניסטים לעיירות פיתוח בדימונה, במקביל. עם תום הלימודים, התגייסתי לקורס טיס ומשם לחיל השריון, שם ביצעתי שורה של תפקידי פיקוד ומטה, מקצוע שאני מבצע אותו גם כיום במילואים”.
איך נראה יום שישי שלך?
“אני קם בסביבות חמש וחצי, חולב את העזים, יוצא ללימודים במכללת כנרת, עד הצהריים. כשאני חוזר, אני יוצא עם כל הילדים לאימון בחדר כושר, בקנטרי בקצרין. כשאנחנו חוזרים, אנחנו מטפלים בענייני תחזוקה בבית. ארוחת ערב שבת המדהימה היא באחריותה של מירב. לאחר כניסת השבת, אנחנו מתכנסים לארוחת שישי ולאחר הארוחה, צופים בטלוויזיה, או יוצאים עם הילדים לשבת בגינה”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“אנחנו מקפידים לבשל טרי ובריא. על השולחן, סלטים מגוונים מירקות טריים, סלמון בגריל, או בתנור, עוף כל פעם בסגנון אחר, או תבשילי בשר, כמו גולש, או אושפלו. בתום הארוחה, יש קינוח, שלרוב הוא באחריות הילדים שמכינים, למשל, עוגות זברה מצוינות, או קרם ברולה, שאני מכין”.
איך נראה שולחן השבת שלכם?
“המטבח שלנו הוא החלק הכי גדול בבית, גם כחובבי בישול, כי אוכל פותח את הלב וגם כי המטבח, כמקום ציבורי מרכזי בבית, מזמן סביב השולחן שיח משפחתי. בשבת, אחד הילדים עורך שולחן מסודר ויפה, הטלפונים הניידים מורחקים והאוכל מוגש לשולחן”.
זיכרון ילדות משבת?
“כבן למשפחה ממוצא טוניסאי, ארוחת שבת הייתה תמיד ארוחה מושקעת, שכללה קוסקוס והמון סלטים טעימים וכמובן כינוס משפחתי. הארוחה תמיד נפתחה בקידוש ובברכות של אבא שלי, שהיה מברך אחד אחד, לפי הסדר”.
ספרים/עיתונים בשבת?
“אני נוהג לקרוא ספרים, כבן של ספרנית, זה כמו טבע שני. בימים אלו, אני קורא את ‘שרון חייו של מנהיג’. עיתונים כבר לא. אנחנו מתעדכנים בחדשות של YNET ואתר הארץ”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“היכולת לשבת בערב שבת אחרי הארוחה לצד משפחתי האהובה, להתרווח מול הטלוויזיה ולשתות בירה קרה, משהו שבשאר ימות השבוע לא תמיד מזדמן”.
מאכל אהוב במיוחד?
“‘אדם חוט’, ביצי דגי בורי מיובשות. זהו מאכל מצפון אפריקה וגם איטליה. העולם נחלק לאלו שלא יכולים לסבול אותו ולאלו שלא יכולים בלעדיו. המאכל הזה מאוד יקר, עקב תהליך ייבוש מורכב ובתור ילד, היינו זוכים לו במנות קטנות מאוד. כשבגרתי, למדתי לייבש ביצי דגים בצורה מקצועית, כך שאני נהנה ממנו לאורך כל השנה”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם אימא שלי, שלצערי נפטרה בגיל צעיר יחסית, ממחלה קשה”.
בשעות הפנאי מה עושה?
“כשיש לי חלון זמן, אני הולך לאימון בחדר כושר”.
מה לא יודעים עליך?
“שאני מנגן בחליל צד”.
מהו החלום שלך?
“שהילדים שלנו, בתום השירות הצבאי, יחזרו לגור ברמת הגולן ויגדלו את הילדים שלהם כאן”.
מה אתה הכי אוהב בגולן?
“את הטבע מסביב ואת כל היופי שמסתתר בכל פינה. מהנשר שדואה מעל הראש כשיושבים במרפסת, דרך השקיעות המרהיבות בנחל עיט”.
מה אתה מאחל לעצמך?
“שתמיד אהיה מוקף במשפחה שלי, שאוכל לעשות מה שאני אוהב, להמשיך לחיות בגולן, לראות את הגולן משגשג, ושנמשיך לחיות כאן בשלווה”.
