אם על גבעת בזק ובסביבה ראינו דרורים, בולבולים וכמה בזים דואים במרחק, הרי שעם כניסתנו למקום, כבר בחנייה, התלהבנו לראות חנקן אדום ראש עומד ממש מולנו

אוריה שלוי, יונתן

סיור ראשון יצא ביום שלישי, ראש חודש אייר. לאחר כמה ימי גשם וקור, השמש האירה לנו פנים והעירה את הציפורים בשמורת גמלא. כדי לחזות בכמה שיותר מאותן ציפורים, התעוררנו מוקדם, במיוחד מי שהגיע מרחוק. בסיור, נכחו כ-25 אנשים מכל הגילים, כולל סבתות עם נכדים והורים עם ילדיהם. מקסים לראות איך בכל גיל ישנם אנשים שהטבע נותן להם "זריקה" של חומרים מעוררי עניין וסקרנות.

רוב המסיירים באו מיישובי רמת הגולן, אך לא רק… ניצלנו את שעת הבוקר המוקדמת לפני פתיחת השערים של השמורה וטיפסנו לגבעת בזק. שם, כשעמדנו ליד הבונקר ומול המרחבים הירוקים והחרמון הלבן, קיבלנו סקירה קצרה מפי אלאור מהיחידה הסביבתית במועצה, שאחראית על השטחים הפתוחים בגולן, על הנעשה אצלנו בנושא הטבע, על הטורבינות שכבר נבנו ועל אלו שמתוכננות להיבנות בשטחים נוספים ועל האפשרות לדווח על כל פעילות טבע, בעלי חיים שנצפו בגולן, ציפורים למיניהן וצמחים. בסיום הסיור, אף קיבלנו הסבר מפורט ועזרה לכל מי שביקש איך להוריד את האפליקציה וכיצד להשתמש בה.
הציפורים היפות כנראה שמעו על הסיור המתקרב והתקבצו כולן, ממש בתוך השמורה. אם על גבעת בזק ובסביבה ראינו דרורים, בולבולים וכמה בזים דואים במרחק, הרי שעם כניסתנו למקום, כבר בחנייה, התלהבנו לראות חנקן אדום ראש עומד ממש מולנו. החנקן אדום הראש הוא מציפורי השיר הקטנות, אך בהחלט יפה ומרשים. החנקן תופס במקורו חרקים קטנים וגדולים ומשפד אותם על הקוצים. כך הקוץ מחזיק לו את הטרף, עד שיסיים לאכול אותו. ברגליים אין לו מספיק כוח להחזיק את טרפו ובמיוחד אם היה זה טרף גדול יותר מחרק.

צוקיות ונשרים

כך הלכנו בשקט בשביל, כשממול מקפצים סבכי טוחנים וסבכי שחור כיפה, חכלילית עצים ופשושים. המדריך שלנו, אסף סלע, שהכביר עלינו מכמויות הידע שאצורות בתוכו, ביקש להתלהב בשקט, לא לצעוק ולא להתקדם, כדי שלא להבריח את הציפורים ולאפשר תצפית טובה לכל אנשי הקבוצה.

אחת מהציפורים שניתן לראות בשמורת גמלא היא ציפור בגודל זרזיר ושמה צוקית, או נכון יותר: צוקית בודדת. כשמה – כן היא. מקפצת מצוק לצוק ומסלע לסלע. הזכרים הבוגרים בולטים בצבע הטורקיז היפה

אחת מהציפורים שניתן לראות בשמורת גמלא היא ציפור בגודל זרזיר ושמה צוקית, או נכון יותר: צוקית בודדת. כשמה – כן היא. מקפצת מצוק לצוק ומסלע לסלע. הזכרים הבוגרים בולטים בצבע הטורקיז היפה. כמו על פי בקשה, הופיעה לה צוקית ראשונה וגם שנייה ושלישית. כולן עומדות להן ומדגמנות לנו את עצמן.

אנו שולפים מצלמות ומשקפות ואסף מציב את הטלסקופים על חצובות. אותו אסף, שביקש מאתנו לשמור על איפוק ועל שקט, לא יכול היה להתאפק, כשגילה שמעלינו דואה נשר יפהפה. "נשר", הוא מתלהב. כך עמדנו ב"תחנה" שלנו, כשעוד נשרים מגיעים. העובדה שאוכלוסיית הנשרים הולכת ומתמעטת, מוסיפה התלהבות כשרואים את מלך העופות מופיע ונעלם בשמים הכחולים שמעלינו. לפני כשנתיים, נמצאו בגולן שמונה נשרים מתים שהורעלו. המספר הזה היה אז כמחצית מאוכלוסיית הנשרים בגולן. מדובר באירוע חמור וקשה מאוד, שפגע משמעותית באוכלוסיית הנשרים בגולן, בתקופת הקינון שלהם. לכן, כשראינו היום שמונה נשרים מרחפים ומוצאים מקום למפגש זוגי על המצוק, ההתרגשות מובנת.

בגן העדן הזה, התמזל מזלנו והטלסקופ הצליח לקרב אלינו גם רַחַם שבמצוק לא חסר לו מקום. השנה, עקב ריבוי הנברנים בשדות (מזון מועדף), הצלחנו לצפות בעופות דורסים רבים שחגו מעלינו.

כל שנותר הוא להרים עיניים לרקיע, לשאול את אסף איך לזהות עקב חורף, עיט, חוויאי, או בז, לקבל ממנו (עם הרבה סבלנות ומאור פנים) הסבר מפורט על צורת הזנב והיחס בינו לבין גודל אברותיו, איך העוף נראה במעוף ואיך הוא נראה בעמידה והחוויה מושלמת. בציפייה לסיור הבא…