מה ישראל יכולה ללמוד מהעולם על תיירות ושלום? קפריסין, בלגיה וקניה הן רק חלק מהמדינות שהצליחו לקדם שלום באמצעות התיירות. מומחים מענף התיירות בעולם ובישראל עם חזון ופרקטיקה בכנס כנרת הבינלאומי השמיני של המכללה האקדמית כנרת
ביום רביעי האחרון, 13.01.2016, התקיים כנס כנרת הבינלאומי השמיני בארגון המחלקה לניהול תיירות ומלונאות של המכללה האקדמית כנרת. בכנס השתתפו מובילי דעה בתחום התיירות והשלום מהארץ ומהעולם, וביניהם מנכ”ל משרד התיירות, אמיר הלוי, יו”ר ארגון “Israel Peace Initiativ”, יובל רבין, מנהלת תחום ירדן בארגון אקופיס, יאנה אבו טאלב, וחוקרים בינלאומיים משוודיה, בלגיה וסרביה שמגיעים לישראל בזמנים רגישים אלו ואף הציגו מקרי בוחן ופרויקטים ממדינות וערים שונות בעולם, בהם התיירות שימשה זרז לתהליכי נורמליזציה, שלום או תהליכי יישוב סכסוכים לאחר קונפליקט ממושך, ביניהם המקרה של קפריסין ומדינות יוגוסלביה לשעבר. חלק מהכנס הוקדש גם למקרי בוחן מקומיים, כגון הפעילות חוצת המדינות של ארגון אקופיס, התפקיד של אתרי מורשת בישראל ותיירות בערים הערביות.
בכנס הציגו הדוברים חזון, פרקטיקה ומקרי בוחן מהעולם ומישראל המציגים את כוחה של התיירות כמקדמת שלום. פרופ’ פופסקו מסרביה דיבר על יוגוסלביה לשעבר שחוותה מלחמות רבות אחרי פירוק יוגוסלביה אך באמצעות אסטרטגיה של תיירות אזורית, הצליחה להשתקם. פרופ’ פופסקו אמר כי קיים דמיון רב עם ישראל שנמצאת במצב מלחמתי המעיב על התיירות. פרופ’ לאונידוס משבדיה הציג את מקרה הבוחן של קפריסין המחולקת בין אזורי שליטה, יווני וטורקי, שני צדדים עוינים זה לזה אשר מופרדים על ידי גבול צבאי אך הצליחו על בסיס האינטרס הכלכלי המשותף, לפתור את הסכסוך. פרופ’ לאונידוס הסביר כי למרות שהמצב בישראל שונה מקפריסין כי לא קיימת תופעת סכינאות, פיגועים ורקטות, קיימים קווי דמיון באיבה ובפערים בין שתי שכנות בעלות גבול צבאי חמוש ועם הרוצה למצוא פתרון.
ד”ר אלון גלבמן, המכללת האקדמית כנרת: “בכנס, ביקשנו להציג מספר מקרי בוחן בינלאומיים ולבחון, בין היתר, את הצלחתם והרלוונטיות של מתודות אלו למדינת ישראל. שאלות אלו רלוונטיות מאי פעם ואני גאה כי הכנס מהווה נקודת מפגש חשובה ומעניינת לענף התיירות לדון בסוגיות אלו, ברובד האקדמי וברובד העסקי”
פרופ’ דיקמן מבלגיה הציגה גישה אופטימית הטוענת כי בסופו של יום כל הסכסוכים בין המדינות נובעות מחוסר היכרות מעמיקה עם האדם האחר, הזר. פרופ’ דיקמן טוענת כי אנו מונעים ממה שהתקשורת מאכילה אותנו על המדינות בין אם מדובר בישראל שמוצגת בתקשורת הבינלאומית בצורה שלילית מאוד או אם מדובר בבלגיה שזכתה לסיקור שלילי מאוד על פשע ברחובות, כאשר כ-40%-50% מהתיירים ביטלו את ההגעה שלהם לבלגיה בגלל דיווחי התקשורת. על סמך דיווחים חד גוניים אלו, נוצרים סטריאוטיפים על מדינה ועל קבוצה של אנשים והדרך לשנות את המצב היא מפגשים מעמיקים בין תרבויות.
פרופ’ פוזיה מאוניברסיטת בן גוריון, סתר את דבריה של פרופ’ דיקמן וטען כי ההנחה שתיירים שמגיעים למדינה אחרת באחת ישנו את דעתם ויהפכו לשגרירי שלום, היא מוטעית ומפגשים בין אנשים לא תורמים לקידום השלום או לאמון בין אנשים. פרופ’ פוריה דן בעיקר בבעייתיות של אתרי מורשת המהללים מלחמה, מוות של אנשים ונצחון של קבוצה אחת על פני השנייה. פרופ’ פוריה מאמין כי יש תקווה לקונפליקט הישראלי- פלסטיני אך הוא לא מאמין שהתיירות היא זו שתוביל לכך.
ד”ר ערן כתר מהמכללה האקדמית כנרת דן בתיירות ממקום פרקטי ונתן את תאילנד כמקרה בוחן. ד”ר כתר טוען שכדי שמשבר או סכסוך לא יפגעו בתיירות, לעיתים יש להכריז על המשבר בגלוי. בתאילנד היו ארועים אלימים באזור מסוים בתאילנד, אך כשהתקשורת דיווחה על הארועים, זה השפיע על כך שתיירים הפסיקו להגיע. תאילנד יצאה במהלך מבריק והציגה את הבעיה לעולם. היא פרסמה את המקום שלא מומלץ להגיע אליו בריש גלי, אך בכך גם ציינה ש-99% מתאילנד מאוד בטוחה לביקורי תיירים.
יובל רבין, יו”ר ארגון “Israel Peace Initiativ”, הסביר כי הפרקטיקה הנכונה ביותר היא קידום הסכם אזורי, דבר שלטענתו, הממשלה הפסיקה להאמין בו ולעבוד עבורו. רבין הוסיף ואמר כי ישנה דרישה גוברת ומתמדת בעולם לתיירות ומדינת ישראל צריכה להבין איך היא עולה על הסוס ולוקחת חלק, כי את התשתיות והרצון יש. רבין שיתף כי לקוחות רבים שמגיעים להיפגש עימו בישראל “ומוכרחים” לבוא לפה מטעמי עבודה, מגלים פתאום ארץ תיירותית, שטופת שמש ומהנה שהם רוצים לחזור אליה. יאנה אבו טאלב, מנהלת תחום ירדן בארגון אקופיס, הסכימה עם יובל רבין בנושא ההסכם האזורי ודיברה על החזון שלה לצאת מהבידוד ולהפוך את האזור של ירדן וישראל לאזור חופשי ושוויוני, בייחוד בנהר הירדן.
את כנס כנרת הבינלאומי לתיירות הוביל ד”ר אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללת האקדמית כנרת: “האקדמיה היא מקום שחוקר את העבר ושלום הוא דבר לא מוכח ולא ניתן להוכחה אלא הוא חזון לעתיד ואנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנו מעבירים לדור העתיד. אני מאמין שגם שיח על שלום הוא חשוב, היום כבר לא שומעים את המילה שלום ואפילו מפחדים ממנה. בכנס, ביקשנו להציג מספר מקרי בוחן בינלאומיים ולבחון, בין היתר, את הצלחתם והרלוונטיות של מתודות אלו למדינת ישראל. בסיומה של שנה לא פשוטה, במישור הביטחוני ועבור הסקטור התיירותי בישראל, שאלות אלו רלוונטיות מאי פעם ואני גאה כי הכנס מהווה נקודת מפגש חשובה ומעניינת לענף התיירות לדון בסוגיות אלו, ברובד האקדמי וברובד העסקי.”
