יצאתי לבדוק איך מבצע "שאגת הארי" הפך לזירת הניסויים המסוכנת בעולם. צה"ל מייצר מטרות כמו מפעל, האמריקנים נותנים למחשב לנהל קרבות והאיראנים משגעים אותנו עם תמונות מזויפות. תחקיר נוקב ל"שישי בגולן" על המלחמה הראשונה בהיסטוריה שבה המכונות לקחו את הפיקוד והטעות הטראגית שחשפה את הסכנה הגדולה מכולן
מבצע "שאגת הארי", שמתנהל בשבועיים האחרונים, הוא כבר לא מלחמה של טנקים מול טנקים, או מטוסים מול נ"מ. זו המלחמה הראשונה בהיסטוריה שבה תוכנות מחשב מחליטות מי יחיה ומי ימות. הנה התחקיר המלא – בלי מילים באנגלית, בלי מושגים של מהנדסים מקליפורניה. האמת נטו, בגובה העיניים.
מפעל המטרות של צה"ל
צה"ל שינה את החוקים. בתחקיר, גיליתי שהצבא שלנו הקים גוף חדש לגמרי – חטיבת "בינה". זהו לא חמ"ל רגיל עם קציני מודיעין שרוכנים על מפות נייר עם עטים זוהרים. לכאורה, זהו מפעל תעשייתי לכל דבר. תוכנות חכמות שואבות אליהן כל פיסת מידע שקיימת באיראן. שיחות טלפון, תמונות מלוויינים, תנועות של כלי רכב, רשתות קשר.
המחשב בולע את כל ההר הזה ופולט החוצה מטרות לתקיפה. קצב מטורף ששום מוח אנושי לא יכול לעמוד בו. גם בהגנה, כשהטילים מאיראן שוגרו אלינו למרכז, מי שחישב את מסלול היירוט היו מערכות ממוחשבות. הן מעבדות עשרות אלפי נתונים בשבריר שנייה כדי לפגוע בול. זה יעיל, זה מהיר בצורה מפחידה, אבל זה רק קצה הקרחון. שוב, לכאורה.
האמריקנים מעבירים לאוטומט
אם חשבנו שצה"ל מתקדם, האמריקנים לקחו את זה צעד אחד רחוק יותר. חפרתי בפרטי התקיפות של ארצות הברית באיראן. התברר לי שמי שתכנן את הפעולות שם זו מערכת אזרחית, מסחרית, בשם "מייבן". תוכנה מפלצתית שיושבת על מוח דיגיטלי בשם "קלוד".
המערכת הזו לא מסתפקת רק באיסוף מידע. היא מריצה אלפי תרחישים וסימולציות באותה שנייה. היא בודקת מה יקרה אם יתקפו כאן ואיך האויב יגיב שם. הגנרלים בפנטגון כבר לא יושבים לתכנן מבצעים מאפס. המחשב מגיש להם תכנית פעולה מוכנה וברוב המקרים, הם פשוט לוחצים "אישור". קצב המכונה החליף לחלוטין את קצב האדם.
מלחמת התודעה והאשליה האיראנית
אבל התחקיר הזה לא עוצר בטילים. גם האיראנים משתמשים בטכנולוגיה, אבל מסוג אחר. הם תוקפים לנו את המוח. בשבועיים האחרונים, חלקנו קיבל לוואטסאפ תמונות מחרידות. חיילים אמריקנים שבויים על הברכיים, מסלולי המראה בוערים בנתב"ג.
האמת הקרה היא שהרבה מזה לא קרה במציאות. אלו תמונות שנוצרו מאפס על ידי מחשב. יש לזה שם – "זיוף עמוק". איש מודיעין בטהרן כותב למחשב "תייצר לי תמונה של מטוס אל על בוער" ותוך שניות, יש לו נשק פסיכולוגי מושלם שנראה אמתי לחלוטין. המטרה שלהם פשוטה – לזרוע פאניקה. לשבור את החוסן שלנו מבפנים. פעם חונכנו להאמין למה שהעיניים שלנו רואות. היום, במלחמה החדשה, העיניים שלנו הן נקודת התורפה שלנו.
הקופסה השחורה והטעות הקטלנית במינאב
כאן מגיע החלק המצמרר ביותר בתחקיר. כשהטכנולוגיה מנהלת את העניינים, טעויות הן בלתי נמנעות. כשהן קורות, המחיר הוא דם. הגעתי לפרטי התקרית הקשה בעיר מינאב, באיראן. טיל אמריקני-ישראלי פגע בטעות בבית ספר. העולם סוער.
איך מחדל כזה קורה? המחשב – אותה "קופסה שחורה" שמקבלת את ההחלטות – החליט משום מה שזו מטרה צבאית לגיטימית. בני אדם סמכו על המחשב בעיניים עצומות ולחצו על ההדק. זהו האסון האמתי שבהסתמכות עיוורת על טכנולוגיה, בתוך הבלגן של המלחמה. המחשב רואה קואורדינטות, פיקסלים ומספרים.
הענן שעולה באש
התחקיר הזה מוביל אותי למסקנה כלכלית ואסטרטגית רחבה יותר. חברות הטכנולוגיה תמיד מכרו לנו את מושג "הענן". אמרו לנו שהכול שמור שם למעלה, בטוח ומוגן. אבל הענן הזה יושב בפועל בתוך בנייני בטון ענקיים על הקרקע – חוות שרתים שצורכות המון חשמל.
המלחמה הזו שמה את החוות האלו בדיוק על הכוונת. המזרח התיכון עמוס בתשתיות כאלו. פגיעה אחת מדויקת של טיל איראני בחוות שרתים, יכולה לשתק ברגע אחד בנקים, בתי חולים ומערכות פיקוד צבאיות. פתאום, הנבואה של אילון מאסק מהשבועות האחרונים – על הצורך הדחוף להעביר את השרתים החשובים לחלל כדי להגן עליהם – נשמעת פחות כמו מדע בדיוני ויותר כמו צורך הישרדותי.
מבט אסטרטגי קר
בואו נניח את ההתלהבות ממשחקי המחשב האלו בצד. כמנהלים, כבעלי עסקים, וכאנשים שחיים במציאות מורכבת וקשוחה, אנחנו חייבים להסתכל לסיכונים בעיניים.
אנחנו מפקידים היום את גורלנו ואת הביטחון שלנו בידי תוכנות מסחריות. אנחנו אולי חוסכים זמן ומייעלים תהליכים, אבל אנחנו מאבדים את המצפן המוסרי והאנושי. כשהמחשב טועה – הנזק המדיני, התדמיתי והמוסרי לישראל הוא אנוש ואורך שנים לתקן אותו.
טכנולוגיה עובדת בצורה מושלמת בתנאי מעבדה. היא נבדקת במשרדים שקטים בקליפורניה, אבל המזרח התיכון הוא לא מעבדה סטרילית. הוא שטח כאוטי, מלא בעשן, לחץ וחוסר ודאות. האם אנחנו באמת מוכנים להקריב את האינטואיציה הבריאה של מפקד בשר ודם, מפקד שיודע מתי לעצור ולהגיד "משהו פה לא מריח לי טוב", רק כדי לשגר טיל דקה אחת קודם?
סוף השבוע הגיע. בגולן שלנו שקט וירוק עכשיו. אבל עמוק מתחת לאדמה, המכונות ממשיכות לחשב את המהלך הבא במזרח התיכון. אנחנו נמשיך כאן לבדוק, לשאול את השאלות הקשות ולא לתת למסכים המרצדים לסנוור אותנו.
שבת שלום, שקטה ובטוחה
חלק מהסימוכין ומהמקורות לתחקיר:
- צה"ל משנה את כללי המשחק וחטיבת הבינה: הבוטים פשטו עם שחר – ynet
- הפנטגון, פלנטיר ומערכת Maven: תוכנת הבינה המלאכותית שמנהלת את המלחמה – מעריב
- הטרגדיה במינאב: מודיעין מיושן ובנק מטרות של AI – מעריב
- מלחמת התודעה והדיפ-פייק: תמונות מזויפות מהמלחמה שמציפות את הרשת – The Guardian
