למה לשבת בחג לבד? אולי בזוג? בחיספין, ובעוד יישובים, פתחו ביוזמה מרגשת, כחלק מפעילות עמותת "תכירו": מנסים לשדך. אחת הפעילות: "לא תמיד האינטואיציה שלנו נכונה ואם יש מכנה משותף כלשהו, שווה לנסות. מקסימום, זה יצליח"
ערב השנה החדשה, כשברקע מלחמה, חטופים בשבי ושאר אתגרים, יש אתגר נוסף שחשוב כי נדבר עליו, רגע לפני שנשב יחד לשולחן החג. נושא הרווקות והרווקים, אלמנות/ים, גרושות/ים, שמחפשים זוגיות. בעיניי, אין שמחה מרגשת ויפה כשמחת חתן וכלה ביום חתונתם. כולנו זקוקים לשמחות שכאלה וחשוב שנעשה כל מאמץ להכיר ולשדך.
בכמה יישובים, וביניהם חיספין, פתחו ביוזמה יישובית מרגשת, כחלק מפעילות עמותת "תכירו", ששמה לה למטרה להרחיב את פעילות השדכנים והשדכניות ברחבי הארץ, על ידי עידוד הקהילות להיות חלק ולשדך את הבנים והבנות. בתשעת הימים, העמותה יצאה בקריאה לקהילות לארגן ערב של שדכנים על כוס קפה, בו כל אחד מגיע עם רשימה של פנויים ופנויות שהוא מכיר ויחד מנסים לעשות חיבורים.
במוצאי השבת האחרונה, היה המפגש השני של תושבי חיספין שלקחו על עצמם לסייע בשידוכים. עשרות תושבים שהם חלק מקבוצת הווטסאפ הפעילה, המונה 175 אנשים, הגיעו לערב השני להמשיך במשימה ומאז המפגש הראשון שלהם, בט' באב, כבר יצאו לדרך מעל 40 דייטים מתוצרת הקבוצה.
נפגשתי עם נעמה אברהם, מחיספין, שמעבר לעיסוקיה הרבים, כבר מעל עשור, לקחה על עצמה לעסוק גם בשידוכים, לא כמקצוע, או פרנסה, אלא כשליחות.
נעמה מספרת לי שקצת אחרי שהתחתנה, היא התחילה לדאוג לשתי אחיותיה התאומות, שצעירות ממנה בכמה שנים.
"שתיהן גרו במושב שיתופי, עם מעט מאוד מעגלי היכרות וחששתי שלא יהיה להן היכן להכיר את בחיר לִבן וזה הניע אותי לחפש להן. את אחת מהן גם 'בטעות' שידכתי והסיפור שלהן פתח בפני את עולם ההיכרויות".
איך בעצם חיפשת?
"בהתחלה, זה היה תוך כדי תנועה. שאלתי אנשים שאני מכירה, הצטרפתי לחבורת נשים גולניות, שמתכנסות אחת לחודש וחושבות על שידוכים לבני הגולן, התנדבתי בארגון 'ישפה' ועוד".
אחד המיזמים היפים שהקימה נעמה, כבר לפני 12 שנים, הוא "מפגש ברמה" – מפגשים לפנויים ופנויות. הדגל של המיזם הוא היכרות על ידי חוויות משותפות במפגשים מושקעים, עם הרבה מחשבה ופינוקים, שכוללים סופי שבוע, חגים יחד, ימי טיול, על-האש-ים ועוד…
"גיליתי שמפגשים כאלו מייצרים את התנועה הכי טובה בסביבה משפחתית, מאפשרת ולא שיפוטית, כאשר לא כתוב לך על המצח את הסטטוס/ הגיל/ רשימת הדברים החשובים לך בבן הזוג. למפגשים האלו יש הרבה ביקוש, כי הם בלתי אמצעיים ונוצרות בהם אינטראקציות תוך כדי מסלול, או בהכנת ארוחה, או בסתם שיחה סביב שולחן. כמו כן, בגלל שאנו מעוניינים לייצר אווירה טובה ולא מסחרית, מספר המקומות מוגבל ויש איזון בין בנים לבנות.
"דבר נוסף, עצם המפגש בגולן המרוחק תורם לאווירה – המרחבים, ההתנתקות מהשגרה, ההחלטה המוקדמת שצריך לקבל עבור נסיעה מרוחקת וכדומה. במהלך השנים, הוקמו 25 בתים מהמיזם הזה, יצאו עשרות רבות לדייטים וגם אם אנשים לא מצאו מישהו, הם הגדילו מעגלי היכרות ונוצרה תנועה גדולה והרבה תקווה".
מהניסיון הדל שלי בשידוכים, הרבה פעמים יש חשש שאולי אני לא באמת מכירה את שני האנשים והחיבור לא יהיה טוב. מניסיונך… מה אומרת על זה?
נעמה: "תנסו ותתנו ל'משודכים' להחליט.
"אחרי החתונה שלנו, חבר של מיכאל לקח טרמפ חזרה חברה שלי. למחרת החתונה, הוא התקשר ושאל אותי מה דעתי על חיבור בין שניהם. אמרתי לו – 'ממש לא!'. ברוך השם, הוא לא הקשיב לי והיום הם נשואים עם חמישה ילדים מהממים. לא תמיד המוח של ה'שדכן' יצירתי כמו בהיכרות טבעית.
"לא תמיד האינטואיציה שלנו נכונה ואם יש מכנה משותף כלשהו, שווה לנסות. מקסימום, זה יצליח".
איך מתבצעת בפועל הפעילות של קבוצת המשדכים בקפה של חיספין?
"דבר ראשון וחשוב הוא שהעלינו למודעות את נושא השידוכים ביישוב. אנשים שמעולם לא התעסקו בחיבורים פתאום קלטו שיש מסביבם הרבה מאוד פנויים ופנויות שאפשר וצריך להכיר ביניהם. לפעמים, השידוך נמצא ברחוב ליד ואף אחד לא חשב עליו. זה הכניס את האנשים למודעות רגשית, הבנה של חשיבות הנושא והחברים לקחו את זה ממש ברצינות. אנחנו מעלים במפגשים ובקבוצת ווטסאפ רווקים ורווקות ומנסים יחד לעשות חיבורים וכל הזמן מניעים לפעולה, לחשוב ולחבר.
"יש הרבה מאוד רווקים/ת אלמנים/ות גרושים/ת שלא יוצא להם להכיר וגם לא מכירים להם. אני שומעת הרבה מאוד פעמים מאנשים שאני מציעה להם בני זוג את הכרת התודה, שסוף סוף חושבים עליהם ומציעים להם.
"ברוך השם, יש היום יותר פנויים ופנויות שמעזים לפרסם את הכרטיס שלהם ברשתות ומבקשים שיכירו להם וזה מבורך. אבל יש רבים שיש להם מחסום לדבַר וכשאנשים מסביבם חושבים עליהם ומנסים להכיר להם, זה משמח אותם מאוד ויש הרבה הצלחות וזוגות שמתחתנים".
אילו עצות יש לך לשדכנים המתחילים?
"ראשית, חשוב לי להגיד שהנושא הזה של שידוכים זה אתגר ואחריות של כולנו – כל הקהילה וצריך להדיר שינה מעינינו. זה הסיפור של כולנו כחברה, דווקא במלחמה, כאשר איבדנו המון בנים, זה הזמן להקים בתים בישראל.
"תכירו, תכירו, תכירו…
"זה צריך להיות בראש שלנו כל הזמן, בעבודה, באירועים, בנסיעות, במפגשים חברתיים. אל תהיו שיפוטיים כלפי המשודכים. הם אלה שאמורים להתחתן עם מי שאנו מציעים עבורם, לא אנחנו. אל תנסו לחנך אותם.
"גם אם קיבלתם כמה תשובות שליליות, או תגובה אמוציונלית מהפנויים, אל תתייאשו מלהציע להם ואל תשפטו אותם.
"זה שהוצאנו זוג לדרך, זה לא מספיק. צריך לבדוק, להתעניין ולוודא שהקשר אכן ממשיך, אלא אם הם מבקשים שתרפו. הם זקוקים לא מעט לחיזוקים והרבה פעמים ישמחו להתייעץ. תשכחו את המעוניינים בפרק ב'! יש גם לא מעט רווקים ורווקות שהתחתנו עם פרק ב' וחיים באושר. תהיו יצירתיים.
"לסיום, אנו ממליצים ומבקשים מכל הקהילות, דתיים וחילונים, להירתם לעניין ולהיות שותפים בבניית בתים חדשים ולשיתופי פעולה בין היישובים. בעזרת השם, שתהיה שנה טובה ומבורכת של בנייה ושמחות לרוב".
