ההלכה וקיום המצוות בעם היהודי היוו חוט מחבר ומקשר, בין כלל היהודים הנמצאים בעולם, למערכת יהודית אחת. מהו החוט היהודי המחבר יהודים בישראל 2016, לדרך מובהקת ומחוברת אחת? ייתכן שהתשובה מתחילה כאן ברמת הגולן
בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, הגה הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוויג, את הקמת בית המדרש היהודי החופשי. בחזונו של רוזנצוויג, בית מדרש היווה מרחב פתוח לחלוטין, בו כל המעוניין להעמיק בעולם התוכן היהודי, מוזמן לעשות זאת, ללא שיוך דתי, או מחויבות הלכתית, או תפיסה יהודית מעשית, כזו או אחרת. החיבור בין המושגים: בית מדרש, יהדות וחופש, ייעודו היה להבנות חיבור בין עולם הטקסט והערכים הנוכחים ביהדות, לבין עולם ערכי, הומניסטי, אוניברסלי, אשר התפתח מאוד בתקופה ההיא. רוזנצוויג, רצה שאנשי הרוח היהודיים הגדולים של אותם ימים, לא יאבדו את האחיזה בקורפוס האדיר של הטקסט היהודי ויאפשרו שיח ודיאלוג עם עולם זה, כחלק מהותי מזהותם ומהמשך שרשרת הדורות של עולם המחשבה היהודית.
לטעמי, יש כאן ראייה חזונית מורכבת ועמוקה יותר. עד אותם הימים, החוט המחבר בין הפרט המחובר לזהותו היהודית, לבין המרחב הגדול יותר – הקהילה ועולם היהדות – היה שמירה דתית הדוקה ופיתוח עולם ההלכה. ההלכה ושמירת המצוות היוו הכלי המחבר, הדבק המאגד את כלל העולם היהודי. ההלכה יצרה שפה, קודים תרבותיים, תפיסה ערכית, מחשבה והזדמנות לחדשנות. האדם היהודי נולד לברית כתובה ומחויבת, ברית הסכמית בינו לבין יהדותו, שדרך הביטוי הראויה לה היא קיום הלכת ושמירת מצוות. היהודים אמנם לא חיו כמדינה אחת, אך שמרו על חוקים, מסורת, ריטואלים וסמלים, אשר איגדו אותם לאומה אחת, מרחב מטא-מדיני אחד.
אך מה קורה כשמתפתח יהודי חדש? כזה שאינו רואה בקיום המצוות, אמונה תמימה באלוהים, קריאה הדוקה בתנ"ך, או תלמוד (כטקסט קדוש) ושימור הריטואלים והסמלים היהודיים ערך עליון? מה במקרה כזה מאחד את האומה למרחב יהודי אחד? על פי רוזנצוויג, לימוד הטקסט והמחשבה היהודית, הוא זה המהווה את הברית, את עוטף המרחב המשותף של היהודים החדשים (שומרי מצוות וכאלה שלא גם יחד – כולם שווים כלפי לימוד הטקסט וחדשנותו).
כמעט מאה שנים עברו מאז רעיונו של רוזנצוויג והקהילה היהודית במשבר זהות גדול. מערכות החינוך שלנו עסוקות בעיקר ביצירת היבדלות, מרחבי שיח ייחודיים וייעודיים, אשר אינם פתוחים לקהל הרחב. כל תת-קהילה, כל דרך ותפיסת חיים, מקימות מערכת חינוכית משלהם. הקהילה החרדית בנתה לעצמה מערכת חינוך משלה. הקהילה הדתית-לאומית, גם היא יצרה מרחב חינוכי משלה. בימים אלו, נשמעים קולות הקוראים לפתיחת מערכת חינוך ממלכתית חילונית, בנוסף למערכת החינוך הממלכתית, שעל פי טענת הוגי רעיון החינוך החילוני, מהווה מרחב חינוך מסורתי. כל קהילה והשיח שלה, כל אדם יכול להגיע למיצוי ההלימה בין תפיסת עולמו לשיטת מערכת החינוך של ילדיו. זהו ניצחון האינדיבידואליזם על הקהילה, ניצחון של שמירת רצונו של הפרט על הרצון לחיות יחד, לייצר מרחב שיח מעמיק משותף.
אין כוונתי לקרוא לאיחוד מערכות החינוך, או חלילה לביטול חשיבות קיומו של מרחב פרטי-קהילתי, להבניית חינוך זהותי ברור ומובהק. אני מאמין לחלוטין בחירותו של הפרט להבנות את זהותו ואף להיות מסוגל לייצר מרחבים מובדלים, ליצירת תהליכי סוציאליזציה ופדגוגיה על פי תפיסת חיים מסוימת. אך קריאתי מבקשת לחזור לרעיונו של רוזנצוויג, רעיון של בית מדרש, יהדות וחופש. כלומר, אחרי שעסקנו זמן רב בהבדלות וחיזוק זהות פרטיקולארית קהילתית (כל אחד וקהילתו), עלינו לחפש יחד את המאחד, את מקום בית המדרש המאוחד שלנו. את הטקסט המכונן של כולנו כחברה (שעליו נוכל לערוך דיון ולפתח אותו), את הסמלים, הריטואליים, המפגישים את כולנו ומהווים לנו בסיס לזהותנו היהודית המשותפת. את החופש לבחור, להביע עמדה והדרייב המשותף לשיח חופשי, שכולם מוזמנים אליו, ללא קשר לאמונה, שמירה על מעשים כאלה, או אחרים.
לכולנו יש מקום להביע, להשפיע, לשאול, ללמוד, להעמיק ולחדש. זו יכולה להיות הברית החדשה שלנו כחברה היהודית החדשה, שנבנית בעשרות השנים הללו במדינת ישראל (מושג "הברית" נלקח כהשראה, מספרו של הסופר והפובליציסט יואב שורק: "הברית הישראלית", ידיעות ספרים, 2015).
אחד האלמנטים המובהקים המאפיינים את קהילת רמת הגולן הוא המגוון האנושי האדיר החי כאן יחד, בשלום ואחווה. מגוון זה, מגיע לידי ביטוי במרחב נדיר של סגנונות במערכת החינוך, יישובים וקהילות. יש בגולן מקום לכל אדם, בכל סגנון ודרך חיים, למצוא את מקומו הייחודי, לגדול, לפתח ולהתפתח, כאדם וקהילה. אולי הגיעה העת לשבת יחד, כלל קהילת הגולן ב"בית מדרש" גולני כללי, הפתוח לכולם, בו ננסה לברר יחד מהי השפה היהודית שלנו, מה מחבר אותנו, מהו הטקסט שלנו, הסמלים, העקרונות, הערכים המשותפים לנו. דרך כך, אולי נהווה מודל לעוד קבוצות בחברה הישראלית ונאפשר מרחב שיח יהודי, חופשי, דמוקרטי ופתוח לכולם.
