עדה סימוניץ – תרבות ללא הפסקה

עדה סימוניץ, תושבת קצרין מזה 39 שנים היא רכזת התרבות בקצרין, שמזה שנתיים עומדת מאחורי השינוי האדיר שחל בעולם התרבות בעיר, ויוצרת עבורנו את האריג הנפלא של עשייה תרבותית תוססת, אשר משיבה לקצרין את כתר בירת הגולן


“מה שאני אוהבת הוא שהשיח בקצרין השתנה”, מתייחסת עדה סימוניץ כמעט בהיסח הדעת לתמצית השינוי האדיר שמתחולל בקצרין. “הבאנו הצגות, למחרת ויומיים-שלושה לאחר מכן, שומעים את ההד בשיחות של האנשים. כתושבת קצרין מזה 39 שנים זה מה שחשוב לי: פתאום לשמוע בסופרמרקט, בבנק: ‘וואו! איזו הצגה הייתה אתמול, כיצד בכינו והתרגשנו מהשחקן’; או – ‘אתם יודעים? יש תערוכה – שווה לקפוץ’. פתאום אנשים מדברים על נושאים אחרים, השיח התרבותי משתנה בקצרין!”, מסיימת עדה.

ראש המועצה המקומית קצרין דימי אפרצב ציין לאחרונה את השינוי המפליג שחל בעולם התרבות כאן. רצוי לתקן: רק כאשר הנהגת המתנ”ס הנוכחית לקחה את המושכות לידיה, רק אז התרבות התחילה בכלל להיות כאן; במלוא היקפה וגווניה, בתערוכות וקולנוע, בתיאטרון וערבי קהילה, בהרצאות ומוסיקה ושילובי גילאים ותכנים, בטיולים… ואולם התרבות לא נח אפילו בשבת.

לכן, באווירתו החגיגית של פסח, מוקדש ראיון החג לעדה סימוניץ, רכזת התרבות בקצרין, שמזה שנתיים יוצרת עבורנו את האריג הנפלא הזה – העשייה התרבותית התוססת, אשר משיבה לקצרין את כתר בירת הגולן.

עשייה תרבותית ללא גבולות

עדה סימוניץ, 47, הגיעה לקצרין עם הוריה בנובמבר 1977, אל ילדות שסבבה בין סלעי ענק ו… מקלטים.

בגיל 12 החלה לכתוב שירה למגירה, עד שיום אחד, שנת 1995, ניגשה לתחרות ע”ש ויקטור הוגו, וזכתה בפרס הראשון – מלגה להוצאת ספר שירים ראשון. היא למדה גיטרה והופיעה, השתתפה בהפקת מגאזין הטלוויזיה הקהילתית של קצרין ופנתה ללימודי רדיו במכללת כנרת. במשך שבע שנים שידרה תוכניות לילדים בשבתות ובמקביל – מגאזין תרבות שבו נתנה מרחב מפרגן ליצירתם של תושבי קצרין וילדיהם. היא אמנם למדה חשבונאות, אך בעת שנאלצה להפסיק מעט מעיסוקיה היה לה די זמן להבין מה היא באמת רוצה לעשות בחייה. תחילה הפיקה אירועים בקצרין כ”פרילנסרית”, אך הדלת לריכוז תרבות במשרה מלאה נפתחה לה לדבריה עם כניסתו של אפרצב לראשות המועצה.

“הפסקתי בכתיבת שירה”, היא אומרת “ובמקומה הגיעו התרבות והנושאים החשובים: מתן ביטוי לאנשים בציור, בפיסול, בתצוגות, בביטוי רגשות, בספרות ובקולנוע.”

מה הקו המנחה לעשייה התרבותית שלך?

“לא להסתכל בעשייה בצורה נקודתית אלא לפתוח כל נושא. אני קוראת לזה ערבוב, ערבוב של כולם הוא בדיוק מה שאני רוצה.

לדוגמה – הקולנוע המסחרי שהופקד בידי אביבה שפט, אישה מדהימה, שהייתה מנהלת הסינמטק בראש פינה והגיעה אלינו. לבד מהקרנות סרטים, הקולנוע אף משתלב היטב בתחומי תרבות אחרים, למשל הקרנת סרט על סופר ושיחה עם במאי בימי שישי בבוקר, באירועים כמו ‘חודש הקריאה’.

“דוגמה נוספת – לקראת מיזם ‘הבתים הפתוחים’ של האמנים וכמחווה חגיגית אביבה נענתה ברצון לקיים מפגש של אמן וקולנוע עם סרט על הצייר אורי ליפשיץ. כדאי לציין שאנחנו כרגע בדרך להפוך לסינמטק; אנחנו עומדים בקריטריונים שלו וצריכים להוכיח רצף של שלוש שנים. לאחר שתי שנות פעילות, אנחנו בדרך לשם.

דוגמה נוספת: לקראת יום השואה – אמנים מקצרין פותחים תערוכה חדשה בלובי היכל התרבות ויוקרן פעמיים הסרט ‘הבן של שאול’. בדרך זו אנשים באים לסרט בהיכל התרבות, וגם ייכנסו לחוויה דרך הלובי של היכל התרבות.

“אני מקיימת שיתופי פעולה עם טניה איתן, אנחנו יוצרים מפגשים של ניצולי שואה וילדים, למשל עם משתתפי תכנית ‘ניצוצות’ ו’חינוך לפסגות’ שיבואו למפגש בלובי היכל התרבות. אפשר היה להעביר את המפגש לבית הספר, אבל חשוב להרגיל את הנוער ואת הציבור לכך, שקורים דברים בהיכל התרבות.

“דוגמה נוספת היא האירוע שקיימנו לכבודו של יוסי גמזו עם בתי הספר. תהיתי מה יחבר אותו לילדים – ובחרנו בסיפור הילדות שלו. לקחנו את החוג לתיאטרון שפועל במסגרת ‘קרן קרב’, את מאיר בובק עם תיאטרון הבובות שלו ואת ‘סינקופה’ – קבוצת המנדולינות הנפלאה של בית הספר. יצרנו מצגת יפה ובלובי האולם הוצבה תערוכה עם מאות ציורים מבתי הספר בעקבות יצירתו. העלינו שני מופעים לתלמידי בתי הספר ולהורים, בסוף כל מופע ניתן גם שי ליוסי גמזו. אלה בדיוק הדברים: יש אירוע או מופע, אפשר לארגן שהתלמידים יעבדו חודש לפני בתחום הציור, הכתיבה, המוסיקה.”

עד כמה את מוגבלת בהגשמת השאיפות שלך מבחינת תקציבית למשל?

“למעשה, אין גבולות, אבל אני גם משוטטת בלילות באתרים של ‘קול קורא’ לקבלת תמיכות. למשל, מצאתי ‘קול קורא’ להצגת ‘פרינג” ושאלתי מיד את ניר פרידמן במאי התיאטרון הקהילתי, אם מתאים לו, אם אפשר להעלות זאת חוץ מהתכנית שקבענו לתיאטרון קהילתי, והוא השיב בחיוב. גם התמיכה בצעדה שקיימנו מהמכינה לגן מיקולוב הגיעה מתקצוב חיצוני.”

גם טיולים בתחום שלך?

“כן, למשל ‘שבת בשביל ישראל’. צריך פשוט להגדיל ראש, אבל אני רואה את הדברים רחב יותר: אפשר לקיים גם הרצאות בהקשר זה, לא ללכת הביתה ולהתראות, אלא להעשיר את זה כל הזמן. פשוט לעיתים – אין מי שירים את הכפפה. אנחנו קוראים לאנשים להוביל יוזמות, דלתנו פתוחה להקשיב, לשמוע, לנסות ולהביא בשמחה. אני רק אדם אחד, אני לא יכולה לחשוב על כל תחום.”

משתפים פעולה

בואי ונוציא את התרבות ממבנה המתנ”ס, מה מתחולל בשכונות?

“העמדנו למשל תערוכת פעמונים ממיחזור, מלווה בכרזה גדול בשפות ספרדית, רוסית ועברית בפתח טיילת ‘גמלא’, עשינו שם הפנינג ובסיום נתרמו הפעמונים למועדונית ולגן ילדים נוסף.

“בחופש הגדול, חודשי יולי-אוגוסט, המתנ”ס באמת יוצא החוצה. בתחום הספורט בהובלת חיים אלטיט, נפתחים מגרשים מוארים ומתקיימים טורנירים של הורים וילדים; ‘הפיאצה’ ממש מתעוררת בכל יום חמישי למופעים וליריד אמנים. ברובעים ‘נווה’ ו’אפק’ יש שטחים גדולים, בהם אנחנו הולכים לבנות יצירה לילדים. לצד ה’קצרילי’, יוצבו מתנפחים ופינות יצירה לילדים, גם קבלות שבת יהיו בשכונות. ”

מה עם יציאה לציור ופיסול בנופים הנפלאים כאן?

“החברה לפיתוח קצרין בראשות אורן משולם, עובדים כבר שנתיים על תכנית ובימים אלה היא יוצאת לפועל. בגב אזור התעשייה, לצד הפארק, הכינה החברה משטח עם עמדות חשמל ומתקנים נוספים שיאפשרו לכמה פסלים לעבוד במקביל, אני חושבת שכבר הקיץ נוכל להתחיל לפסל שם.

אירוע ארצי לציירים דורש תקצוב והכנסה לתכנית העבודה, זה לא רק להביא אנשים ולומר – בואו תציירו.”

אולי שיתוף פעולה עם שכנינו הדרוזים ינמיך עלויות?

“כן, פניתי למועצה הבריטית לתרבות, יש להם תמיכות בפרויקטים משותפים ערבים-יהודים וקיבלתי תשובה חיובית לתמיכה בפעילות עם הדרוזים. זה משהו שונה, זה לא אירוע אלא תהליך, והמועצה הבריטית אכן נענית לסייע.”

אבל שיתוף פעולה, קודם כל עם מתנ”ס גולן, לא?

“שיתוף הפעולה איתם מדהים, בזכותו אנחנו מצליחים להביא תיאטרון; ‘הבימה’ מופיעים אצלנו ביוני, זה לא מובן מאליו, כי מחירי ההצגות גבוהים. יצרנו את סדרת ההצגות עם ‘תרבות ישראל’, בחרנו אותן יחד עם גליה מצא, מנהלת התרבות במתנ”ס גולן ותושבי הגולן מצביעים ברגליים. הם באמת באים.

תחום נוסף משותף עם הגולן הן כל הקבוצות הייצוגיות שלנו בריכוזו של חיים אלטיט ורכז הספורט המקביל.

“עוד קצת על שיתופי פעולה: בכל שנה מתקיים שבוע חלל על שם אילן רמון. דן כהן, תושב הגולן שעובד בסוכנות החלל הישראלית, פנה אלינו בשנה שעברה לקיים אירוע ומאז אני מחבקת אותו בחום והוא מחבק אותנו כי אנחנו נותנים לו את המקום. הבאנו גם את ג’ו שהציב טלסקופים בהתנדבות וללא עלויות בשיתוף עם בית ספר שדה גולן. זה מדהים, רק צריך לעורר, זה מה שאני מרגישה שהתפקיד שלי – לעורר ולעשות את הדבק המחבר הזה. יש גם ‘מדע על הבר,’ של המכון לחקר הגולן וקצרין בתוך זה.”

 

מגזרים רבים, שפות שונות

איך אתם פועלים כצוות?

“גילי פורת, מנהל המתנ”ס, הוא אדם נפלא, שמאפשר לרכזים לנסות להתפתח, לבדוק, למעוד בעצמם, נותן גב אמתי ומכין את השטח כך, שכולם יוכלו לעבוד עם כולם. הרכזים עובדים בשיתוף פעולה מלא: תחום הנוער עם התרבות, עם תרבות תורנית, גיל הרך עם הספורט. מאוד נעים כך.

“כדאי להזכיר שיש כאן קבוצות תיאטרון רבות – תיאטרון קהילתי, תיאטרון אידיש, תיאטרון רוסי, תיאטרון חיבוק. את תיאטרון האידיש הגשתי השנה להציג בפסטיבל בנווה יוסף בחיפה בקיץ, אנחנו מחכים לתאריך ונדווח על כך.

“אני מאוד גאה בחבורת הזמר שלנו בהדרכת אריה ברכה, בשיתוף עם אנשי היישובים. בפסח הם יופיעו בערב מקהלות וחבורות זמר בהצדעה ליוצר חיים אגמון בבית שאן, לאחר שהיו בעין גב בשנה שעברה. בחודש יוני נארח בהיכל התרבות בקצרין כנס חבורות זמר ואני רוצה להזמין את מירי שדה, מראשוני קצרין והיום מנצחת על שתי מקהלות של ערבים-ישראלים. כל החבורות יהיו כאן יום אחד, ונשוויץ במה שיש לנו.

“לקראת שנת ה-39 לקצרין נעמיד תצוגת רחוב חדשה, בה יוכלו יוצרים לראות ולהראות – אדריכלים בתלת-מימד, ציירים, משוררים וכותבים. כל אחד – כיצד הוא מרגיש לגבי העיר לקראת שנת ה-40 להקמתה.”

יש כאן קהילות ומסורות רבות, דוברי שפות רבות, איך דואגים לכולם?

“בשנה שעברה אם שמת לב, הבאתי סרטים ארגנטינאים, אני רוצה להביא סרט צרפתי ולעשות בלובי משהו בהתאם. שימור המסורות של התושבים בהחלט בתכניות, במיוחד עכשיו, כשאולסיה התחילה בתפקיד רכזת תרבות של עולים. היא עובדת עם העולים מאוקראינה, הם עשו ערב תה יפהפה, אליו הגיעו כל העולות החדשות בלבוש מסורתי, מזגו מסמובר והגישו בדרך טקסית, עשו תחרות בלינצ’סים, היה ממש יפה.

מגזרים רבים יש בקצרין ואף ביישובי הגולן מתעניינים בשפת האידיש, לכן אנחנו מקדישים לה תשומת לב מיוחדת ובודקים עכשיו עם אביבה את האפשרות להביא סרטים בשפה זו, כולל תרגום לעברית.

“אגב שימור מסורות, הזמנו את הזמרת הנפלאה מורין נהדר עם מופע פיוטים פרסים, ו… לא באו, חוץ מכמה תושבי כפר תבור וצפת. התביישתי, הרי הזמנתי אנשים אישית… אם יש חששות לפני אירוע – אלה בדיוק החששות.

אבל כמובן – צריך להמשיך, להביא ולהתמיד. יחד עם כך – אנשים כבר אומרים: די, אין לנו כבר כספים להוציא על אירועים שאתם עושים’.”

אתם ממש מציפים אותנו, כל יום אירוע או סרט?

“נכון, כמעט כל יום ולפעמים שני אירועים במקביל. ערב אחד התקיימה באולם הצגה למנויים ובספרייה – מפגש סופרים, אשר מתקיים כבר 14 שנים ומגיעים אליו מצפת, מקיבוצי הגליל, וזה מרגש.

אפשר להזכיר כי הספרייה גם היא נמצאת היום בתחום ניהול המתנ”ס, כך שזה בית אחד גדול.”

מתקרב יום העצמאות, כיצד תפתרו את בעיית הקהלים – הדתי והחילוני?

“השנה נכתוב בפרסום במפורש את זמן התפילה לשלום המדינה אשר תתקיים בתחילת הטקס והקהל הדתי יגיע עם ילדיו. לאחר מכן נפתח את הטקס עם השיר של כיתות א’ והמשואות, אותן ידליקו השנה נשים פורצות דרך בקצרין.

50 משפחות של עולים חדשים נקלטו בקצרין מאז חג העצמאות שעבר, אנחנו רוצים שגם הם יעלו עם דגלים. הרכב נוער חדש יופיע בערב זה לראשונה, אחריו להקת ‘אוברטון’, שנבנה לה רפרטואר שירי כל הזמנים. למחרת יש הצגה לילדים, ואנחנו אף מנסים להעמיד אירוע עבור העולים – משהו ארץ ישראלי, עם פלאפל, פיתות, כובעים של פעם.”

מה את מבקשת מראש העיר כחידוש לחודש האביב?

“לאור מה שהוא עושה קשה לי לדמיין. אנחנו לפני ‘פסטיבל שיר השירים’ המדהים שיתקיים בחול המועד פסח, עם זמרים מהשורה הראשונה בארץ. יש לדימי דאגה עצומה לתיירות בקצרין, לכן באמת קשה לי לבקש משהו מיוחד. אבל אני מבקשת לחזק את ידיו. זה כן, באמת לפרגן לו ולהגיד כמה שאנחנו מעריכים את פועלו.”

 

משפחה

עדה נשואה לאורן ואם לשלושה – הבנות חמד ובת-חן והבן אביחי. חמד היא מתאמת לוגיסטיקה במי עדן, ובת-חן תלמידת כתה ה’, שאוהבת קולנוע וצילום, הודות לגן יעל אדרי, הגן המצלם הראשון.

“אביחי בן השש הוא בספקטרום האוטיסיטי”, ממשיכה סימוניץ, “אני מקוה מאוד שתיפתח כאן בקצרין כיתה עבורו ועבור חמשת הילדים הנוספים. חשוב לי לכתוב שזה משפיע עליי מאוד, בסבלנות שלי, בראייה שלי על אנשים, על החיים, על הרעשים.

“אני מתנדבת בהנהגת הורים בממ”ש – משפחות מובילות שינוי לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיסטים, ובעלי מוגבלויות אחרות. אנחנו מקיימים פעילויות לכל בני המשפחה של הילדים הללו – אחים והורים. נכנסנו לארגון ‘קשר’, אשר לקח על עצמו להביא לחיזוק מעמדם של ההורים והמשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים, לקדם זכויות, לפתח שירותים למשפחות ולעודד תקשורת חדשה עם השלטון. הם פרשו עלינו את חסותם, מדי שנה הם מקיימים כנס ובשנת 2017 הוא יתקיים בהיכל התרבות בקצרין. אני נמצאת בקשר עם אביטל גולן ואהובה ממחלקות הרווחה של קצרין והגולן, עם הורי הילדים, הודות לתפקידי אני יכולה ליצר את הקשרים עם גופי התרבות ולהביא אירועים מתאימים.

הודות לבני אביחי למדתי רבות על איפוק, על כך שאין כאן ועכשיו, יש דברים אחרים.”

 

 


SU
MO
TU
WE
TH
FR
SA
28
29
30
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
1
אירועים שיתקיימו ב 30th אפריל
אירועים שיתקיימו ב 1st מאי
אירועים שיתקיימו ב 2nd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 6th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 9th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 10th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 11th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 12th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 14th מאי
אירועים שיתקיימו ב 16th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 17th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 18th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 19th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 20th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 22nd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 23rd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 24th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 25th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 26th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 27th מאי
אירועים שיתקיימו ב 28th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 29th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 30th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 31st מאי
No Events









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?