סם באום עלה לארץ מאנגליה והתגייס לנח"ל. רבקה עלתה גם היא מאנגליה ממניעי ציוניים. בארץ נפגשו, התאהבו אחד בשני וביין. זה נגמר ביקב בוטיק בשעל, או כמו שאומרת רבקה: "החלום שלנו זה שאנשים יביאו אתם בקבוק של באום לכל אירוע משמעותי בחיים שלהם. ככה אנחנו נוכל להיות חלק מהסיפור חיים של העם והארץ"
צילום: אלעד ברמי
זהו סיפור ציוני יפה ומרגש על אהבה ויין. רבקה וסם באום עלו לארץ מלונדון בגיל 18, כל אחד מהם הגשים חלום ועלה לבדו. היא – ישר לשירות לאומי ב"שערי צדק" והוא התגייס לנח"ל. באמצע השירות הצבאי שלו, הם הכירו. את הדייטים היו עושים בבר יין ירושלמי, אקט סמלי למה שיהפוך לחלק משמעותי מחייהם. שעות ישבו שם על הבר עם כוס יין ודיברו ושיתפו בחלומותיהם. כבר באחת השיחות הראשונות שלהם, סם אמר לרבקה שיום אחד הם יעברו לגור ברמת הגולן והוא יהיה חקלאי ויהיה להם סוס והם ייצרו יין. רבקה מספרת לי שהתאהבה בסם וביין, בו זמנית, די מהרגע הראשון.
לא עברו שנים רבות והחלום הפך למציאות. כיום, הם גרים במושב שעל, שבצפון הגולן ומייצרים יין ביקב הקטן והמשפחתי שלהם, שמספר את הסיפור שלהם.
איך הכול התחיל? כשסם היה בקורס קצינים בדרום, הוא ראה כרמים יפים וחשב לעצמו שביום שישתחרר מהצבא, וכבר לא יגן על הארץ, הוא רוצה לעבוד את האדמה. אחרי חמש וחצי שנות שירות בקבע, כשהם מתגוררים ביישוב אפרת, הוא החל לעבוד באריזות יין ביקב "קסטל" ובהמשך, עבר לעבוד בכרמים. אחרי שנתיים של עבודה כסגן כורם, הוא התחיל לעבוד ככורם. אבל אז הוא חשב לעצמו שבעצם הוא נמצא בכרם ואין הזדמנות להתנסות יותר בייצור יין.
כדרכם של חלומות שממש מחכים להתגשם, הוא שמע על יקב בוטיק שנסגר ובהתייעצות עם רבקה, הם הוציאו את כל חסכונותיהם וקנו את הציוד ליקב. במחסן כתר קטן, בחצר הבית שלהם באפרת, הם החלו בניסיונות לייצר יין. רבקה הבינה מיד שמדובר ביין איכותי וטוב ושהאיש שלה פרפקציוניסט ומקצוען שצריך שהכול יהיה מושלם בדרך ליין שלהם. היא מיד החלה לעמול על יצירת מותג ליין. כשבקבקו את הבקבוקים הראשונים בהתרגשות, היא חשפה את המיתוג היפהפה המספר את הסיפור שלהם.
יקב משפחתי Family Baum Winery
200 הבקבוקים, שיצרו בשנה הראשונה, חולקו לחברים ולמשפחה. בשנה השנייה, הכפילו את הכמות ואז בשנה השלישית רגע, אחרי הבציר, פרצה המלחמה. סם התגייס לחצי שנת מילואים ורבקה מצאה את עצמה עובדת כאחות, מטפלת בבן שלהם ומייצרת 600 בקבוקי יין. חצי שנה שסם בעזה כמפקד במילואים של פלוגת חי"ר של שריון והיא בבית מייצרת את היין.
תקופה מורכבת ולא פשוטה שגרמה להם להבין שהחיים הם כאן ועכשיו וגם לקבל את ההחלטה לעבור לגולן. ככה, בקיץ של 2023, בסוף חודש יוני, ביום וחצי של חופש מהמילואים, הם עברו לשעל ומאז הם כאן. סם הולך וחוזר לעזה כמ"פ במילואים ורבקה מתפעלת את היקב וגם יצאה ללימודי יינות במקום סם, שנרשם ללימודים, אבל המילואים שינו לו את התכניות.
בקיץ הקרוב, הם יטעו 14 דונם של ענבים בשעל. זה יהיה הכרם הראשון שלהם והוא יהיה בגולן ויחזק את אחיזתם פה. אז הסיפור של הזוג היפה הזה שעלה מלונדון לארץ ממניעים ציוניים והגשים חלום של הגנה על הארץ ועבודת אדמה מספר את סיפור האהבה שלהם אחד את השני וגם ליין, לעם, לאדמה ולארץ ישראל.
"כל אחד יכול לייצר יין", משתפת אותי רבקה, "אבל מה שמיוחד ביין שלנו זה שהוא מסמל משהו עמוק. באנגליה, כמעט שכבר אין חקלאים יהודים ובשבילנו, ההתעסקות בחקלאות מאפיינת את החזרה לאדמת ישראל, עם יין אדום אלגנטי, מענבי הגולן, בלנד של סירה וקריניין, אנחנו נותנים לפרי לדבר בעד עצמו, עם כמה שפחות התערבות. אנחנו שמחים להיות חלק מקהילת אנשי היין הישראלי ובמיוחד של הגולן. החלום שלנו זה שאנשים יביאו אתם בקבוק של באום לכל אירוע משמעותי בחיים שלהם. ככה אנחנו נוכל להיות חלק מהסיפור חיים של העם והארץ".
