מיקי נירון
משפחת שגיב מאבני איתן, משפחת כהן משעל ומשפחת גולדברג מעין זיוון, כולן פחות משנתיים בגולן, מספרות על התחלות חדשות, על הפגישה עם אנשים חמים, מסבירי-פנים ורגועים אותם הכירו בגולן, ועל ההשתלבות במקום הכי רחוק מהמרכז
תשע”ה כמו קודמותיה המשיכה את מגמת הקליטה והצמיחה שמאפיינת את הגולן בשנים האחרונות. החזון שבמסגרתו ייקלטו בשנים הקרובות, מאות משפחות לנחלות ולהרחבות הקהילתיות במקביל, מגשים את עצמו ובגדול. משפחת שגיב מאבני איתן, משפחת כהן משעל ומשפחת גולדברג מעין זיוון פותחות את שנתם השנייה בגולן כשהן מאושרות מתמיד.
משפחת כהן הגיעה למושב שעל מקיבוץ בחן באזור עמק חפר, בזכות סופשבוע במושב אודם לפני כשנתיים שבו נדלקו על האזור. ענת, גננת בהכשרתה, התחילה לעבוד לאחרונה בפעוטון של קיבוץ להבות הבשן ואבי, קצין בשירות בתי הסוהר, משרת בכלא קציעות בדרום בתפקיד מנהל משאבי אנוש. יחד עם יהלי (בן 7.5) ואוריה (בן 3.5), המשפחה התחילה קליטה בקיבוץ אל-רום, אך הדבר לא הסתייע מסיבות טכניות והוצע להם להגיע למושב שעל. “נפגשנו עם עדי מלכה וצוות הקליטה ומיידית התאהבנו במקום.” מספר אבי: “תוך שנתיים בנינו את בית החלומות שלנו ואין מאושר מאיתנו. התאהבנו בנוף המדהים, בשקט הפסטורלי, האוויר הצח ובעיקר באנשים הנפלאים של המושב – אנשים אוהבי הזולת, צנועים, מלאים בחום ושפע אשר קיבלו אותנו בצורה מדהימה, בכל יום הגיע תושב אחר עם מתנה לבית היפה שלנו.”
האם אתם ממליצים לזוגות נוספים לעשות בחירה דומה לשלכם ולעבור לגולן?
“אני בהחלט ממליץ בחום להגיע לרמת הגולן – נוף מדהים, איכות חיים נדירה ובעיקר אנשים נפלאים ופשוטים. כאן ביתנו ונראה כי גרנו כאן מאז ומעולם. אני מאחל לתושבי הגולן בשם משפחתי שנה של רוגע, התחלות חדשות, שנה של קליטת תושבים חדשים ובעיקר שנה של אהבה לאדמה, למקום ולמדינה.”
עמיחי ודקלה שגיב הגיעו השנה לאבני אית”ן מהיישוב אלעזר בגוש עציון עם חמשת ילדיהם – אלעד (בן 9.5), אלון (בן 7.5), שיר (בת 6), יהונתן (בן 3.5) ועציון (בן שנתיים). עמיחי הוא מנהל תמיכה טכנית במחשבים שנאלץ להתפטר לאחרונה ממשרתו בירושלים ודקלה עוסקת באיור, גרפיקה וכתיבת ספרי-קומיקס לילדים.
“החיים פה מתנהלים בקצב אחר מאשר הטירוף שבמרכז,” מסבירה דקלה את הסיבה העיקרית למעבר: “גם בגוש-עציון רגוע מאוד ו”כפרי” אבל לא כמו כאן. החלטנו לבחור את החיים שלנו ולא להתגלגל איתם. כמובן שכולם שואלים “מה עם עבודה?” וזה מעסיק אותנו, אבל חשוב לנו להבחין בין האמצעי למטרה. הכסף והפרנסה הוא אמצעי להשיג יעדים, לא המטרה בפני עצמו. בדקנו בכמה יישובים בגולן שמאוד מצאו חן בעינינו, אבל בשום-מקום לא היה דיור זמין ופנוי. למעשה, גם באבני-איתן לא היה מקום, אבל כאן הם היו כל-כך מסבירי פנים ומזמינים, שקודם-כל קיבלו אותנו ליישוב ורק אח”כ גילו לנו שגם כאן אין מקום. בנס מצאנו משהו שמתאים לנו, רגע לפני תחילת הקיץ.
התאהבנו ביישוב ברגע שנחתנו כאן עם ההובלה ועד עכשיו אנחנו לא מפסיקים להתפעל. בשנייה שהחנינו את האוטו, ועוד לפני שההובלה הגיעה, יצאה אלינו השכנה עם מגש עוגות. במסגרות החינוך, ההתאקלמות קצת פחות ‘פסטורלית’ אבל יש לנו סבלנות והבנה שזה לוקח זמן לרכוש חברים, גם לנו וגם לילדים. אנחנו לא מאמינים בחברויות “אינסטנט”, אבל זה עוד יקרה.
כשהחברים בגילכם שואלים לגבי החיים כאן מה אתם אומרים?
אנחנו ממליצים לאנשים לעשות חשבון עצמי. לבדוק אם טוב להם והם נמצאים במקום שבו בחרו להיות או שהם פשוט “זורמים עם החיים”. כל אחד שיהיה במקום שעושה לו טוב. יש אנשים שצריכים את האקשן של תל-אביב ושהכל יהיה זמין ומיידי ופרנסה בשפע. אנחנו חיפשנו משהו אחר. חשוב לציין שהמרחק מהמשפחות שלנו הוא לא ההעדפה שלנו והוא לאו-דווקא פשוט.
איך השתלבתם ביישוב מאז שעברתם?
עוד אין לנו פה “אחים” אבל אנחנו מרגישים פה מאוד בנוח ועבר עלינו קיץ מקסים. מלא טבע ושלל עיסוקים ואירוחים. אנחנו מרגישים ממש בסיפור “דירה-להשכיר” – הדירה קטנה ממה שהיתה לנו באלעזר אבל השכנים ממש ממש טובים בעינינו.
מה תרצו לאחל לתושבי הגולן לקראת ראש השנה?
שימשיכו להיות מקסימים, חמים, מסבירי-פנים ורגועים כמו רוב האנשים שפגשנו כאן. שיהיה לכולנו שלו ורגוע גם מהשכנים מחוץ לגדרות. שיתמלאו משאלות לבבות כולם לטובה ושיוסיף להיות שפע של מים, פרנסה, בריאות ואושר.
משפחת גולדברג – עירית שעובדת בתיירות עין זיוון, אלון קצין משטרה, נועם ושירה (ושני כלביהם לואי ופיץ) עברו השנה לעין זיוון מבת ים.
“בעלי שנים מדבר על כך שהוא רוצה לעבור לגור בצפון”, מספרת עירית על ההחלטה לעבור לצפון הגולן: “אבל אני לא רציתי כי פחדתי שלא תהיה לי עזרה עם הילדים והמרחק מהמשפחה. בחג החנוכה בשנה שעברה, הצטרפתי לאחותי שספרה לי על כנס התיישבות בגולן ושם בדקנו אפשרויות למעבר. בכנס פגשנו את מיקי ונטלי חן מעין זיוון, התרשמנו מאוד והחלטנו שזה הדבר הכי נכון לעשות – לעבור לגור בגולן.”
איך התמודדתם עם השינוי הקיצוני משם לכאן?
החלטנו שנמאס לנו מהמרדף הבלתי פוסק בחיי העיר. מהרעש, מהלחץ, מחוסר העצמאות של הילדים שלנו כשכל יציאה שלהם מהבית כרוכה בהסעה או בהשגחה שלנו והחלטנו שהגיע הזמן לעשות את הצעד לחיים יותר טובים עבור ילדנו ועבורנו. שבוע לאחר מכן נפגשנו עם מיקי ברקוביץ בעין זיוון והתרשמנו מהקיבוץ מהשקט וכמובן ממזג האוויר המדהים. מרגע הפגישה וההחלטה שלנו, התחלנו פשוט לפעול לקראת המעבר ובחודש יוני הגענו לעין זיוון. כיום אנחנו בשלבי תכנון הבית החדש שלנו בהרחבה, בעלי עובד במשטרת ראש פינה ואני השתלבתי בתיירות עין זיוון.
איך המעבר השפיע על חיי המשפחה שלכם?
אנחנו חושבים ששינוי איכות החיים למשפחה בכלל ולילדים בפרט הם הסיבות להמלצה למעבר שעשה לנו רק טוב ואין יותר מאושרים מאיתנו. למרות המרחק מהמשפחה קיבלנו מהם פרגון מלא. אנחנו מאחלים לכל תושבי הגולן ולתושבי עין זיוון בפרט שנה טובה והתחלות חדשות מתוקות ונפלאות.
