הוא דובר המועצה המקומית קצרין, הצעיר בישראל. מחויב לעבודה "מהרגע שיוצאת השבת ועד הרגע שנכנסת השבת". אין לו ספק שבעוד 20 שנים מהיום, ילמדו על "מודל קצרין". האורח שלנו לשבת הוא נועם ברדא, מקצרין
קצת על עצמך
"נועם ברדא. ממש לאחרונה חגגתי יום הולדת 27, נשוי ליובל, האחת והיחידה. אני בן למשפחה שורשית בקצרין. אימא שלי, מלי, פונתה עם המשפחה מימית בסיני והגיעה לכאן בגיל צעיר מאוד. היא הכירה את אבא שלי והם החליטו לקבוע את ביתם בקצרין. אבא שלי, בני, זמר שביצע את המנון קצרין, שכתב עבורו אחד הגדולים של המוזיקה הישראלית, אהוד מנור ז"ל. אחי הקטן בדיוק התגייס השבוע לצה"ל, כך שהיום אף אחד מאחיי לא נמצא כאן, אבל אני בטוח שזו תקופה של בינתיים. בסוף, כולם רוצים לחזור לקצרין, לפחות לפרק זמן מסוים".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בקצרין. אני מניח שמי שנולד וגדל פה כמוני, יזדהה מאוד עם המילים – 'האדמה בקצרין מיוחדת'. זה הופך את המקום למיוחד. קצרין נמצאת בשנים קריטיות לעתידה וכיף להיות חלק מהנבחרת המצוינת שמובילה את היישוב קדימה. קצרין היא יישוב העתיד. אין לי ספק שבעוד 20 שנים מהיום, ילמדו על 'מודל קצרין'. מצד אחד, יישוב קהילתי, חם בעל מרחב כפרי והמצד השני, יישוב שרוצה כל הזמן להתפתח, להתחזק ולספק מעטפת שירותים מיטבית בכל רובד".
מגורים?
"קצרין. כשהתחלתי את תפקידי כדובר המועצה, למרות שלל האתגרים, החלטנו להעתיק את המגורים מהמרכז לקצרין. אשתי, במקור היא מראשון לציון. עם זאת, היה לה קל מאוד להתאהב בקצרין. האוויר, הנופים, השקט, השלווה, הקהילה. רבים היתרונות שיש בגולן, בכלל ובקצרין, בפרט".
עיסוק
"דובר המועצה המקומית קצרין. מגיל צעיר מאוד, העיסוק בתקשורת וביכולת להשפיע ריתק אותי. אני עוסק בתקשורת, באופן פורמלי, מגיל 13. התחלתי את דרכי כעיתונאי ספורט, בין היתר כאן, ב'שישי בגולן', ככתב מדור הספורט. הרגשתי שאני מצליח לנפץ תקרות זכוכית כל הזמן והתאהבתי במקצוע. הייתי הצעיר ביותר לפרסם טור במגזין אתר ערוץ הספורט וכמה שנים מאוחר יותר ועד היום, אני מחזיק בתואר הלא-רשמי של הדובר הצעיר ביותר בישראל.
"למרות תקרות הזכוכית, השתדלתי ועודני משתדל ללכת בדרך הקלאסית. למדתי תואר ראשון בתקשורת באוניברסיטה הפתוחה ובשבוע הבא, אתחיל את התואר השני שלי בתקשורת, באוניברסיטת בר אילן. אני חושב שאחד הדברים הכי משמעותיים שאני יכול לומר, דווקא לבני גילי, או לצעירים ממני, הוא שהגיל הוא יתרון. תעבדו קשה, תהיו מיוחדים בדרך שלכם. זה אומנם נשמע קלישאה, אבל מי שמתמיד ועובד קשה, יראה תוצאות".
מה עשית קודם?
"במשך קצת יותר משנתיים, שימשתי כדוברו ויועצו האישי של ראש המועצה המקומית גדרה, יואל גמליאל. ב-7.10.23, הוקפצתי לחמ"ל בגדרה, לאחר שהיישוב ספג פגיעות ממטחי הרקטות והטילים. הייתה שגרה מאוד אינטנסיבית ולא ברורה ושהיתי שעות ארוכות בחמ"ל. חמישה ימים לאחר מכן, גם אליי הגיע צו 8 וגויסתי ליחידתי, יחידה מיוחדת בחיל האוויר, לשירות מילואים ארוך ורציף בן שנה, שנמשך עד ליום בו התחלתי את תפקידי במועצה המקומית קצרין".
איך נראה יום שישי שלך?
"ימי השישי שלי מגוונים. ראשית, אנחנו מקפידים מדי יום שישי להקיף את עצמנו דרך קבע במשפחה האהובה שלנו. המנהג שלנו הוא 'שבוע-שבוע'. שבת בקצרין, עם הוריי, שבת בראשון לציון, עם הוריה של יובל. בתקופות מתוחות, כמו במהלך 'חיצי הצפון' ו'עם כלביא', היה קשה לקיים את המנהג, אבל בשגרה, אנחנו מקפידים עליו. כמו בכל בית יהודי, יום שישי מתאפיין בניחוחות המיוחדים של שבת – התבשילים, המאכלים והשירים אתם אנו מקבלים את השבת".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"אני לא אוהב לגוון בשישי בערב. בכל שבוע, שולחן השבת מתמלא בעשרות סוגי סלטים, לרבות סלטים שרק אימא שלי יודעת להכין, לצד חלה חמה ודג חריימה בגרסה קצת שונה, גרסת 'ברדא'. לשמחתי, יובל וחמותי, רחל, מכינות גם הן את האוכל הכי טוב שיש, כך שאנחנו שומרים על הקו המאוד מדויק ומרובע שאנחנו אוהבים ורגילים אליו בימי שישי".
זיכרון ילדות משבת
"בית הספר 'גמלא' הישן, 12:30 בצהריים, מגרש הכדורגל המקורה, עשרות ילדים, נערים ובוגרים משחקים כדורגל. במשך שנים ארוכות, עד שנסגר המגרש למשחק כדורגל, היינו הולכים מדי שבת, יחד עם אבא שלי, לשחק כדורגל עם כל קצרין במגרש. זו הייתה האטרקציה שהיינו מצפים ומחכים לה מדי שבוע, שרק תגיע השבת, שרק נגיע למגרש. נוסטלגיה".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"'שישי בגולן', קודם כול, להבין אם פספסתי משהו שהתרחש במרחב קצרין והגולן, בשבוע שחלף. כשאני קורא ספרים, הם בנושאי גיאופוליטיקה, תקשורת והיסטוריה, בעיקר של עם ישראל, אבל לא רק. יש ספרים רבים, מעניינים וטובים בתחומים הללו. ספר מומלץ: אני אמליץ על שני ספרים שבעיניי ידברו כמעט לכל ישראלי ואפילו יושבים אצלי במשרד. הראשון הוא 'מלחמת הצללים', של יוסי מלמן ודן רביב, שעוסק במוסד ובקהילת המודיעין הישראלי והשני הוא 'הלוחמים פשטו עם שחר', של מיכאל בר-זהר וניסים משעל, שעוסק במבצעים המיוחדים של צה"ל. ספרים מרתקים".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"מהרגע שיוצאת השבת ועד הרגע שנכנסת השבת, אני מחויב לעבודה. קיבלנו במתנה 25 שעות מיוחדות ומדויקות, בהן אני מקפיד על מנוחה אמיתית, לצד זמן איכות עם אשתי ומשפחתי היקרה. זה הדבר הכי כיף שיש. אנחנו קוראים לזה בבית 'שבת ללא מחשבות'. או בשפת העם, 'שבת מנוחה'. אמיתית וטובה".
עם מי היית רוצה לשבת לקפה?
"האמת, שכאיש מקצוע, נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, הוא הדמות המעניינת ביותר, בגלל הסטטוס התקשורתי, בגלל המנהיג המרשים והסוחף שהוא ובעיקר בגלל שאני בטוח שניתן ללמוד ממנו הרבה על תדמית.
"אבל למרות כל מה שאמרתי, אני לא אבחר בו, אלא בכריסטיאנו רונאלדו, שהוא גיבור הילדות שלי. אומנם הוא כדורגלן ולא איש ציבור, אבל כאדם וכספורטאי, ההשפעה שלו חוצה גבולות ומגזרים. הערכים שהוא מייצג מלווים אותי ואת מי שמעריך אותו בכל צעד ושעל – האמונה בדרך, המחויבות, המקצוענות והעבודה הקשה. אלה ערכים שאני מזדהה אתם מאוד ומשתדל להביא אתי בכל יום לעבודה. דרך אגב, אני בטוח שהיינו מסתדרים היטב ומסכימים על כוס קפה ללא סוכר".
מה עושה בשעות הפנאי?
"זה אולי יישמע מצחיק, אבל אני כמעט ולא מכיר 'שעות פנאי'. בדרך כלל, עובד על מיזמים חדשים. כשיש באמת זמן של פנאי, אנחנו פותחים בירה, שמים נתח בשר טוב על הגריל, או במעשנה וצופים בכדורגל. אם שואלים אותי, עדיף שזה יהיה משחק טוב של ריאל מדריד, או נבחרת פורטוגל, כנראה שנהנה הרבה יותר מהחוויה".
איך השפיעה עליך המלחמה?
"אני חושב שכל בית בישראל פגש את המלחמה. איבדתי חברים יקרים ואהובים מהיחידה שלי, מהכיתה שלי בישיבה התיכונית חיספין ובכלל, שנה של מילואים שינתה את כל שגרת חיי. אבל עד כאן. אני אומר בכנות, זה קרה לעוד רבים וטובים במדינה. המלחמה, בדגש על השנה האחרונה, המתקפה האיראנית הראשונה, מבצע 'חיצי הצפון' ומבצע 'עם כלביא' משפיעים על השגרה בבית. יש את הקלישאה הזו שאומרת 'אל תביא את העבודה הביתה', אבל במקרה שלי, היא לא רק מגיעה הביתה, היא לפעמים הולכת לישון אתך.
"יש דריכות מיוחדת בעתות חירום ואני חושב שלא רק דריכות, אלא גם אחריות. אני יודע שהתושבות והתושבים סומכים על המידע שאני מגיש להם מדי שעה, גם בשעות הקטנות של הלילה. בהזדמנות הזו, רוצה לומר תודה ליובל, אשתי היקרה, שחיה את הרגעים הללו, תומכת ותמיד נמצאת מאחוריי, בכל סיטואציה".
מהו המוטו שלך בחיים?
"כריסטיאנו רונאלדו אמר: 'כישרון בלי עבודה קשה, זה שום דבר' וזה המוטו שלי. יש המון מוכשרות ומוכשרים, אבל כישרון בלבד לא מספיק. חייבים לעבוד קשה, לחשוב מחוץ לקופסה ולנסות תמיד להביט על המרחב ולשאול 'איך אני יכול להשפיע עוד?'".
מהו החלום שלך?
"שאלת השאלות. אני חולם תמיד להיות בעמדת השפעה. החלום שלי הוא להמשיך, להשפיע ולהגיע למקומות המשמעותיים ביותר מהם ניתן להשפיע. אם זה בדוברות, בדיפלומטיה, או בחיים הציבוריים".
מה אתה הכי אוהב בקצרין?
"את הבית. לא רק את ארבע הקירות שלי, אלא את תחושת הבית שקצרין מעניקה לי. גם בשנים בהם התגוררתי מחוץ ליישוב, כשהייתי מגיע לכאן, הרגשתי מיד את העטיפה המיוחדת הזאת שנקראת קצרין. זה הבית וגם אם בסופו של דבר עוזבים פיזית את הבית, הוא תמיד נשאר בלב. זו תחושה מיוחדת שלי ברמה אישית שיכולה להיות רק בקצרין".
מה אתה מאחל לעצמך?
"יש את האיחולים הברורים והמקיפים של בריאות, אושר, אך אנסה להתמקד. ראשית, שאהיה מוקף תמיד במשפחה היקרה שלי – אבא, אימא, אחיי דניאל, אריאל וידידיה, באשתי יובל ומשפחתה, גיל, רחל, עמית וטליה. בסוף, אין כמו משפחה ותודה לאל, אני זכיתי במשפחה מדהימה, שכל רגע לצדה הוא מתנה.
אאחל לעצמי שיהיו לי היכולות והכוחות להמשיך לעבוד קשה, להצליח וגם להשתפר בעבודתי באופן תמידי.
"אני חושב שגם בסיום אדגיש את זה: תמיד צריך לשאוף לעוד, ליותר. כששואפים, מגשימים. ממש עכשיו, סיימנו את תקופת החגים המיוחדת, אז עדיין אפשר לאחל לעם ישראל שנה טובה, מוצלחת, שחיילנו ישובו לשלום, שהפצועים בגוף ובנפש יזכו לרפואה שלמה ושהחטופים ישובו לקבורה ראויה ומכובדת באדמת ישראל".
