המצווה המרכזית של ראש השנה היא תקיעת השופר. מה צופן בתוכו השופר? היכן נכנסים שאר העניינים החשובים של ראש השנה כמו המלכת ה', יום הדין ועקידת יצחק?
המצווה על תקיעת השופר בראש השנה מופיעה בשני מקומות בתורה. בפסוק אחד נאמר: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם", (במדבר כ"ט, א') ובפסוק שני נאמר: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן, זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ", (ויקרא כ"ג).
מדוע בפסוק אחד נאמר "יום תרועה" ובפסוק השני נאמר "זיכרון תרועה"? עונים על זה חז"ל במסכת ראש השנה: "כתוב אחד אומר 'זיכרון תרועה' וכתוב אחד אומר 'יום תרועה יהיה לכם'! לא קשיא: כאן – ביום טוב שחל להיות בשבת, כאן – ביום טוב שחל להיות בחול", (ראש השנה כ"ט, ב'). כשהיום הראשון של ראש השנה חל בשבת, כמו בשנה זו, תיקנו לנו חז"ל שלא תוקעים בשופר, (על כן השנה נתקע בשופר רק ביום השני של ראש השנה), ועל זה רומז הכתוב: "זיכרון תרועה".
ותרועת מלך בו
הרב סעדיה גאון כותב שכל ענייני ראש השנה מקופלים בשופר: בעבר, כאשר מלך היה עולה על כס המלוכה, היו מריעים לפניו בחצוצרות. גם בימינו, מריעים בחצוצרות לאלופי צה"ל בעת כניסתם לתפקיד. ראש השנה הוא יום המלכת בורא העולם למלך על כל הארץ ועל כן אנו תוקעים לפניו בשופר, כמו שנאמר בתהילים: "בחצוצרות וקול שופר, הריעו לפני המלך ה'", (תהילים צ"ח, ו').
סיבה נוספת לשופר – בימים עברו, היו המלכים נוהגים לתקוע בחצוצרות לפני ביצוע צעד מלחמתי כלשהו. קול השופר הוא הכרזה על צעד חשוב בממלכה, על אירוע חשוב, או על משהו שהנתינים צריכים לשים אליו את לבם. ראש השנה הוא היום הראשון של עשרת ימי התשובה והשופר בא להכריז לנו שנשים לב ולזכור לחזור בתשובה בטרם יבוא יום הדין.
מעמד הר סיני
טעם נוסף שמביא הרב סעדיה גאון הוא הזיכרון למעמד מתן תורה. מעמד הר סיני נחרט בלב האומה ובמהלכו, נשמעו קולות השופר, כמו שנאמר בפסוק "וקול שופר חזק מאוד", (שמות י"ט, י"ט). במהלך תקיעת השופר, אנו נזכרים במעמד הר סיני ומקבלים על עצמנו את התורה מחדש בלב שלם ומקבלים עלינו עול מלכות שמים.
בנוסף לקבלת מצוות התורה, השופר מזכיר לנו את דברי הנביאים. דברי הנביאים נמשלו לתקיעת שופר. כפי שנאמר אצל יחזקאל הנביא: "וְתָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהִזְהִיר אֶת הָעָם", (יחזקאל ל"ג, ג'). בתקיעת השופר, אנו מקבלים עלינו גם את דברי הנביאים.
עקידת יצחק וחרדת הדין
אחד הטעמים המרכזיים ביותר לתקיעת השופר, הוא להזכיר סנגוריה מעקידת יצחק. קול השופר, העשוי מקרן של איל, מזכיר לנו את האיל שאותו ציווה ה' על אברהם להעלותו לעולה במקום בנו. השופר מזכיר לנו את מסירות נפשו של יצחק ומלמד אותנו עד כמה אנו צריכים למסור את נפשנו למען הבורא ואז בוודאי שניזכר לטובה לפני בורא העולם.
עוד טעם מרכזי בשופר הוא לעורר את חרדת יום הדין, את חשבון הנפש, כפי שנאמר בפסוק: "אם יתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו", (עמוס ג', ו'). דרכו של השופר להרעיד את נימי הלב ולהרטיטם. כך זה מעורר אותנו לחשבון נפש ולשוב אל ה' בלב שלם.
הצפייה לגאולה
סיבה נוספת שכותב הרב סעדיה גאון היא לעורר את העם לתפילה לבניין בית המקדש. כיצד השופר מעורר לתפילה על המקדש? כי כשאנו שומעים את קול השופר, אנו נזכרים בתרועת האויב שהסתער על בית המקדש שבירושלים והחריב אותו. בתפילתנו, נבקש מבורא העולמים על הגאולה ועל בניין בית המקדש.
השופר מזכיר לנו עוד פסוקים שמדברים על סימני הגאולה: "קָרוֹב יוֹם־ה' הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד… יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה", (צפניה י"ד, ט"ז). קול השופר מזכיר לנו להתכונן לקראת היום הגדול הזה. כמו כן, נאמר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים", (ישעיהו כ"ז, י"ג). השופר הגדול הוא שופרו של המשיח, שופר הגאולה. כמו כן, תקיעות השופר מזכירות לנו את תחיית המתים, כמו שנאמר: "כל יושבי תבל ושוכני ארץ, כנשוא נס הרים תראו ותקוע שופר תשמעו", (ישעיהו י"ח, ג').
הכול נמצא בשופר
יוצא אם כן שהשופר מקפל בתוכו את כל ענייני ראש השנה: המלכת ה', לעורר לתשובה וחשבון נפש, להזכיר סנגוריה מעקידת יצחק ועוד עניינים חשובים כמו מעמד הר סיני, קבלת התורה ודברי הנביאים, לעורר אותנו לתפילה ולעורר אותנו לגאולה.
נברך ונאחל לכולם, שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה. שנת גאולה וישועה, שנת שלום וביטחון, שנת אושר ושמחה, שנת בריאות טובה ופרנסה טובה, שנה שימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה ולברכה!
