ראיון לכבוד ראש השנה עם ראש המועצה המקומית קצרין, יהודה דואה – שנה של החלטת הממשלה הגדולה בתולדות קצרין, השקעות חדשות, תכנון לעשור קדימה וגם התמודדות אישית לא פשוטה. ריאיון חג עם ראש המועצה המקומית קצרין, יהודה דואה
ראש המועצה המקומית קצרין, יהודה דואה, מדבר על מבחן הביצוע של כחצי מיליארד שקלים, על התעסוקה והאקדמיה כמנועי הצמיחה הבאים, על השינוי בשירות לתושב, על השאיפה להפוך את קצרין לעיר המחוז של הגליל המזרחי וגם על השנה שהזכירה לו מה באמת חשוב. ריאיון מיוחד ל"שישי בגולן", לקראת השנה החדשה.
ראש המועצה, שלום, כשאתה מביט על השנה האחרונה – ציבורית ואישית – איך אתה מסכם אותה?
"זו הייתה עבורי שנה מאתגרת מאוד. ברמה האישית, עברתי אירוע מוחי קשה, חוויה מטלטלת ולא פשוטה. ברוך השם, בזכות המשפחה, הקהילה וכל מי שהיה לצדי, עברתי את זה בצורה טובה. היום, אני מרגיש מצוין, חזרתי לאיתני והאירוע הזה מאחוריי.
"כראש המועצה, אני חושב שזו הייתה השנה המשמעותית ביותר, מאז תחילת הקדנציה שלי ואחת השנים המשמעותיות בתולדות קצרין. אושרה החלטת הממשלה הגדולה ביותר שהייתה אי פעם עבור קצרין – תוכנית בהיקף של כמיליארד שקלים לקצרין ולגולן, שמתוכה כ-500 מיליון שקלים מיועדים ישירות לקצרין. בהמשך, אושרה גם החלטת קק"ל בהיקף של כ-60 מיליון שקלים לקצרין, עם השקעות בתחומי הדיור, החינוך למצוינות, קהילות הייטק, מרכזים שיקומיים, מרכזים קהילתיים ופארקים ציבוריים.
"במקביל, זו הייתה שנה של פריצות דרך בשטח. המלון הראשון בקצרין מתקדם, כפר קצרין נחנך לאחר השקעה של כ-45 מיליון שקלים, עשרות מותגים מובילים צפויים לפתוח כאן עסקים ובוצעו השקעות ושדרוגים ב'מרכז איתן', בבית הוותיקים, במוסדות החינוך, בפארקים ובמתקני הספורט. מערכת החינוך רשמה הישגים, רמת השירות לתושב ממשיכה להשתפר ויש עוד פרויקטים ובשורות שהציבור עדיין לא מכיר. מבחינתי, אנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך".
כשנכנסת לתפקיד הצגת תפיסה ברורה לגבי המקום שאליו קצרין צריכה להגיע. יותר משנתיים לאחר מכן, מה השתנה בתפיסה הזו כשהיא פגשה את המציאות?
"השינוי המרכזי הוא שהיום אנחנו מסתכלים על הצמיחה בצורה רחבה הרבה יותר. צמיחה דמוגרפית חשובה, אבל אי אפשר לעסוק רק במספר יחידות הדיור. אנחנו משקיעים במקביל בקהילה שחיה כאן היום ובתשתיות שצריכות לשרת אותה ואת התושבים שיצטרפו אליה בעתיד.
"זה בא לידי ביטוי בתעסוקה ובתעשיות עתירות ידע, בפיתוח האקדמי, בפארקים הציבוריים, בתרבות, בפנאי וביצירת איכות חיים. רואים את זה בעוד יזמים שמגיעים, בעוד עסקים שנפתחים ובמתקנים ובשירותים חדשים. לצד זה, אנחנו מקדמים מהלכים ארוכי טווח – פקולטות אקדמיות, בית חולים וטרינרי, מרכזים שיקומיים, מתחמי מסחר ובתי מלון.
"המבחן, מבחינתי, הוא לדעת לחבר בין שתי הרמות האלה: לקדם תוכניות גדולות שישנו את קצרין בעוד עשר ועשרים שנה ובאותו הזמן, לתת היום מענה טוב יותר לכל תלמיד ותלמידה, לכל משפחה ולוותיקות ולוותיקים שלנו. השינוי הזה כבר מתחיל לקבל ביטוי בשטח והדבר המשמעותי ביותר מבחינתי הוא לראות שהתושבים מרגישים אותו".
מסביב לצמיחה
אישור תקציבים הוא הישג אחד. בהחלטת ממשלה של כחצי מיליארד שקלים לקצרין, האתגר הגדול יותר הוא אולי דווקא הביצוע. עד כמה אתה מוטרד ממבחן המימוש?
"זהו מבחן משמעותי מאוד. החלטות ממשלה רבות אינן מגיעות למימוש מלא ולכן, מבחינתי, גיוס התקציב הוא רק תחילת העבודה. זו החלטת הממשלה השנייה שאנחנו מבצעים בתוך כשנתיים וחצי. את ההחלטה הקודמת, שהייתה בהיקף של כ-40 מיליון שקלים, הבאנו למימוש כמעט מלא.
"עכשיו, אנחנו עומדים בפני אתגר בסדר גודל אחר לחלוטין – כ-500 מיליון שקלים. אני יכול לומר שכבר היום אנחנו נמצאים בסדר גודל של כ-10% מימוש מהחלטת הממשלה ועומדים ביעדים שהצבנו. זה קורה באמצעות תוכניות עבודה סדורות: מכינים תוכנית, עובדים מול משרד הממשלה הרלוונטי, מקבלים אישורים והרשאות ומתקדמים לביצוע.
"אני מאמין מאוד בהובלה מקצועית וקפדנית, אבל שום ראש מועצה לא יכול לעשות דבר כזה לבדו. יש כאן מנכ"ל, מנהלים ומנהלות, עובדים ועובדות וצוות מקצועי שלם שיורד לפרטים. זו שרשרת, ואם חוליה אחת אינה עובדת – כל התהליך נפגע. אצלנו, אנשים למדו לעבוד לא רק זה לצד זה, אלא זה עם זה. המחויבות שלי היא להביא את ההחלטה הזו למיצוי מלא".
כשיש חצי מיליארד שקלים, מצד אחד ורשימת צרכים ארוכה, מצד שני, איך קובעים מה קודם למה?
"אני לא עובד על פי הבטן. אנחנו עובדים לפי תוכניות עבודה, אסטרטגיה, יעדים וסדרי עדיפויות ברורים. החינוך נמצא בראש סדר העדיפויות, אבל האחריות שלנו היא לקהילה כולה – לילדים, לוותיקים, למשפחות, לצעירים ולבעלי העסקים.
"אנחנו יודעים שחינוך ותעסוקה מעסיקים מאוד את הציבור ולכן מקדמים עוד מענים בחינוך ובמקביל, עובדים על יצירת תעסוקה איכותית ותעשיות עתירות ידע. לצד זה, יש פיתוח תיירותי, תחבורה, תרבות וחיי קהילה. הרעיון הוא לקדם את המערכות במקביל, תוך קשב לצרכים שעולים מהתושבים.
"חינוך, כלכלה, תעסוקה, תחבורה וקהילה הם מנועי הצמיחה של קצרין. אי אפשר לבחור אחד מהם ולחשוב שהיישוב יצמח סביבו. צריך לקדם אותם כמערכת אחת".
הרבה מהשיח על צמיחת קצרין עוסק בבנייה ובקליטת משפחות. מה נבנה מסביב לבתים כדי שאיכות החיים תגדל יחד עם מספר התושבים?
"זו בדיוק הנקודה. אנחנו עוסקים יום-יום בפיתוח התשתיות שמסביב לצמיחה. החלה הקמתו של מתחם מסחרי ומלונאי בהיקף של כ-5,000 מ"ר, שצפוי לייצר מאות מקומות תעסוקה ומתחם מסחרי נוסף בסדר גודל דומה נמצא בדרך. יש בתי מלון שנמצאים בהליכים מתקדמים ומגרשים נוספים שמיועדים לשיווק בתחום המלונאות.
"בתחום התעשייה, כבר הוגשו בקשות של מספר חברות ביטחוניות להקמת מפעלים בקצרין ואנחנו נמצאים בקשר עם חברות מובילות מהארץ ומחו"ל בנוגע לפעילות נוספת. חלק מהמהלכים עדיין לא בשלב שבו נכון לפרסם אותם, אבל העבודה מתבצעת.
"אותו הדבר קורה בחינוך ובקהילה. אנחנו מתכננים קריה לחינוך מיוחד, מקדמים קריית חינוך נוספת ברובע 'הנחלים', בתי כנסת, מעונות וגנים, לצד מרכזים שיקומיים וקהילתיים. איכות חיים לא נמדדת במספר הדירות שנבנו, אלא במערכת שלמה שמקיפה את חייו של התושב".
התושב במרכז
אחד השינויים הארגוניים הבולטים בתקופתך הוא הקמת אגף שירות לתושב. מה ביקשת לשנות באמצעותו?
"כשנבחרתי, שמתי לעצמי מטרה ברורה – התושב במרכז. מתוך זה, הקמנו את אגף השירות לתושב, שמרכז את המחלקות שפוגשות את הציבור ביום-יום. המטרה היא להמשיך להעלות את רמת השירות ואת שביעות הרצון ולתת מענה מקצה לקצה.
"אני מאמין שאחריות צריכה לקבל ביטוי במשהו שאפשר למדוד. לכן אנחנו עובדים עם יעדים ומדדים פנימיים, בוחנים את השירות ורואים היכן צריך להשתפר. כשאנחנו רואים לאורך זמן עלייה בשביעות הרצון, זה מוכיח שהשינוי הארגוני מתחיל לעבוד.
"אני רוצה לתת כאן הרבה קרדיט לתומר ביטון, סמנכ"ל המועצה, שמוביל את המהלך, לישי ליבשטיין, מנכ"ל המועצה ולכל הצוות המקצועי. בסופו של דבר, שירות טוב הוא תוצאה של מערכת שלמה".
אתה משקיע זמן רב בבניית קשרים עם הממשלה, קק"ל, פילנתרופיה, יהדות התפוצות וגורמים בין-לאומיים. איפה עובר מבחינתך הגבול בין קשר טוב לבין שותפות שבאמת מייצרת תוצאה?
"המבחן הוא בתוצאה. קודם כול, צריך לגרום לגופים האלה להבין שהם אינם ספקים של קצרין – הם שותפים בבניית עיר חזקה, עיר מחוז בגליל המזרחי, עיר שצריכה להפוך למנוע צמיחה כלכלי, חינוכי ותרבותי עבור האזור כולו. עד כה, הבאנו את ההחלטה הגדולה בתולדות קצרין, את החלטת קק"ל הגדולה בתולדות קצרין ואנו מייצרים קשרים אסטרטגיים עם גופי פילנתרופיה שמעולם לא היו כאן.
"אני אומר את זה בצורה ישירה: שבעתי מחיבוקים ונשיקות. אותי מעניין מה התושב פוגש בסוף היום. האם הקשר הזה הביא משאבים? האם נולד ממנו פרויקט? האם נוצרה שותפות שנותנת לקצרין משהו שלא היה לה קודם?
"גיוס משאבים הוא לא תמיד כסף. לפעמים, זו שותפות מקצועית, משלחת משותפת, חיבור לגורם שיכול לפתוח דלת, או כתף בזמן שצריך אותה. אבל מהממשלה, מקק"ל ומהשותפים המרכזיים שלנו אנחנו בהחלט מצפים גם למשאבים והעבודה הזאת מתבצעת יום-יום".
מהם האתגרים הגדולים ביותר של קצרין היום?
"בתעסוקה, למשל, שיעור האבטלה בקצרין עומד על כ-1.1%, מהנמוכים בישראל. בפועל מדובר כמעט בתעסוקה מלאה. לכן האתגר שלנו היום הוא כבר לא רק למצוא עבודה, אלא לייצר יותר מקומות עבודה איכותיים, בשכר גבוה ובתחומים שיאפשרו לצעירים ולמשפחות לבנות כאן קריירה.
"אתגר נוסף הוא החינוך. לצד גיבוש, כתיבה ותחילת יישום של תכנית אסטרטגית ייעודית בחינוך, אני רוצה שנדע לתת חליפה מותאמת לכל ילד וילדה ושילדים לא יצטרכו לצאת מקצרין כדי לקבל את המענה החינוכי שמתאים להם. מבחינתי, זו צריכה להיות יכולת בסיסית של עיר.
"במקביל, אנחנו צריכים לשמור על הצביון של קצרין בזמן שהיא גדלה – להמשיך לאפשר גם צמודי קרקע, גם פתרונות דיור לזוגות צעירים וגם בנייה שמתאימה לצמיחה. האתגר הוא לגדול בלי לאבד את הדברים שבגללם אנשים בוחרים לחיות כאן. אנחנו בונים את קצרין במודל חדש בשלטון המקומי – 'עיר-כפר'".
דלת פתוחה
איזה מהלך שאתה מקדם היום ייבחן באמת רק בעוד עשר או חמש-עשרה שנה?
"תעשיות עתירות ידע ופיתוח אקדמי. אלה מהלכים שלא מבשילים בתוך שנה, או שנתיים, אבל כשהם מבשילים, הם יכולים לייצר שינוי עמוק מאוד.
"אנחנו עובדים על הקמת פקולטות נוספות בתחומי ההנדסה ועל הרחבת המערכת האקדמית. יחד עם תעשיות עתירות ידע ומפעלים ביטחוניים, זה יכול ליצור כאן מנוע צמיחה שמביא חוקרים, מהנדסים, חברות, עובדים ומשפחות. מפעל ביטחוני או פקולטה אינם קמים ביום אחד, אבל ברגע שהם קמים, הם מייצרים אדוות לשנים קדימה.
"במקביל, אני מקדם פרויקט משמעותי בתחום הבריאות, שכרגע עדיין נמצא מתחת לרדאר. אם הוא יבשיל, כפי שאנחנו פועלים להבשיל אותו, הוא יכול לשנות את רמת שירותי הבריאות בקצרין ובמרחב כולו. אלה בדיוק המקומות שבהם צריך לקבל החלטות היום עבור מציאות שנראה רק בעוד עשור".
מנהיגות מקומית מחייבת גם הקשבה וגם קבלת החלטות שלא תמיד מתקבלות בהסכמה. איך אתה יודע מתי להקשיב לביקורת ומתי להתעקש ולהוביל?
"קיבלתי החלטה לנהל מדיניות של דלת פתוחה. ידעתי שלא תמיד זה יעבור בצורה חלקה ונוחה מול כל הגורמים והשותפים שאנחנו עובדים אתם. אני מכבד מאוד את המקום של כל אחד, אבל התחייבתי לציבור שהדלת שלי תהיה פתוחה – וכך היא נשארת.
"לפעמים, לוקח שבוע להגיע לפגישה ולפעמים, חודש, אבל בסוף הדלת פתוחה ויש מענה. אני משתדל כמובן שהמענה יהיה לשביעות רצונו של התושב, אבל מבחינתי, עצם הזמינות והיכולת להגיע, לדבר ולקבל תשובה הן חלק מהמחויבות שלי.
"ההבחנה בין מקום שבו צריך להקשיב לביקורת לבין מקום שבו צריך להתעקש ולהוביל מתקבלת אצלי מתוך הסתכלות על התמונה המלאה. אני אוהב לקרוא את כל המפה, להסתכל ממעוף הציפור, לבחון את הדברים בצורה הוליסטית ומרחבית ולקבל החלטות באופן שקול, על בסיס נתונים. אני גם מקפיד להתייעץ עם השותפים הרבים שלי במועצה. בסוף, האחריות היא לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבור קצרין".
אתה מגדיר את קצרין כעיר המחוז הבאה של הגליל המזרחי. מה הופך את זה מחזון לתפקיד ממשי?
"אני תופס את קצרין כעיר המחוז הבאה של הגליל המזרחי וככזאת, האחריות שלה רחבה הרבה יותר מגבולות היישוב. קצרין צריכה לתת מענה לכ-55 אלף תושבי רמת הגולן, יהודים ודרוזים כאחד וגם להסתכל על כ-200 אלף תושבי מרחב הגליל המזרחי.
"אנחנו מקדמים מהלכים בדיוק מתוך התפיסה הזאת. בתחום הצרכים המיוחדים, אנחנו מקדמים קריה לחינוך מיוחד שתיתן רצף של מענים, מלידה ועד גיל 21 ובהמשך, גם אפשרויות תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות. בתחום הבריאות, אנחנו מקדמים קריית רפואה עם מספר שימושים רפואיים. חלק מהתוכניות עדיין בשלבי עבודה ולכן מוקדם לפרט עליהן.
"גם בתעסוקה, רואים את השינוי. יש כיום מחסור בכוח אדם בכמה מפעלים וחברות מובילות שפועלים אצלנו ובמקביל, אנחנו ממשיכים לפתח את האגרו-טק, האקדמיה והחדשנות ולהביא יזמים נוספים לקצרין. אזור התעשייה מתמלא, מתחמי מסחר נמצאים בהקמה ובדרך לשיווק ויש גם בתי מלון שנבנים ואחרים שנמצאים בתהליכי שיווק. קצרין הולכת ומתבססת כמוקד תעסוקה משמעותי ברמת הגולן ובגליל המזרחי".
בין עיקר לטפל
השנה הזו הייתה עבורך גם שנה אישית מטלטלת. מה האירוע הרפואי וההתמודדות המשפחתית שינו אצלך?
"עברתי שנה אישית לא פשוטה. עברתי אירוע מוחי קשה וברוך השם, יצאתי ממנו וחזרתי לאיתני. האירוע הזה, וגם ההתמודדות עם ניתאי, שהוא האור של חיי, נתנו לי הרבה מאוד פרופורציות.
"אתה לומד להבחין בין עיקר לטפל ולהבין מה באמת חשוב. למדתי להיות קשוב יותר לעצמי ולמשפחה שלי ולזכור שהמשפחה נמצאת במקום הראשון. אני משתדל להקדיש להם את הזמן שאפשר, גם אם אני מודה שלא תמיד אני מצליח לעשות את זה במידה שהייתי רוצה.
"חוויתי על בשרי עד כמה החיים שבריריים וכמה דברים יכולים להשתנות ברגע אחד. אני מודה לקדוש ברוך הוא, ומודה גם לתושבות ולתושבי קצרין על התפילות, הברכות והאיחולים הרבים שקיבלתי. אני שמח לומר שהיום הכול בסדר גמור".
אם נקיים את הריאיון הזה שוב בעוד שנה, מה יהיה מבחינתך הסימן שהשנה הקרובה הייתה מוצלחת?
"יש דברים שאני עדיין לא רוצה לחשוף, כי כמה תוכניות משמעותיות נמצאות עכשיו בעבודה מתחת לפני השטח. אבל יש גם דברים שכבר אפשר לראות באופק.
"אחד המרכזיים יהיה תחילת האכלוס של רובע 'הנחלים'. מאות משפחות צפויות לקבל את בתיהן ולהתחיל לקבוע כאן את ביתן. זה יהיה רגע משמעותי עבור קצרין, כי תהליך שדיברנו עליו במשך שנים יתחיל לקבל ביטוי באנשים ובמשפחות שחיים כאן בפועל.
"אנחנו צפויים לראות גם התקדמות בהקמת בית מלון גדול, בהיקף של כ-10,000 מ"ר, לצד אלפי מ"ר נוספים של מסחר. בתחום הרפואה, אנחנו עובדים קשה מאוד על בשורה משמעותית נוספת. אני עדיין לא יכול לפרט עליה, אבל אני מאמין שאם נצליח להביא אותה לידי מימוש, היא תהיה מהלך משנה מציאות עבור קצרין, הגולן והגליל המזרחי".
לסיום, אחרי שנה שהזכירה לך עד כמה החיים יכולים להשתנות ברגע אחד – מהי ההבטחה שלך לתושבות ולתושבי קצרין לשנה החדשה?
"ההבטחה שלי היא להמשיך לקום בכל בוקר ולעשות כל שביכולתי למען קצרין ולמען כל 9,748 התושבים שלנו – הוותיקים, הילדים, המשפחות וכל מי שקבע כאן את ביתו.
"ראש השנה מסמל עבורי תמיד את האפשרות להתחיל מחדש. הייתה, ברוך השם, שנה טובה, מלאה בעשייה, בהצלחות ובהישגים, אבל שנה חדשה היא מבחינתי עוד הזדמנות להתחלה חדשה, לעבוד חזק יותר ולהרחיב את המענים שאנחנו נותנים לתושבים.
"ברמה האישית, אני רוצה גם לדעת להקדיש זמן למשפחה, ליהנות אתם, לעצור ולהגיד תודה. להסתכל למעלה, להודות על כל הטוב והשפע שיש ולזכור לעשות את הדברים בפרופורציות ובאיזון.
"אני מאחל לתושבות ולתושבי קצרין, לגולן ולכל האזור שנה טובה, מלאה בהצלחות, באור, בתקווה ובאחדות ושבעזרת השם, כל החיילים והחיילות שלנו ישובו הביתה לשלום. בהזדמנות הזו אני רוצה לומר פעם נוספת תודה לסגניי, מ"מ ראש המועצה אביחי יעקב, ויקטוריה קוגן ושי בטלמן, לחברות וחברי המועצה, למנהלות ומנהלי המועצה, לעובדות ולעובדי המועצה ותאגידיה, על העבודה והמחויבות לאורך השנה. דברים גדולים אפשר לעשות רק יחד – כמקשה אחת! אני גאה בכל אחת ואחד מהשותפים המדהימים שלנו.
"אני מודה לתושבות ולתושבי קצרין, על האמון ועל הזכות להנהיג ולהוביל את הקהילה הזו. נשבעתי לעשות כל שביכולתי עבור הבית שבו נולדתי, גדלתי והתחנכתי – ואת ההבטחה הזאת אמשיך לקיים בכל יום מחדש.
"אני אוהב אתכם, קצרין. שנה טובה וחג שמח".
