מיקי נירון
ביום חמישי ה-11.9 תקיים קבוצת “למען החי בגולן” יום אימוץ לכלבים בתחום תחנת ההסגר בקצרין. הקבוצה, שהוקמה לאחרונה עקב התגברות העדויות של מקרי צער בעלי חיים בגולן, תפעל לצד השירות הווטרינרי להעלאת המודעות לזכויות בעלי החיים, עיתון שישי בגולן נותן חסות לפרוייקט – “בואו ואמצו חבר טוב לליבכם, הוא זקוק מאוד לבית ואהבה”
כמי שנושאת את דגל החיים בטבע, מתעוררת רמת הגולן בימים אלה לנושא בעלי החיים וחיות המחמד שלא זכו לחיים טובים, שנידונו לחיי סבל, נטישה, התעללות וחוסר אונים – כאב וצער בעלי חיים
לאחרונה, עקב התגברות העדויות של מקרי צער בעלי חיים בגולן, התאספו תריסר נשים מיישובי הגולן ומקצרין במטרה להקים קבוצת גרעין של פעילות “למען החי בגולן” ששמה לנגד עיניה כמה מטרות מרכזיות. בין השאר, הקבוצה החליטה לפעול לצד השירות הווטרינרי בקצרין ובגולן ובתמיכתו, לפעול ליישום החוק האוסר על התעללות בבע”ח באמצעות איסוף מידע, תיעוד, דיווח לרשות המפקחת והאוכפת ולפעול להעלאת המודעות בדבר זכויות בעלי החיים באמצעות עריכת ימי הסברה בעיקר בבתי הספר.
עקב המצוקה הנוכחית בתפוסה מרבית בתחנת ההסגר בקצרין של כלבים נטושים, החליטה הקבוצה לפעול מיידית למען הכלבים שבהסגר. במקביל למאמצים למצוא לבעלי החיים בית חדש באמצעות הרשתות החברתיות, הקבוצה מקיימת ב-11.9.14, יום אימוץ בתחום תחנת ההסגר במטרה להציל חיים רבים. שרי שפרלינג מקדמת צבי, אחת מהפעילות המובילות טוענת שהמצב הקיים גרוע ביותר: “בעצם נושא אימוץ הכלבים בכלבייה לא קיבל מספיק תשומת לב ויש צורך עצום במתנדבים כדי לעורר מודעות לכלבים שמגיעים מרחבי הגולן ודורשים בתים. עד עכשיו, הכלבייה שימשה אך ורקלתיצפות ולא פעלה כתחנת צער בעלי חיים. כשיש לחץ בכלובים ולא מוצאים בתים, הפתרונות החלופיים שכולנו מכירים, הם לא נעימים. רוב העבודה הייתה בינתיים על כתפיה של המתנדבת רינה ענבר אבל תמיד ניתן לעשות עוד ולקדם את המקום כדי לסייע במציאת הכלבים עבור הבתים. מאז שפתחנו את הדף בפייסבוק, נעשתה פריצת דרך ולשמחתנו בעשרה ימים, כבר אומצו 12 כלבים. מה שהוביל אותנו להקמת העמותה, זו קודם כל האהבה לבעלי חיים והדאגה לרווחתם.”
אילו תגובות מגיעות בינתיים מתושבי הסביבה?
“הרבה מאוד אוהבי בעלי חיים תומכים בנו וכבר התקשרו וביקשו לעזור. חלק מהכלבים כבר נמצאים בכלוב חמישה חודשים ולא ראו כמעט אור יום, אז אותם מתנדבים יתחילו להוציא אותם לטיול. אנחנו זוכות להתעוררות ורצון אמיתי לעזור, אם בהסעות בימי אימוץ ואם בייעוץ מקצועי ממאלפים שעוסקים בתחום. לפני כן לא היה לאן לפנות והיום מסתבר לנו שהרבה אנשים בתוך העניין ואני מאמינה שעם הזמן נעבה עוד את הרשת הקהילתית מסביב.”
אין פה כמעט מודעות
אחת מאותם אנשים שהקבוצה הצליחה לרתום לטובת העניין היא אדוה פרנקו, בת קצרין שחזרה לפני כשנה וחצי מהמרכז לקצרין. כמאלפת כלבים ומטפלת באוכלוסיות מיוחדות בעזרת בעלי חיים. אדוה הופתעה לרעה מהמצב כשהגיעה לגולן: “האמת היא שחטפתי שוק תרבותי כי אין פה כמעט מודעות. בת”א לוקחים את הכלב לקייטנה, מטפחים אותו ומעסיקים אותו בפעילויות ודווקא כאן בגולן קושרים אותם בחצר. יש הרבה עבודה לעשות כדי להגיע לרמה החיים של הכלבים באזור השרון והמרכז. ההורים לא מבינים איך כלב יכול לעזור לילדיהם להתפתח, אבל אין שום הבדל בין דרמה-תרפיה, לבין טיפול דרך אילוף כלבים. אין תקשורת בין הרשויות לבעלי הכלבים, מה שמקשה על הפיקוח והכנסת המודעות והמשמעת. התנאים בהסגר לא מעודדים ואין פיקוח על אנשים שמתעללים בכלבים על בסיס יומיומי, במקום ללכת איתם כשהם משוחררים. לפחות השנה הצלחנו סופסוף להוביל לפתיחת גינת הכלבים.”
איך את מנסה לקדם נושאים אלו?
“הצטרפתי לקבוצת ‘למען החי בגולן’ ואני בקשר עם גורמים במועצה וייעצתי להם בכמה תחומים. על הפרק כרגע, עומדת למשל התקנת ברזיות לכלבים ומעבר לזה אני משתדלת להעלות את המודעות בבתי ספר ובחוגים כדי לחנך את הדור מחדש לתרבות אחרת של גידול חיות מחמד.”
למרות שהכלבים כרגע בראש מעייני הקבוצה, החזון תקף גם לגבי בעלי חיים נוספים כפי שמסבירה שרי שפרלינג: “התחלנו אמנם עם הכלבייה, אבל נמשיך גם לקדם סיוע לסוסים, חמורים וחיות הבר מתוך חזון שבתקווה נצליח להגיע אליו בקרוב. נושא נוסף לקידום, הוא סבסוד עיקור הכלבים, כי לדעתי צריכה להיות הנחה לתושבי הגולן. כל זה מתחבר לבזאר שאני מקיימת בביתי למען בעלי החיים מזה שנה. האנשים שמגיעים ורוכשים ביגוד, ספרים ואביזרים יד שנייה, תורמים למעשה את הכסף לטיפול בכלבים שנמצאי בכלביית קצרין.”
מי שנותן את הטיפול המסור לאותם כלבים, הוא ד”ר דני צור, הווטרינר הראשותי של המועצות גולן וקצרין. מעבר לעבודתו היומיומית, לד”ר צור הייתה תרומה משמעותית בקידום הנושא לאחרונה: “למען האמת, כבר מזמן הרהרתי ביני לבין עצמי שכדי לקדם נושאים אלו, אז רצוי שיהיה לובי תומך, אך משום מה אף אחד לא הרים את הכפפה עד עכשיו. זה התחיל עם שתי נשים מאל-רום שבחרו להתמקד בכפרים הדרוזים, שם המקרים יותר קשים. בשלב הזה, ניצלתי את ההזדמנות, חיברתי אותן לרעייתי ול-12 נשים נוספות שאיתן החלטנו על שיתוף פעולה.”
במה לידי ביטוי שיתוף הפעולה המדובר?
“מה שבער בעיקר היה העובדה שהכלבייה בתפוסה מלאה ורציתי להוציא כבר חלק מהכלבים. היו זמנים שהיינו ממיינים ואת חלקם מרדימים, אבל עם הזמן מקבלים ערכים אחרים, לכן היה צורך בהתארגנות הזו. עוד לפני יום האימוץ, רק בזכות הפעילות ברשת, הן כבר הצליחו להוציא 14 כלבים שזה המון בתקופה כזו קצרה. לא שיערתי שזה יצליח ככה והו ממשיכות במין כדור שלג שמתקדם קדימה. יש קהילה גדולה מאחוריהן כשהן הגרעין המוביל שנדרש רק להניע עם האג’נדה. אחת הבעיות הקשות לפיצוח, היא מה שקורה בכפרים הדרוזים בכל הנוגע לגידול כלבים – יש שם צעירים שמגדלים אותם למטרות ראווה ונוטשים אותם כשנמאס להם עד שאנחנו מוצאים אותם זרוקים באזור אל-רום ומרום גולן.”
בואו ואמצו את הכלבים הנטושים לביתכם
ביום האימוץ שנקבע ב-11.9, יוצגו הכלבים במתחם הכלבייה להתרשמותם של תושבי הגולן ולאחר שימצאו חיבור עם אחד מהם, הפעילים מקווים למסור כמה שיותר כלבים. מדובר באירוע ראשון מתוך סדרה של ימי אימוץ. ד”ר צור בטוח שהפעילות הנוכחית תשפר את מצב הכלבים ותקל על עבודתו: “המאמץ של הקבוצה תורם לי הרבה בעניין הוצאת הכלבים אבל אם הן ייכנסו לנושא של חינוך, זה יעזור עוד יותר. צמצום השלכת כלבים ברחבי הגולן יוביל גם לצמצום הכלבת ותאונות עם כלבים וחתולים. אין לי ספק שהפרויקט יתרום לאין שיעור ויאדיר את שמו של הגולן בתחום הזה.”
