היא מנהלת החינוך במושב, מפעילה קייטרינג עם בעלה, דוגלת בחינוך ביתי וצלמת חובבת. "הכי כיף לעצור רגע בצד הכביש ולצלם מטע שקדיות, או עגורים בשקיעה ולהרגיש בתוך גלויה". האורחת שלנו לשבת היא מעיין העליון, מאבנ"י אית"ן
קצת על עצמך
"מעיין העליון, השבוע בת 44, נשואה לאהרן ואימא לשמונה ילדים וכלה מהממים, ברוך השם. לא מאמינים איך הזמן טס ויש לנו ילד נשוי, שני חיילים ושלושה ילדים עם רישיון".
איפה נולדת וגדלת?
"גדלתי בדימונה הדרומית, בת בכורה במשפחה של ארבעה ילדים. אהבתי מאוד את האווירה והחום האנושי של אנשי דימונה, פשטות וחמימות ותחושה של בית ומשפחה גדולה. שומרת מקום חם בלב לדרום, אבל המרחק גדול ואנחנו לא מגיעים הרבה לשם. נפגשים עם המשפחה כאן, או באמצע הדרך".
מגורים
"גרים באבנ"י אית"ן, המושב הכי מהמם ושווה בגולן! הגענו לגולן לפני 19 שנה, אחרי הגירוש מנצר חזני, שבגוש קטיף. אני מרגישה שהגולן מאוד מזכיר את הגוש מבחינת הנוף האנושי וסגנון החיים ומאוד אוהבת את הקהילה והחיים כאן.
"אין על ההון האנושי בגולן ועל הקהילה המגוונת והמיוחדת במינה שלנו. לפני כמה שנים, המצאתי את הסלוגן 'אבנ"י אית"ן- משפחה שבוחרים' ואני ממש מאמינה בזה. במיוחד כשגרים רחוק מהמשפחה, כל כך חשוב לחיות בקהילה משפחתית ועוטפת".
עיסוק
"כשהגענו לגולן, הייתי מנהלת אדמיניסטרטיבית במרפאת 'כללית', בחיספין ואחר כך, רכזת תכנית 'עמיתים', לשילוב נפגעי נפש בקהילה. כבר שמונה שנים מנהלת חינוך במושב אבנ"י אית"ן, מגן ועד י"ב. אוהבת את התפקיד, את העשייה החינוכית והקהילתית ואת היצירתיות והסיפוק שהתפקיד מביא אתו. אין יום דומה לקודמו, המציאות מאתגרת אותנו בכל תקופה באתגר חדש ואני שמחה על הזכות להוסיף טוב בקהילה שלי.
"כשנולד הילד הרביעי שלנו, לפני 15 שנה, הבנו שאנחנו רוצים ליהנות מגידול הילדים בעצמנו גם בבקרים. החלטנו לחנך את הילדים בחינוך ביתי ומאז, אנחנו ממשיכים בדרך. נהנים לגדול עם הילדים ועוסקים בעבודות שמאפשרות לנו לתמרן בין המשפחה לעבודה.
בנוסף לעבודתי בחינוך, אנחנו מפעילים עסק עצמאי משפחתי של קייטרינג ביתי, בשרי וחלבי. מבשלים אוכל לשבתות, בריתות, שבתות חתן ואירועים, ארוחות בוקר וסלסלות פיקניק מפנקות וגם מכינים אוכל לקבוצות וצוותים. אני מתעסקת בעיקר בניהול המשרדי של העסק, בקשרים עם הלקוחות ויד ימינו של אהרן, שמבשל. אני נהנית לקטוף את המחמאות כשחושבים שאני הבשלנית…
"היו גם סיפורים של צימריסטים שסיפרו לי ששרו בערב שבת 'אשת חיל' ובירכו אותי, והייתי צריכה לספר שאהרן הכין את האוכל הטעים ולא אני. אהרן גם מטפל בעיסוי, רפלקסולוגיה וטיפול במים ואנחנו מקדמים גם את הנישה העסקית הזו".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום שישי הוא היום הכי לחוץ בשבוע. פחות יום של בילוי זוגי וקפה בחוץ. מבשלים אוכל שהוזמן וכמובן, גם בישולי שבת למשפחה. תמיד אינטנסיבי וכולם בבית שותפים למאמץ ולעשייה, באפייה, ניקיונות, סלטים ומה שצריך. איכשהו, תמיד מכניסים את השבת ברגע האחרון… ואיזה קסם, כששבת נכנסת ופתאום אפשר להוריד הילוך וליהנות מהשלווה ומהנחת".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"ארוחות השבת שלנו תמיד מתחילות במנות אוכל שהזמינו צימריסטים, או משפחות לשבת, ואנחנו מכינים גם לעצמנו – פרגיות, צלי בקר ביין, דגים מרוקאיים, אבל הרבה פעמים מתחשק לגוון ולהכין מנות אחרות ואז מתפנקים באסאדו, בורקס בשר, סלמון, מרק קובה, או מפרום. כמובן שגם חלות ביתיות וסלטים מבושלים וחיים".
זיכרון ילדות משבת
"אני זוכרת שכל שבת היינו עושים 'החלפות' עם הדודים בדימונה, שגרו צמוד להוריי. אנחנו פינקנו בעוגת גבינה של אימא שלי שאין טעימה ממנה ודודה עליזה פינקה בחלות ביתיות מאפה ידיה. בשבת, היה זמן לשבת ולפתור חידות היגיון יחד עם אבא, המורה למתמטיקה וזמן לבקר חברים שלנו ושל ההורים".
הכי כיף בשבת שלך
"כל המשפחה שלנו אוהבת אורחים וכמעט בכל שבת, אנחנו מזמינים משפחה אחרת מהמושב, זמן איכות לשבת ביחד בנחת, לדבר ולהכיר יותר ולפנק בארוחה טעימה. הארוחות מתמשכות ואנחנו נהנים מהחברותא".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"איכשהו, לא נשאר המון זמן בשבת לקריאה, אבל משתדלת לקרוא תהילים, קוראת גם מגזין 'פנימה' ולפעמים, מצליחה לקרוא ספר לאורך זמן מתמשך".
המלצה על ספר
"לאחרונה, קראתי את הספר 'קרן אור שבורה', של אורית מרק אטינגר. אורית מספרת את סיפור חייה על המורכבויות, היופי והכאב שבו ונותנת מבט מחזק שמוסיף כוח ואמונה. חיזק אותי ונתן הרבה השראה".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"עם הרב והרבנית דרוקמן. זכיתי ללמוד במדרשת 'אורות עציון' ולנסוע ללמוד בבית הרב, פעם בשבוע. הייתי שמחה לפגוש שוב את הגודל שלהם שנכנס בכזו פשטות לפרטים הקטנים של החיים ולמפגשים אנושיים בגובה העיניים, כשתורת חיים גדולה כזו נובעת מהם.
"וגם – עכשיו, במלחמה, נחשפנו לכל כך הרבה אנשים גדולים שמסרו את נפשם ונהרגו, שתעצומות הנפש שלהם והסיפור שסופר אחרי לכתם ממשיך להדהד פה, ואם יכולתי הייתי רוצה להיפגש אתם, ללמוד ולהכיר ולקחת מעט לחיים שלנו כאן".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"אוהבת להתעסק בעיצוב גרפי כתחביב ולצלם נוף גולני קסום. מקווה למצוא יותר זמן לעצמי ולחזור לחוגי קרמיקה ופילטיס".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"קודם כול, מעצימה ומחזקת את הקשר היום-יומי עם השם ואת ערוץ התפילות הישיר. הבן הגדול היה לוחם בדובדבן ועכשיו המשיך לקבע. בתחילת המלחמה, לחם בכפר עזה ואחרכך בחאן יונס לתקופה ארוכה ורוב השירות פעל בכפרים ובערים באיו"ש והדאגה כמובן הייתה גדולה. אשתו שירתה עד לפני חודש בבור בפיקוד צפון במודיעין ועכשיו חזרה למילואים. הבן השני התגייס לפני כשמונה חודשים לאיסוף קרבי ויחד עם כל עם ישראל, אנחנו בתפילות שיחזרו בריאים ושלמים, בעזרת השם, עם כל חיילינו. במושב, אני חברה בוועדת עזרה הדדית, יחד עם עוד חברות שותפות מופלאות ומתחילת המלחמה, יש עשייה והשתדלות גדולה לעטוף את משפחות המגויסים ולהקל במה שניתן גם כמנהלת חינוך, אתגרי המלחמה דרשו מאתנו, יחד עם הצוות ועם ועדת חינוך, לחשוב יצירתי, להקים בית ספר יישובי ולהיענות לאתגרי השעה במתן מענה חינוכי ויציבות לילדי המושב, למרות המגבלות והדינמיות סביב".
מהו המוטו שלך בחיים?
"ההחלטה הטובה ביותר שתוכל לקבל- היא לתת!". משפט של נאור צימרמן, שאני מאמצת בחום. להוסיף אור וטוב בעולם במקומות שאני יכולה, להיות שותפה ולהשפיע".
מהו החלום שלך?
"אולי יום אחד, כשהילדים יגדלו, אפנה לתחום של יזמות חברתית וקהילתית. מאוד אוהבת עשייה עם אנשים וקהילה ורוצה להשפיע ולתרום".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את האנשים, קודם כול. אחר כך, את המרחבים והווייב הרגוע והנושם, את המעיינות והכנרת בקיץ ואת הזרימות והירוק בחורף. לחיות בשגרה כמו בחופש, בממד מסוים. הכי כיף לנסוע לפגישת עבודה ולעצור רגע בצד הכביש ולצלם מטע שקדיות, או עגורים בשקיעה ולהרגיש בתוך גלויה".
מה את מאחלת לעצמך?
"להתמלא בעוד הרבה רגעים של יחד ונחת מהמשפחה, להמשיך לעשות את הדברים שאני אוהבת ומאמינה בהם ולהוסיף טוב בעולם.
"מאחלת לעם ישראל גאולה ובשורות טובות, ניצחון והשבת החטופים, בעזרת השם ובריאות לכל הפצועים. שנצמח ונגדל מהשבר שפקד אותנו לפני יותר משנה, כמו יולדת על המשבר- למציאות חדשה וטובה יותר, בעזרת השם".
