כותבים
יוני וודק, שנפל בגזרת קוניטרה, ביום הרביעי לקרבות הבלימה, במלחמת יום הכיפורים. בשבוע שעבר, נערך במחנה נפח הכנס השישי לזכרו
כתב: לבנה שלוי, רכז הדרכה קשת יונתן
ביום רביעי האחרון, 31.10, כשחשבנו שהבחירות מאחורינו ואנחנו ויכולים להתפנות ליתר עיסוקי החיים, התכנסנו במחנה נפח ל”כנס וודק” ה-6, בהובלת “קשת יהונתן” ואוגדה 210. הכנס, שהפך למסורת מרשימה, נערך לזכרו של יוני וודק, שנפל בגזרת קוניטרה, ביום הרביעי לקרבות הבלימה, במלחמת יום הכיפורים. על שמו של יוני קרוי בית ספר שדה “קשת יהונתן”.
לאחר “התחיילות” זריזה, קפצנו על הטיוליות שלקחו אותנו ל”גבעת הצמ”פ”, הצופה על מחנה נפח. ארוחת בוקר לתפארת וכבר מתחילים.
היום כולו הוא בסימן – “הלחימה על הגדרות”. הקרבות שנערכו ממש על גדרות המפקדה הראשית בגזרת רמת הגולן. זכינו בראוּת מצוינת אחרי הגשם הראשון שביקר אותנו ושטף מעלינו את האובך של סוף הקיץ.
כששי לא בטוח שהוא מדייק בפרטי הסיפור, מרענן את זכרונו “רוני הנהג”, מספרו של הרב סבתו, הלוא הוא הרב איזנטל מחיספין, שנלחם עם הטנקיסטים של חטיבה 679. ניכר בעיניו איך הזיכרון הופך למוחשי עם סיפורי הקרבות של הלוחמים
התחלנו בסיפורו של חגי צור, מ”מ בחטיבה 188. חגי היטיב לתאר בסיפורו את חוסר ההבנה של החיילים בשטח שפרצה מלחמה. כשכוחות סוריים כבר עמוק בתוך שטחנו, הוא וחייליו מפחדים לעלות עם הטנקים על הכביש, שמא יתפוס אותם הסמח”ט וישלח אותם היישר לכלא…
חגי מתאר את נחישותם ואומץ לבם של הטנקיסטים ומצביע על הוואדי הנמצא ממש מתחתנו, שם מצאו את מותם בקרב העיקש מפקדי החטיבה – המח”ט אל”מ יצחק בן שהם,
הסמח”ט סא”ל דוד ישראלי וקצין האג”מ רס”ן בני קצין.
מדווח “על” ומשמיד!
לאחר סיפורו של חגי, אנחנו צופים בתצוגת תכלית מרשימה של חטיבה 188, שכמעט נמחקה באותו יום כיפור וכמו עוף החול, קמה לתחייה והיום היא שוב חטיבת שריון עוצמתית ומפוארת.
הטנק מזהה מטרות מדווח “על” ומשמיד! לא ייאמן פשוט מרשים! אנחנו נפרדים מחטיבה 188 וממשיכים את הסיור וכעת, עם חנן אנדרסון, מפקד בחטיבת המילואים 679.
חנן מתאר קרבות שריון בטווחים כל כך קצרים שהתותחן מסתכל בפרסקופ ופשוט רואה שחור בעיניים…
אנחנו ממשיכים עם סיפורו המרתק של האלוף במיל’ שי אביטל, מפקד צוות בסיירת מטכ”ל, במלחמת יום הכיפורים. הסיפורים של שי מסמרי שיער, אבל הוא שב ואומר חוזר ומדגיש: “הגיבורים האמתיים של המלחמה הם הטנקיסטים”. כששי לא בטוח שהוא מדייק בפרטי הסיפור, מרענן את זכרונו “רוני הנהג”, מספרו של הרב סבתו, הלוא הוא הרב איזנטל מחיספין, שנלחם עם הטנקיסטים של חטיבה 679. ניכר בעיניו איך הזיכרון הופך למוחשי עם סיפורי הקרבות של הלוחמים.
אנחנו מסיימים את החלק של הסיור עם סיפורו המרתק של אפי איתם. אפי מרתק אותנו בקורות חייו ו”ברומן” הארוך שלו עם הסורים, שהתחיל עוד בהיותו תינוק בעין גב. אפרים פיין, שנולד זה עתה בבית החולים הסקוטי בטבריה, עושה את דרכו עם אמו חזרה לקיבוץ. הרכב שבו הם נוסעים “חוטף” אש מהרמה הסורית. מאז ועד לרגע האמת במלחמה, מתחת למעביר המים, שנמצא ממש במקום בו אנו יושבים. רגע האמת, שבו הוא מחליט, שאם לא הוא, הסורים יגיעו לביתו בעין גב ומשם הדרך פתוחה. אפי עוצר בגבורה כוח עצום של כוחות שריון סוריים. אבל הוא מדגיש:
“היה פה נס! וצריך להבין שקיומה של מדינת ישראל היה מוטל על בלימה!”.
החילוץ של בן חנן
אנחנו נכנסים למחנה, מתרעננים בארוחת צהריים ושיחת רעים של הלוחמים ובני המשפחות השכולות. לאחר מכן, ממשיכים לחלק עיוני של היום.
האלוף אביטל מרתק אותנו בסיפורו על חילוצו של יוסי בן חנן מהמובלעת הסורית. קשה שלא להבחין בהערצתו של שי למפקדו, יוני נתניהו, מפקד אמיץ ונערץ, שהוביל את לוחמי היחידה בגבורה ואומץ לב.
התרגשנו מברכת ראש הממשלה שנשלחה אלינו. רה”מ ציין את חשיבתו של כנס זה וסיפר שהוא מכיר מקרוב את הקרבות אותם הוביל אחיו יוני ז”ל.
המשכנו בהרצאה של ההיסטוריון ד”ר חגי בן ארצי, על קרבות חטיבה 679 ועל קו פרשת המים בקרבות הבלימה. האם אלוקים היה שם במפגש של אורי אור ורפול? את זה חגי השאיר לכל אחד ואחד להכריע…
סיימנו בהרצאה מרתקת של מפקד אוגדה 210, תא”ל עמית פישר, על המצב בסוריה בעשור האחרון.
תודה לאוגדה 210 על השת”פ המיוחד, ללוחמים, למפקדים למשפחות השכולות, שהגיעו להשתתף אתנו בכנס. לאגף החינוך של קק”ל, לעובד גמלא, המנכ”ל היוצא של “קשת יהונתן” ולגלעד פלאי, יו”ר העמותה, שהובילו ותכננו את הכנס לפרטי הפרטים.
לצוות ההדרכה של ביס”ש “קשת יהונתן” ולכל מי שלקח חלק בהוצאת הכנס לפועל.
היה מרגש!
