יש אי שם

דרדרה הייתה נקודת יישוב ישראלית, שקמה בשנות ה-30′, מזרחית לאגם החולה המקורי. התנכלויות והתקפות סוריות היקשו על חיי המתיישבים עד שבמלחמת ששת הימים הוסר האיום. הנקודה לא יושבה מחדש, אבל שווה לבקר במקום הנעים

אביתר ליכטמן, בית ספר שדה “קשת יהונתן”

השבוע אנחנו בביקור בגן עדן קטן, נעים ושקט – חניון “דרדרה”, שבעמק החולה, למרגלות הגולן. האתר משמש כיום כאתר פיקניק, עם חורשת איקליפטוסים, פלגי מים קטנים שזורמים בינות לעצים, גן מתקנים מוזיקליים מקומיים ואתר הנצחה. לפני שהוקם החניון, ידעה דרדרה תלאות רבות, גלגולים שונים ושמות אחרים.

הסיפור של ההתיישבות באדמות דרדרה מתחיל אי שם, בשנות השלושים של המאה הקודמת. באותה עת, רכשה חברת “הכשרת היישוב”, שעסקה ברכישת קרקעות בארץ ישראל, את הזיכיון על השימוש באגם החולה, מאיש עסקים לבנוני. צריך לזכור שבאותה תקופה, לפני ייבוש האגם, הוא היה גדול מאוד ביחס לשמורת הטבע שאנו מכירים כיום.

לאחר רכישת הזיכיון, היה הצורך ליצור התיישבות יהודית גם מצדו השני (המזרחי) של האגם, בסמוך לגבול עם סוריה. לטובת פרויקט זה, רכשה הקרן הקיימת לישראל כ-1300 דונם, מסביב לשטח בו נמצא כיום החניון. רכישת הקרקעות הפכה לאפשרית את הקמת התיישבות יהודית ממזרח לאגם החולה..

בשנות ה-40′, העבירו חברי חולתה את האחריות על אדמות המקום לחברי “קיבוץ אייל”, שהיה התארגנות של חברי תנועת הנוער “העובד והלומד”, בעיקר מבולגריה. הקיבוץ החזיק את המקום עד מלחמת העצמאות, שבה מצא את עצמו מתמודד עם חזית סורית משלושת עבריו, כשגבו לאגם החולה

ראשוני המתיישבים, היו חברי קיבוץ חולתה (בצדו המערבי של האגם), שהיו מגיעים למקום בסירות. הם הקימו במקום מכוורת, רפת ואוהלים ושתלו ירקות ותבואה. את ההגעה למקום, הם הקלו על ידי בניית מזח מסודר. הדרך היבשתית היחידה להגיע לדרדרה, הייתה דרך אזור גדות של היום וגשר בנות יעקב.
חברי חולתה, השתמשו בנקודה לפעילות נוספת חשובה ולא כל כך מוכרת. שיירות של פליטים יהודים, מסוריה וארצות ערב, העפילו בדרך יבשתית וחשאית, דרך המקום, כשרבים מהם הוחבאו באופן ראשוני בקיבוץ חולתה.

בשלב מסוים, בשנות ה-40′, העבירו חברי חולתה את האחריות על אדמות המקום לחברי “קיבוץ אייל”, שהיה התארגנות של חברי תנועת הנוער “העובד והלומד”, בעיקר מבולגריה. הקיבוץ החזיק את המקום עד מלחמת העצמאות, שבה מצא את עצמו מתמודד עם חזית סורית משלושת עבריו, כשגבו לאגם החולה. עוד לפני הכרזת המדינה, הבינו חברי הקיבוץ את מצבם, השכילו ומיהרו להכין תעלות ובונקרים, כדי לקדם את פני הרעה הסורית ואף מיקשו חלק מהדרכים שנתפסו כאפשריות לכניסה סורית.
כחודש וחצי לאחר הקמת המדינה, אכן הגיעה ההתקפה ממנה חששו, כאשר כוחות ארטילריה ורגלים סוריים, בסיוע מטוסים, תקפו קשות את הנקודה ולמעשה הרסו אותה, תוך שהם משאירים חללים בקרב המגנים. בסופו של קרב, בגבורה עיקשת, הצליחו מגני היישוב, יחד עם מחלקה מחטיבת “כרמלי” שפעלה רבות באזור, להדוף את המתקפה הסורית.

התיישבות “אייל” בדרדרה אמנם הצליחה להישאר גם לאחר המלחמה וההסכמים עם הסורים, אבל היותה נקודה מבודד מאוד, חשופה להתקפותיהם של הסורים, שלא כיבדו את ההסכמים, הביאה את חברי הקיבוץ להחלטה לעזוב את הנקודה לטובת התיישבות קבע באזור שבין קלקיליה לכפר סבא.

“הגוברים” ו”נחלאים ד'”

הקבוצה הבאה שאיישה את המקום הייתה קבוצה של חברי קיבוץ גדות, שבאותה עת עוד נקרא “הגוברים”. הם הגיעו למקום למספר חודשים מצומצם, לפני העלייה להתיישבות הקבע שלהם, אך גם לאחר עזיבתם למקום הקבע, המשיכו לשלוח קבוצות שיאיישו מדי פעם את הנקודה, לה נודעה חשיבות אסטרטגית, בשטח המפורז בסמוך לקו הגבול.
מי שהחליף את חברי גדות במקום, היו חברי היאחזות נח”ל – “נחלאים ד'”. צריך להזכיר שבאותה עת, כבר החלו העבודות לייבוש האגם וההגעה למקום על ידי סירות הפכה בעייתית, מכיוון שהאגם כבר הצטמק. לטובת סידור דרכי ההגעה, הקים צה”ל גשר חביות, עליו הגיעו החברים עד להיאחזות, שאז כבר קיבלה את שמה החדש – “אשמורה”.
את חיילי הנח”ל החליפו חיילים אחרים שהקימו במקום מוצב צבאי. “אשמורה” הפכה רשמית מנקודת התיישבות אזרחית-צבאית, לבסיס צה”לי, צמוד לגבול.
במלחמת ששת הימים, הצטרפו הסורים למערכה והפגיזו את היישובים הסמוכים לגבול בצורה אינטנסיבית. גם המוצב בדרדרה הותקף ורבים נפגעו. לאחר שניתנה ההוראה הממשלתית והצבאית, להשיב חזרה למתקפה הסורית והחלה ההעפלה לרמת הגולן, אחד מצירי ההתקפה, שנועד להסוות את ההתקפה המרכזית, היה בדרדרה. אז כבשה החטיבה המרחבית (3) את המוצבים הסוריים השולטים על דרדרה והסירה את האיום מעל המקום.
מאז, לא אוישה דרדרה וכיום, היא משמשת כאתר נעים ומזמין לצד הדרך, כאשר לצדו, אנדרטה אשר מנציחה את מקימי, מיישבי ונופלי המקום. האנשים שישבו על הגדר, בגבורה מופלאה, על אף כל הקשיים והיוו חיץ עבור יישובי פנים הארץ.
איך להגיע למקום? Waze: “חניון דרדרה”