קוהל ו-וואצינגר היו בין החוקרים הראשונים שעסקו בחקר בתי הכנסת העתיקים בגולן ואף פרסמו ספר עב כרך בגרמנית. יומנו של קוהל, לעומת זאת, מספק הצצה מעט פחות מדעית ויותר מסעירה
באביב 1905, חצו את הירדן כמה אירופאים לבושים בחליפות ורכובים על סוסים. היו אלו חברי סקר בתי הכנסת מטעם החברה הגרמנית – הארכיאולוג, קרל וואצינגר והארכיטקטים, היינריך קוהל וארנסט הילר.
חברי המשלחת ביקרו בבתי כנסת עתיקים בגליל וערכו בהם חפירות קצרות וכן הגיעו לשני בתי הכנסת שהיו מוכרים זה מכבר בגולן – בית הכנסת בחורבת דיכה ובאום אל-קנאטיר. כיאה למסע במזרח, המורכב מעבודה מדעית ומהרפתקאות סוערות, ערך היינריך קוהל יומן ובו הוא מגולל את קורות המשלחת.
לאחר שתיעדו בצילום ובשרטוט את החורבה בדיכה (סמוך לחד נס), תוך שהם מוקפים בתושבי הכפר הסמוך, "הסובלים ממלריה באופן כרוני", שמו פעמיהם לאוהל השיח' המקומי. בתחילה, הבדווים סרבו להראות להם את הדרך לחורבה, אך הידע שהפגינו הגרמנים על האזור והמעיינות המצויים בו, ריכך את אנשיו של השיח' והם הובילו את חברי המשלחת לאום אל קנאטיר. למחרת, הופיע השיח' בעצמו וסעד איתם ארוחת בוקר, תוך שהוא מספר על אשתו העשירית, בת השמונה עשרה, אותה קנה לאחרונה ב-100 לירות…
קוהל וואצינגר שהו באום אל קנאטיר ארבעה ימים ובמהלכם תיעדו כל אבן קדומה ואף ערכו חפירה קטנה בחורבה, אשר בסיכומה מפקפק קוהל בקביעה שלפניהם בית כנסת עתיק. בלילה השני לשהותם במקום, ירד גשם שוטף וברד ולמחרת בבוקר, האוהלים התמוטטו וקברו תחתם את וואצינגר המסכן, המזוודות התמלאו מים והילר הארכיטקט הגיע, כשלעורו כותנת ותחתונים בלבד וניסה לחלץ את חברי המשלחת…
קוהל ו-וואצינגר היו בין החוקרים הראשונים שעסקו בחקר בתי הכנסת העתיקים בגולן ואף פרסמו ספר עב כרך בגרמנית. יומנו של קוהל, לעומת זאת, מספק הצצה מעט פחות מדעית ויותר מסעירה על מסעם לגולן.
דפנה מאיר, מוזאון עתיקות הגולן
