לא, אין. החום הזה שבר כל שיא. פשוט להרגיש שריפה. מי שיכול, יוצא לטייל. אני נשארת לקטר בבית ולחלום דברים מוזרים, בלי פשר. זה החום הזה
השבוע הזה הרגיש כאילו מישהו סובב את השמש צעד קדימה והשאיר אותנו להתבשל לאט לאט, על אש גבוהה. כשנכנסתי לחדר השינה, בצהרי היום, זה הרגיש כאילו שכחנו את התנור על 250 מעלות והשארנו את הדלת פתוחה. חום מוגזם שאני לא זוכרת. אפילו המזגן ברכב שלי לא הצליח לקרר אותנו, כשבחוץ 42 מעלות.
מי שחשב ללכת להצטנן בכנרת, הצטער לראות איך היא מתכווצת. מסתבר שגם בכמה מהמעיינות בגולן מטיילים פגשו בקרקעית מאובקת ללא מים, אפילן בשיט הקייקים האהוב בירדן, חברים סיפרו לי השבוע שהם סחבו את הקייק ולא שטו בתוכו. ישראל מתייבשת וגל החום לא מרפה אפילו בלילות.
בכל זאת, עם ישראל לא מוותר על החופש. גיבורים אמיתיים הם אלו שיצאו לטייל השבוע במסלולים ובשבילי ישראל. זה ידוע שאנחנו עם שמסוגל לטייל עם כובע ובקבוק מים וחבורת ילדים, גם אם בחוץ 42 מעלות בצל, אבל עדיין אני מתפעלת מזה. לצערי, אני לא מאלו האמיצים שיצאו השבוע לטייל. אני קיטרתי גם על הליכה קצרה שנאלצתי לעשות ברחובות העיר.
בעלי העסקים הקטנים ציפו לאוגוסט ולמטיילים כמו אוויר לנשימה, אחרי תקופה ארוכה של מלחמה. אז באמת, כל הכבוד למטיילים שיצאו מהמזגנים למרות עומס החום והביאו אתם משב רוח קל ונעים לעסקים בגליל ובגולן.
ערב משפחתי בכיף
בערב אחד, השבוע, כשבחוץ עוד היה בוער, המתבגרת החליטה לפנק אותנו בערב פיצות בגינה. השעה נדחתה לבילוי חצות, שיהיה אפשרי לשבת בחוץ בלי שהשמש תכה בנו. המתבגרת לשה בצק סטרטר כבר ערב קודם ולקראת הכנת הפיצות, הוסיפה לישה ויצא לה בצק פיצה מושלם של אלופים, מהמתכון של אברהם. היא גם קצצה עגבניות ובצל לרוטב פיצה מבושל ומשובח, גיוונה לנו עם גבינות ותוספות של עלי בזיליקום מהגינה, פטריות ועוד. היה לנו ערב משפחתי בכיף, עם אווירה מגניבה, עם ריחות וטעמים שהזכירו חופשה באיטליה, עם הרבה גבינות. בתוך כל אלו, היו ידיים לשות של מתבגרת עם חדות אפייה ויצירה וצחוקים שמילאו את הערב. לגמנו יין לבן טוב וצונן וקוקטיילים של ערק לימוני ומוחיטו, באחריות המתבגר והירח האיר כתאורת אווירה משפחתית מושלמת. עם פיצות שנאפו בטבון האבן שבגינה, שנקנה במתנה לאיש ליום ההולדת וחיכה להזדמנות משפחתית לערב פיצות מפנק וכך היה.
אין תרגום, תחלמו
בלילה, כששנתי נדדה, אחרי חודש שהתנזרתי מצפייה בטלוויזיה, מצאתי את עצמי צופה ברצף בפרקים של "המטבח המנצחvip ", שחזר בעונה חדשה והאקשן באולפן היה חם לא פחות מהחוץ. ריבים קטנים, הפתעות ומנות שגורמות לי לפעמים לקום, לפתוח את המקרר ולבשל.
הכי אהבתי את רינה מצליח והאחיינית שלה, שבישלו אוכל טניסאי שהחזיר אותי הביתה. אומנם קוסקוס דגים זו ממש לא מנה שאני אוהבת, אבל אבא שלי ממש אהב, אז זה עשה לי משהו בלב.
כשנרדמתי סוף סוף, היה לי חלום מוזר. לאחרונה, יש לי כל מיני כאלה, שבהם אני פוגשת אנשים ולא מבינה את התרגום. אולי זה החום ששובר שיאים גם בלילה, שמביא לי חלומות לא פתורים. אולי זו גם התקופה הזאת שלא מסתיימת והמחשבות היום-יומיות שלי על החטופים והמלחמה.
לא יודעת מה חושבים בצבא ובממשלה, אני מרגישה שהיא חייבת להגיע לסיומה. אז אנחנו שומרים על השפיות וגם החום לא ישבור אותנו. הוא יעבור ויבואו ימים נעימים יותר ובינתיים, בתוך הגל הזה, אנחנו נמצא את הדרך לצחוק, לטעום, ליצור, לטייל, לחיות ולפגוש אנשים טובים.
נתפלל לימים טובים עם חזרת החטופים וגשמי ברכה שימלאו את המאגרים ואת הארץ שלנו ויושביה, בשפע של טוב, ברכה ושמחה.
