בשנה כזאת, חגיגות ה-50 של מושב קשת מתלבשות צנוע ונפרשות על פנישורה של אירועים קטנים. בלי זיקוקים, אבל עם חוויות עומק
כשיש מלחמה גדולה בארץ, וחטופים רבים במנהרות האופל, קצת קשה לחגוג יובל בחצוצרות ובקול שופר. כך קורה שחגיגות החמישים להקמתה של קשת נפרָשׂות על פני שנה שלֵמה של אירועים צנועים ויש בזה בהחלט גם צדדים מבורכים: אפשר לחוות לָעומק כל "פלח חגיגה", גם בלי זיקוקים ש"יָרְאו לאסד מה זה", באשר הוא אי שם.
אחד מחלקי הפאזל פנה אל דור המייסדים: במשך שלושה חודשים, נפגשו הוותיקים אחת לשבועיים עם מאיר שוורץ, שהוא ומשפחתו חיו בקשת במשך עשרים שנה. בהנחייתו הנעימה והמקצועית של מאיר, עסק כל מפגש בנושא שאליו התכוננו הוותיקים מראש (והשתדלו לא לשכוח בדרך עד המועדון שלהם): פעם הביאו מהבית חפץ שמסמל את הקשר שלהם עם קשת, פעם סיפרו על נקודה משמעותית במיוחד לאורך עשרות שנותיהם בקשת ולבסוף, הוזמנו לגלול את סיפורם הארוך ביישוב, במשך עשרים דקות.
כל התהליך תועד בהסרטה בידיו האֲמונות של צַלָּם הבית, רונן בן מנשה, מִ"קשת דיגיטל". לאן ילך כל זה? האם יתועד בחוברת? בספר? ימים וצוות ההיגוי יגידו.
פרק ה"פִינָאלֶה" של התהליך היה מרגש במיוחד, ואליו הוזמנה כל הקשת. אורחי הכבוד היו יהודה הראל, ממרום גולן ואסף קוטף, היום ממעלה גמלא. יהודה זכה בפרס ישראל בעיקר משום היותו אבי ההתיישבות בגולן כולו, אבל קשת היא "בייבי" אישי שלו: עם התקדמות המשא ומתן לנסיגת ישראל מעמק קוניטרה וההרים התוחמים אותו, הגה יהודה את רעיון התשובה הציונית ההולמת: הקמת יישוב נוסף בצפון הגולן. באופן טבעי, חשב יהודה על המגרש הביתי: קיבוץ נוסף של תנועת הקיבוץ המאוחד. אלא שהחיזור על הפתחים בקיבוצי התנועה לא נשא פרי וה"יישוב" היה בראשיתו בפועל סוג של הפגנת שֶבת בבונקר הסורי התת-קרקעי בפאתי קונייטרה. עד מהרה הלך וגבר זרם המגיעים היישר מישיבת "מרכז הרב" בירושלים, וההפגנה המעורבת הלכה וקיבלה פנים של יישוב דתי-תורני-לאומי.
"בֹּא'נָה", לחש יהודה יום אחד על אוזנו של אסף, שמוּנָה להיות סדרן העבודה שלנו, "תעצור קצת את ההגעה של הדוסים! עוד מעט תהיה כאן ישיבה במקום יישוב"…
"מה קרה לך", השיב אסף, "אלה החבר'ה שעובדים הכי טוב"…
רבים מ"החבר'ה האלה" נשארו בקשת מאז ועד עתה ואפשר לפגוש אותם בשורת הבתים העליונה של היישוב, מגדלים כבר דור שלישי בשכונותיו. לאחרונה, כידוע, זז גבול ישראל-סוריה מזרחה וצפונה, ו"ישִישֵי" קשת חולמים על ביקור נוסטלגי במרחבי הבונקר. לצורך זה, הם מהדקים קשרים עם האוגדונר והאלוף מתוצרת הבית, בשבתות שאלה זוכים לעשות בקֶרב בני משפחותיהם בקשת…
